היוצר שמומחה באיזון בין כאב והומור יצר סדרה משובחת שעושה שירות טוב ליהודים

כשרפאל בוב ווקסברג, המדובב, הקומיקאי והשחקן היהודי, הביא לפרונט סדרה למבוגרים בכיכובו של סוס - "בוג'ק הורסמן" ששודרה ב-HBO - הוא יצר משהו חדש שלא היה כמותו בטלוויזיה. דווקא הסוס המעט מגוחך למראה הזה - שמנהל מערכות יחסים סבוכות עם בת זוג אנושית, סוכנת חתולה, ונמסיס-חבר שהוא כלב - צלל לעומקים שנדיר לראות על המסך הקטן-גדול. חמש שנים חלפו וכעת ווקסברג חוזר עם יצירה שנותנת יותר מקום לפן היהודי בזהות שלו. הקלישאה המוכרת אומרת שהומור יכול להשכיח ולהקל על כאב. הסדרה החדשה "אז בקיצור" עושה זאת באופן חכם ושנון, וגורמת לצופה לצחוק ולהתרגש בו-זמנית, כשהיא עוסקת במשמעויות שקשורות לעם היהודי, חלקן שמחות וחלקן עצובות וכואבות, ככה, ישר לקרביים.

● "מסומנים" מעמידה גיבורה נואשת מול מערכת מנוכרת ונותנת לה לנסות לצוף
● מיסטיקה, מזרחיות וקללה משפחתית: "חזי ובניו" חוזרת על מה שכבר עשו פה

תקציר העלילה

"אז בקיצור" מציגה את משפחת שוופר/שוורץ היהודית: ההורים נעמי (ליסה אדלשטיין) ואליוט (פול רייזר) ושלושת ילדיהם אבי (בן פלדמן), שירה (אבי ג'ייקובסון) ויושי (מקס גרינפילד). הסדרה מעניקה הצצה לרגעים שונים של המשפחה ומספרת על זהות, אמונה וזיכרונות.

המשפחה, המתגוררת באזור סן פרנסיסקו, ארצות הברית, אוחזת בשלל אמונות ומנהגים שקשורים לזהות היהודית, וכמובן שלמסך מגיעות שמחות כמו בר מצווה ומכאובים כמו שבעה. הסדרה כוללת גם מאפיינים בולטים שתורמים לה ולאופי היהודי שלה. וזה מה שמייחד אותה.

משפחת שוורץ אינה דתית ובכל זאת החוויה היהודים מועברת, לא בהכרח נדחפת לתוך הפנים אלא כדרך חיים של מסורת, זיכרון ואמונה פנימית. כך למשל באחד הפרקים, "מחווה לנעמי", האמא נעמי, דמות דומיננטית ושתלטנית, זוכה לכבוד מיוחד ולאירוע להוקרתה במרכז הקהילתי היהודי - מצוות כיבוד הורים קלאסית.

הסדרה נקראה באנגלית "Long short story", ובכך למעשה מרחיבה ומצמצמת בן-זמנית את הפרספקטיבה. פרק הפתיחה והסיום מנכיחים את ההקשר ליהדות: הסדרה נפתחת בבר המצווה של אחד מילדי המשפחה, יושי, טקס מעבר קלאסי של גיל ההתבגרות; ומסתיימת בביקור משפחתי בבית קברות. אצל היהודים, כידוע לכולנו, הצער והשמחה חיים בסמיכות קרובה, לעיתים מדי, וגם כאן מודגש המעבר מאחד לשני והחתירה המתמדת להמשכיות.

בהקשר לזמן, "אז בקיצור" לא מוצגת באופן ליניארי, אלא מקפצת בין זמנים שונים מחיי המשפחה משנות ה-60 ועד שנת 2022. אלא שהסדר הכרונולוגי לא חסר פה - הסדרה זורמת ומובנת לצופים, מועברת באופן טבעי ואותנטי ומחברת כמה נקודות מבט לכדי נרטיב שלם.

הקשר למציאות

ווקסברג סיפר בראיון למגזין Vulture הניו יורקי (שידועה באוכלוסייתה היהודית הגדולה) שבחר לא לעסוק בסכסוך היהודי-פלסטיני כדי לא להסיט את הסדרה מהנרטיב האמיתי והמשפחתי שלה. אף שקשה שלא לגעת בסוגייה הזאת, במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים בה, ווקסברג מצליח להציג פשוט את זה: משפחה, אנשים, מורכבויות, יחסים - והם יהודים.

בראיון לעיתון The Independent אמר ווקסברג שהרבה מהקומדיות שכתב הגיעו מתוך כאב. בהקשר הזה, הסדרה היא נחמה מתוקה וכואבת, ומאפשרת לצופים לקחת אתנחתה מהפוליטיקה ולהתמסר להכרה של יהדות באופן אחר. היא גם יכולה להיות מקור הזדהות ליהודים בתפוצות ובארץ.

היכולת לצחוק ולכאוב יחד היא ממש מסימני ההיכר של ווקסברג, והיא הופכת את הסדרה למשובחת במיוחד. ובכלל, בשנים האחרונות יותר ויותר תכנים ישראלים עולים לנטפליקס ומציגים דמויות מפה לעולם. "אז בקיצור" עושה משהו אחר: היא יהודית בכל איבר מאיבריה, אבל בדרך מיוחדת ופשוטה. היא נוגעת בתכנים קשים, כמו מוות או שואה, בדרך של הומור ורגש, ומלמדת כך על הדרכים של העם הזה על דורותיו להתמודד עם כאב וקושי, ולשרוד.

ספוילר

בפרק השלישי מתברר שהמזרן הנמצא במחסן של משפחת שוופר שימש את ההורים לאורך שנים בתקופות קשות, לפעמים מביכות. ילדי המשפחה מגלים עליו סודות שקשורים למשפחה ולחיי הנישואים של ההורים.

3 דברים שכדאי לדעת

● ווקסברג גדל בבית יהודי מסורתי שמחובר עמוקות ליהדות. החוויות שלו משתקפות בחלק ניכר מהיצירה והיא אף מבוססת בחלקה על משפחתו.

● הסדרה, שאחרי הצפייה הותירה טעם של עוד, חודשה לעונה שנייה עוד לפני ששודרה. החלטה מוצדקת בהחלט של נטפליקס, עם פזילה לסדרה מרובת עונות כמו הקודמת של ווקסברג.

● בליהוק הקפידו על איתור שחקנים ממוצא יהודי, כמו אדלשטיין ורייזר, כדי לשמור על אותנטיות (שלא לדבר על הטהרנות שרק מתחזקת בארה"ב, ומקשה על ליהוק לא-הולם אתנית או סיפורית בעיני הקהל). אדלשטיין היא מחזאית ושחקנית, וידועה בעיקר מגילום דמותה של ד"ר ליסה קאדי בסדרה "האוס".

עוד מהז'אנר

● משפחת סימפסון - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית, מונה 37 עונות וזוכת עשרות פרסי אמי. קלאסיקה אמריקאית שהשפיעה על עולם האנימציה למבוגרים וכוללת הומור חכם וביקורת חברתית חדה.

● סאות'פארק - אנימציה סאטירית שהתפרסמה בעיקר בזכות ההומור השחור וגסויות מוגזמות. סובבת סביב ארבעה ילדים אבל ממש לא מתאימה לצפייה לבני גילם. 27 העונות שלה חריפות, יש שיגידו מדי. בפתיחת העונה האחרונה היא עוררה מהומה כשעסקה במערכת יחסים רומנטית ומפוקפקת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם השטן.

● ריק ומורטי - קומדיית מצבים מונפשת למבוגרים ועוסקת בעלילותיו של מדען בשם ריק, שמתגורר אצל בתו ומשתמש במכשירים שונים כדי לקחת את נכדו, מורטי, נער ביישן ורגיש, למסעות בין ממדים מהפנטים ומסוכנים. הסדרה משלבת מדע בדיוני, הומור שחור ופילוסופיה עמוקה. עוד עדות להומור והאנימציה ככלי להעברת מסרים חזקים.

סדרה לחזור אליה

זהו זה

משודר: YouTube, כאן 11
זמן עלייה: 1978
מספר עונות: 24
מספר פרקים: 800 לערך

קומדיה סאטירית שהיא קאלט ישראלי. לאורך השנים קיבלה מעמד אייקוני בזכות הקאסט האדיר - מוני מושונוב, גידי דוב, אבי קושניר, דובל'ה גליקמן ועוד. בשנת 2020 החבורה נקראה לדגל בצל פרוץ הקורונה וזהו זה זכתה לפרקים חדשים ולעדנה. התוכנית משלבת הומור על נושאי אקטואליה, פוליטיקה ותרבות מקומית, מלווה בביצועים מוסיקליים שלעיתים הופכים בעצמם לקאלט.

סדרה לחכות לה

Haunted Hotel

זמן עלייה: 19.9.25
תשודר: נטפליקס
מספר עונות: 1

סדרה מאת מאט רולר, מהיוצרים של "ריק ומורטי", אנימציה למבוגרים שמשלבת קומדיה עם אימה. אישה עוברת להתגורר בבית מלון שירשה, אך מגלה שהוא רדוף על ידי רוחות, אחת מהן היא של אחיה.