המכשול הגדול של הפלסטינים בדרך להכרה באו"ם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?
● המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

1המודרן דיפלומסי: ההכרה במדינה פלסטינית כבר איננה סמלית

מחר (ב') צפוי להתקיים באו"ם חלקה השני של הוועידה הבינלאומית לקידום פתרון שתי המדינות. היוזמה של צרפת וסעודיה קוראת לקדם את פתרון שתי המדינות ולהכריז על הכרה במדינה פלסטינית. החודש העצרת הכללית אישרה ברוב של 142 מול 10 (ו־12 נמנעו) את "הצהרת ניו יורק", שקוראת לקדם את הפתרון. המסמך מציג תוכנית עם "צעדים מוחשיים ובלתי הפיכים להקמת מדינה פלסטינית". ההערכה היא שהשבוע כ-12 מדינות צפויות להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, ביניהן בריטניה (שכבר הכריזה על התמיכה), קנדה, אוסטרליה, בלגיה, מלטה, סן מרינו, אנדורה ולוקסמבורג. מה המשמעויות של המהלך הזה?

באתר הניתוחים הפוליטי מודרן דיפלומסי נכתב כי "מאז 1998 סך של 147 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם כבר מכירות במדינה פלסטינית". עבור פלסטינים ההכרה במדינה פלסטינית אינו "מהלך סמלי בלבד" אלא "מאבק ללגיטימציה אמיתית".

עבור ישראל, הנרטיב של מדינה פלסטינית עדיין שנוי במחלוקת. כעת "להכרה מערבית יש שני היבטים: מצד אחד, היא נתפסת כביטוי סולידריות עם פלסטין; מצד שני, היא משמשת כלי דיפלומטי ללחוץ על נתניהו לסיים את ההרס בעזה". אך גם אם תהיה הכרה במדינה פלסטינית ישנן אתגרים מהותיים "למשל, היעדר שליטה בפועל על הטריטוריה, וגם אם פלסטין תצטרף לאו"ם - אין בכך ערובה לעצמאות מלאה".

"ישראל מתנגדת להכרה, בטענה שהיא מתגמלת את חמאס. ישראל גם סבורה כי אין לפלסטינים הנהגה אמיתית שניתן לנהל עמה משא־ומתן לקבלת החלטות משותפות לגבי עתיד פלסטין - ובכך מצדיקים את המשך הכיבוש. עם זאת, ההכרה המערבית במידה מסוימת החלישה את נרטיב ישראל", נכתב.

המכשול הגדול "של הפלסטינים" הוא ארה"ב והווטו האמריקאי. "וושינגטון ממשיכה להגביל את השתתפותם של גורמים פלסטיניים במסגרות האו"ם. אפילו פתרון שתי המדינות שמציעה ארה"ב מיטיב עם ישראל כדי להגן על האינטרסים הדיפלומטיים שלה, שכן לישראל קיים הלובי החזק ביותר בארה"ב". כעת "ייתכן שהדבר יוביל לסדקים רחבים יותר בין ארה"ב לבין בעלות בריתה במערב, משום שהאינטסרים שלהן חלוקים בסיטואציה הנוכחית".

המהלך באו"ם מחר צפוי "להחליש את ניסיונה של ישראל למונופול ולביסוס ההגמוניה שלה. כל המצב הזה מעצב את הנרטיב הגלובלי סביב הסכסוך, כלומר - את התמיכה בפלסטין".

בוול סטריט ג'ורנל כתבו כי "בשטח, פתרון שתי המדינות רחוק מאי פעם. האמון בין שני העמים בארץ הקודש צונח לשפל היסטורי, בעוד המבצע הצבאי של ישראל בעזה מסלים מחדש".

בג'ורנל נכתב כי "פלסטינים רבים מברכים על הסמליות שבהכרה הבינלאומית אך אינם סבורים שהיא תשנה מהותית את חייהם. אם כבר, הם רואים סכנה בתגובה ישראלית חריפה. "נתניהו כנראה ינצל את ההכרה כדי לבצע יותר מהר פעולות בשטח לסיפוח הגדה המערבית", אמר לעיתון מוסטפא ברגותי, פוליטיקאי פלסטיני התומך בפתרון שתי המדינות.

בעוד שעבור ישראלים רבים " המהלכים הדיפלומטיים האחרונים משקפים את בידודה הבינלאומי המעמיק לנוכח זעם כמעט עולמי על היקף ההרג וההרס בעזה", נכתב.

מתוך המודרן דיפלומסי, מאת סאנה ח'אן. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת ענת פלד ומרקוס ווקר. לקריאת הכתבה המלאה

2לארה"ב עלה 500 מיליון דולר להגן על ישראל מהאיראנים

לפי מסמכי תקציב חדשים של הפנטגון, "הצבא האמריקאי שיגר מיירטים מובילים בשווי 500 מיליון דולר כדי להגן על ישראל מפני מתקפות מאיראן ומיריבים אזוריים אחרים", פורסם בביזנס אינסיידר.

"מסמכי תקציב שפורסמו לאחרונה מציעים תובנות חדשות על היקף ההגנה שסיפק הצבא האמריקאי לישראל, וגם על אמצעי הלחימה שבהם השתמשו הכוחות האמריקאים במהלך הפצצותיהם הנרחבות על מתקני הגרעין של איראן ביוני", נכתב. "אחד המסמכים מבקש תקצוב של 498.265 מיליון דולר לצורך החלפת מיירטי מערכת ה־THAAD" שהוצאו לשימוש "בתמיכה בישראל". במסמך צוין כי זהו "תקציב חירום. בעל עניין מיוחד לקונגרס".

במתקפה האיראנית על ישראל מערכת THAAD שיגרה "בין 100 ל־150 מיירטי THAAD כדי להגן על ישראל מפני המתקפות האיראניות". עלות יירוט הוא בערך "12.7 מיליון דולר", לפי מסמכי סוכנות ההגנה מטילים של ארה"ב.

בנוסף, מסמך התקציב שפורסם לאחרונה מבקש "2.3 מיליון דולר להחלפת פצצות GBU-39 Small Diameter Bombs - פצצות מדויקות במשקל 250 פאונד מתוצרת בואינג שייתכן שהופעלו נגד מטרות של מערכות נ"מ איראניות", נכתב.

בנוסף, המסמך גם דורש 3.3 מיליון דולר להחלפת רקטות מונחות לייזר AGR-20 FALCO (APKWS) מתוצרת הקבלנית הבריטית BAE Systems", בביזנס אינסיידר נכתב כי לא ברור לאיזה צורך אסטרטגי נועד החימוש הזה, והפנטגון טרם השיב.

מתוך הביזנס אינסיידר, מאת ג'ייק אפשטיין. לקריאת הכתבה המלאה

3בספורט, באמנות, באקדמיה, בכלכלה: החרם על ישראל מתפשט

"הקריאות להחרים את ישראל על רקע המלחמה בעזה צוברות תאוצה בספורט, באמנויות ובאקדמיה", פורסם בפייננשל טיימס.

לאחרונה "ארגונים פרו־פלסטיניים ביקשו ללחוץ על התאחדויות הכדורגל האירופיות להחרים קבוצות ישראליות" לאחר שהשיקו בשבוע שעבר את קמפיין "GameOverIsrael". כמו אש בשדה קוצים, יום לאחר מכן "הופיעו עשרות מוזיקאים, ביניהם ג'יימס בלייק, מול היכל מלא בלונדון בקונצרט נוצץ 'Together for Palestine' לצד פעילים פלסטינים ושחקני הוליווד".

"בכל תחומי הספורט, האמנויות והפוליטיקה, תנועת מחאה נגד ממשלת הימין הקיצוני של נתניהו ובעד הפלסטינים צוברת תאוצה, שנולדה מזעם עולמי על המלחמה של ישראל נגד חמאס בעזה הנמשכת כמעט שנתיים", נכתב.

אשיש פרשאר, ממארגני קמפיין "GameOverIsrael" ויועץ לשעבר לטוני בלייר כשהיה שליח למזרח התיכון, אמר כי "העולם של החרמות חשוב מאוד". גם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס דרש בשבוע שעבר "לאסור על השתתפותה של ישראל בכל ענפי הספורט הבינלאומיים, כל עוד 'הברבריות' שלה בעזה נמשכת".

"בהוליווד חתמו למעלה מ־4,500 שחקנים, קולנוענים ואחרים על 'התחייבות לסיום שותפות לפשע' בהשראת פעולות קולנוענים נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. החותמים 'מתחייבים שלא להקרין סרטים, להופיע או לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים… המעורבים בג'נוסייד ובאפרטהייד נגד העם הפלסטיני'", נכתב. גם "באירופה, באירלנד, בספרד, בהולנד ובסלובניה איימו לפרוש מתחרות האירוויזיון אם ישראל תשתתף".

פעולות החרם נגד ישראל מסלימות וגרמו לכך שקבוצות כמו BDS "מושכות השקעות ותחושת רלוונטיות מחודשת".

דליה שנידלין, חוקרת וסוקרת דעת קהל ישראלית, אמרה לפייננשל טיימס כי "ההשפעה של המחאות והחרמות היא שעד כה 'מוגבלת למדי עבור הישראלי הממוצע', ובכל זאת הן מזינות חרדה בקרב ישראלים, כמו גם חששות מאנטישמיות".

אבל כמה אנליסטים אמרו לפיינשל טיימס כי הם סבורים כי "הגינויים הבינלאומיים משחקים לידיו של נתניהו ומאפשרים לו להישען על התפיסה שהעולם נגד היהודים".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת אנדרו אנגלנד. לקריאת הכתבה המלאה