"אנחנו מחפשים להשקיע בחברות טובות, עם פוטנציאל צמיחה מוחשי"

"קיבוץ לא מאוד שונה מחברה משפחתית. זו פשוט משפחה גדולה, עם יותר דעות" - כך אמר היום (ב') רן בן אור, שותף בקרן טנא, ששוחח עם עורך שוק ההון של גלובס, שי שלו, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס.

בן אור סיפר כי "הקרן הוקמה על ידי אריאל הלפרין, מי שהיה אחראי על הסדרי החוב של הקיבוצים". שי שלו הסביר כי הקרן "השקיעה 1.3 מיליארד דולר ב-30 חברות, 15 קיבוציות. בפורטפוליו היו נטפים, אבן קיסר, כרומגן, דלתות חמדיה וגם המפעל בקיבוץ שבו גדלתי, דלתון לפני 20 שנה". הוא פתח את השיחה בשאלה: "כשהתחלתם להשקיע בתעשייה, המצב היה מאוד שונה. מה ראיתם באותה תקופה?".

● כנס צמיחת הקיבוצים | אלונה בר און: "לקיבוצים יכול להיות תפקיד היסטורי באיחוי משבר האמון"
● כנס צמיחת הקיבוצים | אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"

"צריך לחזור לשנת 2005. זו הייתה שנה מאוד מיוחדת בכלכלה הישראלית, הגלובלית, והקיבוצית. כל הכוכבים הסתדרו בשורה: הייתה התאוששות מהתנפצות הבועה של שנת 2000, אירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, וכניסה לתקופה של צמיחה. בישראל גם הייתה התאוששות מהאינתיפאדה השנייה, ובמגזר הקיבוצי הושלמו תהליכי הסדר הקיבוצים שליוו אותם בשנות התשעים והתבטאו בהפרדת התעשייה מהקהילה, והפיכת התעשייה לבוגרת, כמו לדוגמה כינון דירקטוריונים. הכל ביחד הביא לדרישה עצומה להון לצורכי צמיחה". בנוסף אומר בן אור, "בין 2004 ל-2006 התגבש כל תחום הפרייבט אקוויטי בישראל. הקרן היחידה שפעלה קודם הייתה פימי. כל שאר המגזר הזה בשוק ההון לא היה קיים בישראל".

מה היתרון שלכם ביחס להנפקה בבורסה?
"ההון הפרטי הוא כמובן תחליפי לגיוס הון ציבורי בבורסה. יש לזה יתרונות וחסרונות, אבל הדבר הכי משמעותי הוא שכשמגייסים מקרן הון סיכון, מקבלים שותף מאוד דעתן, וב-2005 כשהיינו קטנים נכנסנו בעמדות מיעוט. אבל להבדיל מהציבור, שהוא אנונימי, והוא לא שותף בקבלת ההחלטות. כשאתה מגייס גוף כמונו הכסף אמנם דומה מול אחוזים בחברה, אבל מקבלים לטוב ולרע שותף דעתן. בדרך-כלל לטוב".

איזה מפעלים חיפשתם?
"אנחנו מחפשים להשקיע בחברות טובות, עם פוטנציאל צמיחה מוחשי שאנחנו יכולים להאמין בו, עם הנהלות חזקות. ב-90% מההשקעות שלנו בקיבוצים ובחוץ, ההנהלה והמנכ"ל נשארים להמשך הדרך. אנחנו לא דורשים להחליף אותם. להיפך. בנוסף, בגלל שהשוק הישראלי קטן, סיפור צמיחה כרוך ביצוא, בפעילות מחוץ לישראל". בן אור מדגיש שאין ענף ספציפי שהם מחפשים אלא "אנחנו ג'נרליסטים. אנחנו משקיעים בכל דבר. אבל לאורך השנים אפשר לראות קלאסטרים כמו טכנולוגיה חקלאית: בכל הקרנות שלנו היו השקעות בחברות במגזר הזה, וכולן היו מעולות. לא הייתה לנו אף נפילה במגזר הזה". על הקלאסטר השני הוא סיפר כי "בענף הבניה, אנחנו חושבים אלו חברות הן טובות, כמו 'חוליות' למשל שהיא חברה מדהימה. 'דלתות חמדיה', 'טלפייר' שהיא לא בעולם הקיבוצי. לחברות בתחום הבנייה יש פוטנציאל מאוד חזק. אנחנו חושבים לעשות התארגנות מחדש אצלנו ואולי להקים קרן ייעודית לבנייה".

יצא לך להופיע מול אסיפות קיבוץ?
"לא מעט. לא בכולן, אבל הייתי בכמה וכמה. זו חוויה מעניינת, זה צבעוני. זה אסיפות מרובות משתתפים, שיחות הוידאו הראשונות עוד לפני הקורונה היו באסיפות קיבוץ כשחלק מהחברים היו בבית בשיחת וידאו. יש שם שאלות שלא תמיד אפשר לצפות, זו חוויה מרעננת".

אך קרן טנא משקיעה גם מחוץ לעולם הקיבוצי. לדברי בן אור "זו אבולוציה שלנו ושל המגזר. התחלנו כקרן בוטיק קטנה של 25 מיליון דולר. את ההשקעה השנייה עשינו חצי חצי יחד עם קרן מרקסטון של 800 מיליון דולר. אבל היה ביקוש עצום להון, אז תוך חודש גייסנו את קרן ההמשך. תוך שנה וחצי ניהלנו 200 מיליון דולר, שזה סכום משמעותי שאפשר להתקדם איתו", עוד הוא מספר, ש"רק הקרן הראשונה שלנו טנא 1 הוגדרה כמשקיעה רק בתעשייה קיבוצית, והשקענו ב-6 כאלה. לטנא 2 לא הייתה את ההגדרה הזאת. אבל מכוח המומנטום רוב החברות היו קיבוציות. בקרן האחרונה, השקענו השקעה קטנה בחברת תג שזו השקעה מדהימה בפני עצמה. בגלל האבולוציה שלנו שהתחלנו לנהל כספים יותר גדולים ועברנו לעסקאות שליטה, הנפחים גדלו וההיצע של חברות קיבוציות קטן ביחס אלינו".

מה ההבדל בין השקעה בחברה קיבוצית לחברה שאינה כזו?
"חלק משמעותי מהפורטפוליו זה רכישת חברות משפחתיות, של אבא או סבא שהקימו בעשר אצבעות. הם מגיעים למצב שאין דור המשך, או שיש תקרה של יכולות שקרן כמונו יכולה לעזור לפרוץ. אנחנו עושים עסקאות בהן אנחנו קונים 70-60 אחוז מהחברה, משאירים את המייסד לעוד קדנציה, ומבצעים אקזיט יחד איתו. עסקה בקיבוץ היא דומה, פשוט הקיבוץ הוא משפחה גדולה, אולי עם יותר דעות. אבל בדרך-כלל יש הנהגה שמתגבשת והיא מובילה את דעת הקהל ואז ממשיכים למכירה לצד ג'".

הוא מספר על השקעות בולטות של הקרן, כמו "עסקת נטפים. עסקה מצוינת, החזרים מאוד יפים לטובת כולם", אך לא כל העסקאות הסתיימו בטוב: "העסקה הבאה הבולטת הייתה באבן קיסר, אבל חזרנו אליהם כשהחברה נקלעה לקשיים והמניה צנחה. אנחנו שחקני שוק הון וכך גם הקיבוצים לצידנו. אם השקעת איקס בחברה ואיבדת חצי איקס, זה מאוד כואב כי אף אחד לא אוהב לאבד, אבל אם עשית 5 איקס, אז הרווחת הרבה יותר. ההפסד הוא מוגבל, אבל הרווח הוא לא מוגבל. זה כואב, זה לא נעים, אבל זה קורה. אי אפשר להשקיע ב-15 חברות ולהצליח בכולן". הממוצע שלנו הוא 3.5 פעמים על ההשקעה, בעיניים של המוסדיים שנותנים לנו את כספם זה טוב מאוד".

החברים שלי בקיבוץ געתון תוהים - מה קורה עם האקזיט?
"אנחנו משקיעים בחברת TAG שצמחה בגעתון בצפון הרחוק. מעט מאוד שמעו עליה, היא עוסקת במכשור לחדרי ניתוח. אני יו"ר שלה כבר 14 שנה, זה חריג. אני מקנא בוורן באפט, כי הוא מנהל אברגרין. הוא קנה את מניית קוקה-קולה לפני 50 שנה, למה למכור? חיפשנו כל דרך להאריך את הקרן, למצוא נוסחה שמקובלת בתחום שלנו. הבאנו את מודל ה-GPL. היינו הראשונים בארץ שמצאנו את זה, רק מלקרוא ספרות. זה הצליח להאריך את התקופה ל-14 שנה, אני מקווה שנאריך את זה עוד כי הפוטנציאל שלה מדהים. זו חברה קלאסית לקרן אברגרין, היא צומחת ורווחית ומחלקת דיבידנדים", הוא מוסיף גם כי "השותפות עם קיבוץ געתון היא מפוארת. זו החברה היחידה ב-20 שנה בתחום, שבו חנכנו מפעל חדש בישראל באזור התעשייה בר לב ליד כרמיאל. אני מקווה שנראה עוד אחד, במישור רותם".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע