דוח ״מצב ההייטק״ של רשות החדשנות לשנת 2025 שמתפרסם היום (ד') מצייר תמונה מורכבת של ההייטק הישראלי: לצד שיאים היסטוריים במיזוגים ורכישות, נרשמו סימני אזהרה משמעותיים לגבי עתידו של מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. על פי הנתונים, תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי במשך שנתיים ברציפות והסתכם בכ־317 מיליארד שקל בשנת 2024, שהם כ־17% מהתוצר המקומי, נתון שממחיש קיפאון מתמשך במנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה.
● פרצה למחשבים בתיכון, והיום היא מגייסת בכירים לסטארט-אפ שלה
● סקנדרי בחצי מחיר: בסטארט־אפים כבר לא נרתעים ממכירת מניות בהנחה
גם בגזרת התעסוקה נרשמה האטה ניכרת: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ־403 אלף עובדים, שהם 11.5% מהמועסקים במשק, עלייה קלה לעומת 391 אלף ב־2024, אך מספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, קצב הגידול הכולל בתעסוקה בענף ירד לפחות מ־2% בממוצע לשנה מאז 2023, לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
גם ביצוא ניכרת מגמה דומה של ריכוזיות: יצוא ההייטק הסתכם בשנת 2024 ב־78 מיליארד דולר, עלייה של 5.6% לעומת 2023, ובמחצית הראשונה של 2025 כבר הגיע ל־57% מכלל יצוא הסחורות והשירותים של ישראל, שיעור שיא היסטורי. עם זאת, 72% מהיצוא מגיע משירותי תוכנה ורק 28% מתעשייה עתירת ידע.
אך הנתון המדאיג ביותר נוגע לקרנות ההון־סיכון הישראליות: בשנת 2024 גייסו הקרנות סכום הנמוך ב־80% מהשיא שנרשם ב־2022, צניחה חדה בהרבה מזו שנרשמה בארה"ב (כ־60%) ובאירופה. בנוסף לירידה במספר הקרנות הפעילות, חלה ירידה גם בגודל הקרן הממוצעת, מ־90 מיליון דולר בשנות השיא ל־60-65 מיליון דולר בלבד בשנים האחרונות. המשמעות היא פחות קרנות פעילות, וכל קרן מגייסת פחות כסף.
הירידה משקפת בין היתר מגמה עולמית של ריכוז ההון בקרנות ענק בארה"ב שמשקיעות בחברות עם סבבי גיוס ענקיים דוגמת OpenAI, לצד חשש גובר של משקיעים זרים מהשקעה בקרנות מקומיות על רקע המצב הגיאו־פוליטי.
חשוב להדגיש כי הנתונים בדוח מעודכנים עד למחצית הראשונה של 2025, שבה הצליחו הקרנות הישראליות לגייס כ־300 מיליון דולר בלבד, סכום נמוך משמעותית ביחס לשנים עברו. המשמעות היא שהיקף הגיוסים הסופי לשנה עדיין עשוי להשתנות במחצית השנייה.
שני האקזיטים הגדולים בתולדות ישראל בשנה אחת
ובצד המעודד, שנת 2025 מסתמנת כבר עתה כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, עוד לפני שהסתיימה. הרבה הודות לעסקת הרכישה של וויז על ידי גוגל, זאת תמורת 32 מיליארד דולר. עסקה זו - שמהווה את האקזיט הגדול בתולדות ישראל כמו גם הרכישה הגדולה ביותר של ענקית החיפוש - הפכה לאבן דרך חסרת תקדים לא רק בהיסטוריה של ההייטק הישראלי אלא גם ככרטיס ביקור בינלאומי שממחיש את יכולתו של השוק המקומי להצמיח חברות צעירות המשדרות עוצמה לעולם כולו.
לדברי רשות החדשנות עצמה - האקזיט שימש כסיגנל מרגיע למשקיעים ותרם לביסוס תדמיתו של ההייטק הישראלי כמותג חזק ויציב, גם בשנים מורכבות מבחינה כלכלית וביטחונית. לכך צפוי להתווסף בקרוב גם האקזיט של סייברארק שנרכשת על ידי פאלו אלטו נטוורקס - בסכום של 25 מיליארד דולר - מה שמהווה את האקזיט השני בגודלו בתולדות ישראל ושעדיין אינו נכלל בנתוני הדוח.
במקביל, השקעות הסטארטאפים חזרו לרמות שאפיינו את השנים 2019-2020, מה שממקם את ישראל בחמישייה הראשונה בעולם מבחינת היקפי גיוס הון. עם זאת, שלושה מכל חמישה דולרים שהוזרמו ב־2025 הופנו לסייבר ולתוכנה ארגונית, מה שמעיד על ריכוזיות גבוהה ופחות פיזור בין תחומי חדשנות אחרים.
לצד מגמות אלה, הדוח כולל השנה לראשונה ממצאים מקיפים על תחום הדיפטק, שהופק בשיתוף חברת המחקר Dealroom. מהנתונים עולה כי בישראל פועלות כיום כ־1,500 חברות דיפטק שגייסו מאז 2019 יותר מ־28 מיליארד דולר. התחום מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארצות הברית מבחינת היקף הגיוסים, עם בולטות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, המכשור הרפואי וה־AgriFood.
הפרדוקס של ההייטק הישראלי
הדוח ל-2025 ממחיש אפוא את הפרדוקס המובהק של ההייטק הישראלי: מצד אחד עוצמה יוצאת דופן ביכולת למשוך השקעות בינלאומיות, לשבור שיאים באקזיטים ולבסס את מעמדה של ישראל כמעצמת דיפטק גלובלית; ומצד שני, נחשפת האטה מדאיגה בהשקעות המקומיות ובקרנות ההון־סיכון, שהן אלה שאחריאות הלכה למעשה לבנות את השכבה הראשונה של חברות הטכנולוגיה.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסר כי "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות״.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר כי "הדוח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות״.
לדבריו, ״במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
