מכסים חדשים ודד-ליין להורדת מחירים שלחו את חברות התרופות לסחרור. איך יושפע השוק?
מחירי התרופות בארה"ב הם הגבוהים בעולם, לפעמים בפער עצום לעומת המחירים באירופה ומדינות מפותחות אחרות. ביולי האחרון נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח מכתבים ל-17 חברות מובילות, והצהיר כי עליהן להוריד את המחירים כך שישתוו לסל מחירי תרופות במספר מדינות מובילות. הדד-ליין: 29 בספטמבר. טראמפ לא הסביר מה יהיו ההשלכות שיכנסו לתוקף אחרי הדד-ליין, אך טען כי "הממשלה תשתמש בכל כלי שיש בידיה כדי להגן על משפחות אמריקאיות מתמחור מתעלל".
טראמפ מבטיח: מחר נכריז על הגורם לאוטיזם
המניה של חברת תרופות ההרזיה שצללה בעקבות תוצאות לא טובות
בעקבות כך, במהלך סוף השבוע הודיעה חברת אסטרהזנקה כי תחל בקרוב למכור תרופות סוכרת ואסתמה מסויימות ישירות לצרכנים בארה"ב. בתגובה המנייה שלה איבדה 2.5% (כלומר, החברה איבדה מהשווי שלה 5 מיליארד דולר). אסטרהזנקה כמובן לא היחידה שנמצאת בסיפור הזה: חברות רבות נמצאות בדיונים עם טראמפ, ותוכניות מכירה ישירות לצרכן הן אחת ההצעות שנתנו לו כדי להוריד את המחירים הסופיים, מבלי שהן עצמן יפגעו. מאז ומתמיד טענו החברות כי גורמי ביניים גוזרים קופון לא סביר בשרשרת הערך של התרופות בארה"ב.
בתקשורת האמריקאית נמסר השבוע מצד גורמים לא רשמיים, כי ייתכן שהפתרון יהיה מו"מ בין חברות התרופות לחברות הביטוח הממשלתיות, מדיקר ומדיקאייד, לפיהן המבטחים הממשלתיים יוכלו לקבל מחירי תרופות קרובים יותר לאלה המקובלים במדינות אחרות. קביעת מחיר התרופות על ידי המבטחים הממשלתיים, כמקובל בכמה מקומות בעולם, היה אחד החששות העיקריים של חברות התרופות.
כך או כך, שוק התרופות מאוד מוטרד מאי וודאות, והמדיניות של טראמפ בנושא זה נותנת כעת מעט מאוד וודאות - לא ברור מה יקרה אחרי הדד-ליין, האם טראמפ אכן מתכוון לתקוף את כל התרופות, מהו רף המחיר שהוא יגדיר בסופו של דבר, האם המחיר הזה יחייב אותן גם מול חברות הביטוח הפרטיות ומתי יכנסו ההנחיות לתוקף.
חלק מאי הוודאות הזו כבר מתומחרת במדדים - על פי הוול סטריט ג'ורנל, מדד ה-NSYE Arca Pharmaceutical Index נסחר בדיסקאונט של 40% על מדד ה־S&P. העיתון מצטט מומחים הטוענים כי ייתכן שהמדד הזה יתאושש ברגע שיבין השוק מה בדיוק המחיר שיגבה טראמפ מחברות התרופות.
ההצהרה של טראמפ הוסיפה לאי הוודאות
אבל בעוד כל זה מתרחש, הצהיר טראמפ ביום חמישי ברשת החברתית שלו Truth Social, כי יטיל 100% מכס על תרופות של חברות שלא יתחילו בקרוב להקים מפעלים בארה"ב. התקנה הזו, שטרם תוקנה באופן רשמי, תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר. "אלה שיקימו מפעלים, יהנו מאפס מכסים", כתב טראמפ בהודעה, והחברות מיהרו להגיב.
המנכ"ל החדש של חברת נובו נורדיסק הדנית, מייק דוסטדר, הודיע ביום שישי כי "ברגעים אלה ממש, המנופים עולים באתר שלנו בצפון קרוליינה". חברת אמג'ן הודיעה גם היא ביום שישי על השקעה של 650 מיליון דולר במפעל שלה בפורטו ריקו (הנחשבת לטריטוריה אמריקאית).
השוק העריך בעבר כי המכסים לתעשיית הפארמה יהיו בין 25%-50%, והופתע לרעה, אך מדדי המניות של חברות התרופות לא ירדו, לפחות בינתיים. נראה כי המשקיעים מכירים בכך שטראמפ נוטה לשנות את דעתו, מאמינים ביכולת של חברות התרופות להתמודד עם הבעיה בדרך זו או אחרת, וגם סומכים על הצהרתן של מדינות רלוונטיות כי הסכמי סחר קודמים שחתמו עם טראמפ אמורים להחריג אותן ממכסים גבוהים אלה. זאת ועוד, חלק מן המכסים הקודמים שביקש להטיל טראמפ על תעשיות שונות, נמצאים בדיון משפטי וטרם נכנסו לתוקף.
ובכל זאת, חברות רבות כבר החלו להקים פעילות חדשה בארה"ב לפני כמה חודשים, כשהנושא עלה לראשונה, ליתר ביטחון. אסטרזנקה, שהוזכרה לעיל, הודיעה כבר ביולי כי תשקיע סכום עצום של 50 מיליארד דולר, בפעילותה בארה"ב, כולל בהקמת מתקן יצור ענק בוירג'יניה. לעומת זאת, היא קיצצה בהשקעות בתחומים שונים במולדתה בריטניה, באופן שכבר פוגע בסקטור הביומד הבריטי.
מנכ"ל חברת הענק אלי לילי, ממובילות הסקטור, אמר כי נראה שמדיניות מכסי הפארמה של הממשל משתנה כל שבוע. "אם תהיה בעיה, פשוט נזיז דברים". החברה כבר החלה בהקמת מתקן חדש בארה"ב, עם או בלי קשר לטראמפ.
על פי הוול סטריט ג'ורנל, חברות התרופות המובילות יחד התחייבו להשקיע כ-350 מיליארד דולר בארה"ב עד סוף העשור מאז שהחל טראמפ לדבר על מכסים לתעשייה.
אלא שאי הוודאות לא עושה טוב לתעשייה, וסביב ההצהרה הנוכחית יש כמעט אך ורק אי ודאות, על מעט מאוד הצהרה. כך למשל, גורם בממשל ארה"ב לוושינגטון פוסט, כי יכול להיות שרק מוצר שייוצר בארה"ב יוחרג מן המכסים, כך שעצם הקמת מפעל בארה"ב לא פותרת לחברות הללו את כל הבעיה. כמו כן, לא ברור מה יהיה גורלן של חברות שכבר יש להן מפעלים בארה"ב. האם הן ידרשו לבנות עוד מפעלים?
פייזר מהמרת על תחום ההרזיה
שתי חברות מובילות היום את שוק התרופות החדשות למניעת השמנה: אלי לילי האמריקאית ונובו נורדיסק הדנית. שתי החברות הללו הן גם בעלות המוצרים החדשים הפוטנציאליים ביותר בתחום, וחברות אחרות נמצאות כמה וכמה צעדים מאחוריהן. במצב כזה, חברות גדולות רבות מתלבטות האם בכלל כדאי להיכנס לשוק הזה, שהוא בעל פוטנציאל עצום מצד אחד אך כבר תחרותי מאוד.
לפני כמה ימים פייזר ניסתה לעשות את הקפיצה, למרות שבאפריל האחרון כבר ניכשל מוצר שלה בתחום. כעת, היא עשתה זאת על ידי רכישת חברת Matsera ב-4.9 מיליארד דולר, ופוטנציאל לעד 7.3 מיליארד דולר כסכום עסקה כולל, במקרה של הצלחה.
למסטרה, החברה שפייזר רכשה כעת, יש תרופות ממשפחת האינקרטינים, המשפחה שממנה באות התרופות של אלי לילי ונובו נורדיסק (GLP1 ותרופות דומות, וקומבינציות של GLP1 עם חומרים נוספים). יש לה גם תרופות אחרות שאינן מן התחום הזה, שהציגו פוטנציאל מרשים בניסויים מוקדמים. לחברה ארבע תוכניות פיתוח תרופות בניסויים קליניים ועוד כמה שמוכנות כבר לניסויים.
האם יש בכלל צורך במוצרים חדשים בתחום הזה? פייזר ציינה כי היא מאמינה שמוצרי מטסרה עונים על צרכים שעדיין לא נענו בשוק. כך למשל, יש לה מוצר שאפשר להזריק אחת לשבוע אבל גם אחת לחודש.
חברות אחרות הנמצאות במירוץ הן החברות הגדולות רוש, אסטרהזנקה ואמג'ן שהתרופה שלה בתחום השיגה ביולי תוצאות שלא הלהיבו את השוק. מספר רב של חברות צעירות מפתחות מוצרים נוספים מן הדור החדש לתחום, ביניהן Viking Therapeutics, Zealand בשיתוף פעולה עם תאגיד בורינגר אנגלהיים ו-Kailera Therapeutics.
דריו הודיעה על אופציה לעסקה אסטרטגית
חברת הבריאות הדיגיטלית דריו, אשר עוסקת בניהול מחלות כרוניות, הודיעה ביום חמישי האחרון כי יצרה קשר עם משרד הייעוץ העסקי Perella Weinberg Partners, לאחר שקיבלה כמה הצעות לעסקאות אסטרטגיות. החברה ציינה כי היא לא חיפשה את ההצעות הללו, אך היא לא שוללת אותן. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה 47%, וכעת נסחרת החברה לפי שווי של 31 מיליון דולר.
בכך משלימה החברה עלייה של כ־97% במחיר המנייה בעשרת הימים האחרונים. בתחילת השבוע שעבר השלימה החברה גיוס של 17.5 מיליון דולר בגיוס פרטי, וכעת יש ברשותה 40 מיליון דולר בקופת המזומנים. הגיוס נערך בערך במחיר השוק ביום ההנפקה, ומאז סגירתו החלה החברה לרשום את העליות המשמעותיות. דריו ניצלה את הגיוס גם כדי להמיר מניות בכורה למניות רגילות, כדי להיות מוכנה להזדמנויות עתידיות, כך מסרה החברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
