מנכ"ל קבוצת חיפה: "חקלאות מדויקת היא העתיד של הביטחון התזונתי"

בשנים האחרונות ידענו במדינה לא מעט משברים, כשאחד החוטים המקשרים ביניהם הוא הצורך בביטחון שהמדינה תדאג לכך שלא יהיה מחסור במזון, מים וחומרי גלם.

מנכ"ל קבוצת חיפה, מוטי לוין, דיבר היום (ב') בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיחה עם כתב ההייטק והמדיה של גלובס, נבו טרבלסי, על החשיבות של הביטחון התזונתי שהלכה וגדלה נוכח כל הזעזועים.

● כנס צמיחת הקיבוצים | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "לקיבוצים יכול להיות תפקיד היסטורי באיחוי משבר האמון"
● כנס צמיחת הקיבוצים | אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "להביא את החברה כולה לחיי משמעות וחקלאות זו משימת דור"

"חמש השנים האחרונות יצרו שלוש סופות טורנדו", אמר לוין. "החל מהקורונה, שהייתה לה השפעה דרמטית על סוגיות לוגיסטיות ומעברים; דרך המלחמה, שהביאה לפתחנו את נושא החרמות; ולא נשכח את העניין הסביבתי ואת שינויי האקלים הקשים. לכל האלמנטים האלה יש השפעה ישירה על הביטחון התזונתי, נושא שמלווה את המין האנושי מקדמת דנא".

לוין הדגיש כי התפקיד שממלאים הקיבוצים התחום הביטחון התזונתי במדינה הוא עצום ואינו שנוי במחלוקת. "ישראל היא מדינה קטנה, ואסם התבואה של המדינה שזור לאורך הגבולות, בקיבוצים ובמושבים. זה מדבר בעד עצמו.

"תפקיד הקיבוצים הוא מכריע, ויש מעבר להיבט הציוני גם משמעויות פרקטיות. הקיבוצים וחלק מהמושבים אוחזים בשטחי אדמה יחסית גדולים, הקהילה מבטיחה רציפות תפעולית גם במצבי קיצון, ומהניסיון שלנו בקבוצת חיפה, לעבוד מול קיבוצים זה לעבוד מול מעבדה בשטח. כשאנחנו רוצים להכניס מוצר חדש, טכנולוגיה חדשה, יש קיבוצים שאנחנו יודעים שאפשר לפנות אליהם. שיתוף-הפעולה פנטסטי, והידע מתגלגל לאחר מכן לעולם. זה קשור לאיכות גידולי השדה ולכל גורם אחר שבא עם הרקע האגרונומי המתאים".

בקבוצת חיפה, שעוסקת בפיתוח וייצור פתרונות הזנה מדויקים לצמיחה במטרה להניב תוצרת מרבית, תוך צמצום שימוש במשאבים ונזקים סביבתיים, שמים דגש על חדשנות באגרוטק, ולוין מסביר כי החברה, שפרושה על 18 מדינות ושהחלה בייצור חנקת אשלגן בשנות ה-60, עברה מסע ארוך, כשכיום יש כ-400 סוגים שונים של דשנים, לצד מוצרים דיגיטליים.

לשאלה האם הנפקה על הפרק, השיב לוין כי "הנפקה אינה מטרה אלא אמצעי. תפקידנו כהנהלה הוא לייצר חברה שיושבת על האוכף חזק, שיש לה אופק, חזון ואסטרטגיה ותוכניות לממש. צריך להקפיד מאוד על כללי ממשל תאגידי ודיווח, אלה תנאים שמיצרים בסיס טוב להנפקה אם בעלי המניות יגיעו להחלטה שזה המסלול הנכון. אני לא בטוח שבחברה מהסוג של קבוצת חיפה הנפקה היא ברירת המחדל, אלא דווקא משקיעים אסטרטגיים שרוצים את המותג העולמי, את מערך ההפצה המטורף של החברה ואת הפיתוח האדיר בישראל".

לשאלה האם נשקלה האפשרות לעשות מיתוג מחדש לאחר זיהוי ארוך-שנים כחיפה כימיקלים, ציין לוין כי חיפה היא "מותג על בעולמות ההייטק בעולם. לישראלים קשה להבין שכשאומרים למגדל תפוחי באדמה בדרום אפריקה 'מהי חיפה בשבילך', הוא לא יודע שזו נקודה בין תל אביב לביירות, יותר קל לו להתייחס לדשן. לכן, שימור המותג חשוב לנו. עברנו מסע ארוך ומרתק, מחברה שקמה על בסיס העשרה של האשלג מים המלח כדי לייצר חנקת אשלגן - למצב בו היום חיפה הפכה לחברה מובילה עולמית בסוגיות של קיימות וביטחון תזונתי".

"החקלאות כיום משולבת בטכנולוגיה"

ב-2020 אמר מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, שלמה בן אליהו, כי "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית". זאת משום שלשם כך נדרשים גידולים שלא קיימים בישראל כמו אורז, קפה וסוכר. חלק מהם לא ניתן גם תאורטית לגדל בישראל. לאחרים יש ייצור מקומי, אבל שלא עונה על הביקוש הישראלי, כמו דגים ובשר. החקלאות הישראלית עצמה תלויה במגוון תשומות מיובאות, כמו מספוא.

לשאלה האם נהיה תלויים ביבוא, השיב לוין כי יש צורך באבחנה בין ביטחון תזונתי לבין עצמאות תזונתית. "ברור שיש דברים שלא נוכל לגדל בארץ כמו אורז, קפה וסוכר. אבל זה לא ביטחון תזונתי. ביטחון כזה הוא היכולת לספק את הצרכים התזונתיים הבסיסיים של הציבור בישראל. ירקות, פירות, חלבון מהחי ומהצומח - ואת אלה אפשר לקיים עם פעולות מסוימות".

פעולות אלה לא מתבססות רק על יבוא או גידולים בישראל, אלא גם על עידוד כוח העבודה, כשבעבר עבודת האדמה הייתה החזון הציוני. היום זה לא כך, וזו נקודה שלוין שם עליה זרקור ושצריכה לדבריו לעמוד בראש סדר העדיפויות.

"הכנסת הדור הצעיר זה עולמות ההייטק, חברות הזנק או בשדות ובחממות. הגיל הממוצע של העוסק בחקלאות בישראל עמוק בתוך שנות ה-60 ונושק ל-70, וזה דבר שחייבים לטפל בו ברמה המערכתית.

"חקלאות היום - בוודאי בישראל שהיא מעצמת הייטק עולמית - משולבת בטכנולוגיה. קבוצת חיפה וחברת נטפים יצרו מושג חדש בעולם החקלאי, עולם של חקלאות מדויקת, מה שמהווה את העתיד של ביטחון תזונתי. זה נוגע בטכנולוגיות, אתה לא יכול אחרת, כי אם אתה רוצה לדייק ולעשות יותר בפחות מינרלים, שטח ומים - אתה חייב שיהיה לך ניהול חקלאי מרחוק או מקרוב. זה נוגע מאוד בטכנולוגיה. אז כשאנחנו מדברים עם הדור הצעיר, אנחנו מסבירים לו שזה לא מישהו שהולך עם הג'מוס שלו ופותח את האדמה. יש הרבה טכנולוגיה באגרוטק, והפתרונות הולכים להיות מאוד מתוחכמים".

ברמה המדינית, לוין מעיד כי בשנים האחרונות נעשו צעדים חיוביים בכיוון. "משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם בראשית השנה עקרונות תכנית רב שנתית לביטחון תזונתי. כשעברתי על הסעיפים השונים הם נגעו בנושאים מאוד רלוונטיים, כולל הכנסת הדור הצעיר וטכנולוגיות, אבל צריך לראות את ההתממשות של זה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע