נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חברת הובלת הגז הממשלתית, פרסמה הערב (ד') פטור ממכרז בשווי 300 מיליון דולר עבור הקמת המדחס לצינור היצוא "ניצנה" שאושר לאחרונה. מדובר על פרויקט שיאפשר הובלה של 6 BCM בכל שנה למצרים, מעבר ליכולת הייצוא הנוכחית, כחלק מהסכם הענק בשווי 35 מיליארד דולר שחתמו חברת ניו-מד מול מצרים. אישור היצוא הסופי צפוי להינתן בהמשך החודש. הקמת הצינור תמומן בידי היצואנים שישתמשו בו, ולאחר מכן גם ייגבו מהם דמי שימוש בו. הקמת הצינור מתעכבת כבר שנתיים בשל חוסר סכמות בין נתג"ז ליצואניות, שנפתר לאחרונה.
● חברת החשמל תצא מטופס 4? מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ומה ההשלכות
על פי מסמך הפטור ממכרז שהוציאו נתג"ז, "בגין ביצוע העבודות, שברון תהא זכאית לתמורה בסך של כ-285.2 מיליון דולר ארה"ב בתוספת של כ-7 מיליון דולר ארה"ב בגין ביטוח [...] בנוסף, ישולם סך כולל של 21.3 מיליון דולר עבור שירותיה למשך תקופה של שנתיים". כלומר, מדובר במעל 300 מיליון דולר (כמיליארד שקלים) שאותם תקבל שברון על הקמת המדחס לצינור. נתג"ז נותנת לשברון שלוש שנים להקים את המדחס, לא כולל עיכובים מוצדקים.
לאורך התקופה, נתג"ז צפויה להרוויח מיליארד שקל על הקמת הצינור
עלות ההקמה תחולק בין היצואנים, ותעמוד על 2 מיליארד שקל. כך שלאורך התקופה, נתג"ז צפויה להרוויח מיליארד שקל על הקמת הצינור. על פי מסמך הפטור ממכרז, "החברה מעריכה כי הקמת הקו רמת חובב ניצנה והולכת גז בו בעבור היצואנים בהתאם להסכם ההולכה שנחתם עימם, צפויה להניב לחברה הכנסות שנתיות בסך של כ-180 מיליוני שקלים לשנה, וזאת החל משנת 2029".
שברון לא נוהגת להקים פרויקטי תשתית כאלה בעולם, וכנראה תשתמש בקבלנים חיצוניים. במקור, המטרה של הפטור ממכרז הייתה כנראה להאיץ את הקמת הצינור, אך זה התעכב במשך שנתיים בשל הסתייגויות של חברות הגז: האחד, ששברון, שקיבלה פטור ממכרז על בניית מדחס הגז בו, ומובילה את היצואניות, שמרה את אישור ניצנה כקלף כדי למנוע את הפרדת אחד המאגרים הגדולים שברשותה, כפי שדרשו במשרד האוצר. אך בשל המלצות דעת הרוב בוועדת דיין נגד הרעיון, כמו גם האמירה של שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי שארה"ב תתנגד לצעד דרסטי נגד שברון האמריקאית, נראה שהאיום מבחינת שברון הוסר ברובו.
הסיבה השניה, שהעלו דווקא השותפות האחרות במאגרי הגז, היא העובדה שחברות הגז גם ישלמו על עלויות ההקמה, ואז שוב על השימוש בו. בכך, משרד האנרגיה שואף למנוע מעלויות הצינור להתגלגל לציבור. אך ברגע שנחתם הסכם היצוא העצום עם מצרים - ההתנגדויות נחלשו והתקבלה ההחלטה לצאת לדרך כמה שיותר מהר, למרות ההסתייגויות מהתנאים. כעת, נתג"ז כנראה מעוניינים להקים את הצינור כמה שיותר מהר, בלי צורך בהליך מכרזי.
אך ברקע עולה ביקורת על מתן המכרז דווקא לשברון, שכוחה בשוק הגז גדול מאוד כמפעילה של שני מאגרי הגז הגדולים. זאת במיוחד כאשר שברון תרוויח סכומים נרחבים מעצם יצוא הגז למצרים. מהצד השני, היא תישא בעליות הייצוא של החלק שלה, כאשר מי שירוויחו מכך יהיו נתג"ז - שאמורים לגלגל זאת לציבור דרך מחירי הובלת הגז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
