פרס נובל ברפואה לשנת 2025 הוענק לשלושה חוקרים שגילו את מנגנון הסבילות החיסונית ההיקפית, שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף, כפי שקורה במחלות אוטו-אימוניות. הפרס חולק בין מרי ברונקוב מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל שבארה"ב, פרד רמסדל מחברת סונומה בקליפורניה ושימון סקגוצ'י מאוניברסיטת אוסקה ביפן.
● האביזר שיזהה אצלכם דיכאון וגם יעזור לצאת מזה
על פי ההודעה הרשמית של ועדת הנובל שהוכרזה היום (שני) בטקס בשטוקהולם, השלושה זכו בפרס "על תגליותיהם בנושא הסבילות החיסונית ההיקפית", מנגנון שמונע ממערכת החיסון לתקוף את רקמות הגוף עצמו. החוקרים זיהו את תאי ה-T הרגולטוריים (Regulatory T Cells) - "שומרי הסף" של מערכת החיסון - שתפקידם לפקח על פעילות תאי החיסון האחרים ולוודא שהגוף אינו תוקף את עצמו.
יו"ר ועדת הנובל, פרופ' אולה קמפה, אמר כי "התגליות שלהם היו מכריעות להבנת הדרך שבה מערכת החיסון פועלת - ולמה איננו כולנו מפתחים מחלות אוטואימוניות חמורות".
הוועדה הסבירה כי שימון סאקאגוצ'י, אימונולוג יפני, היה הראשון לזהות בשנת 1995 סוג חדש של תאי T, ובכך הוכיח שמערכת החיסון מורכבת בהרבה מכפי שסברו בעבר.
שנים לאחר מכן, בראשית שנות ה-2000, החוקרים האמריקנים מרי ברנקו ופרד רמזדל הרחיבו את ממצאיו של סאקאגוצ'י כשהצליחו לפענח מדוע זן מסוים של עכברים סבל ממחלות אוטואימוניות קשות במיוחד. הם גילו כי לעכברים הללו קיימת מוטציה בגן שקראו לו Foxp3, ובהמשך הוכיחו שמוטציות דומות בגרסה האנושית של הגן גורמות למחלה נדירה וחמורה בשם IPEX.
ב-2003 חיבר סאקאגוצ'י בין שתי התגליות, כשהוכיח שהגן Foxp3 שולט בהתפתחותם של אותם תאי T רגולטוריים שגילה בשנות ה-90 - תאים המשמשים כבלמים של מערכת החיסון ומונעים ממנה לתקוף את הגוף.
עבודתם המשותפת של שלושת החוקרים סללה את הדרך לתחום מחקר חדש - הסבילות החיסונית ההיקפית - והובילה לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות אוטואימוניות ובסרטן, ואף לתקווה לשיפור שיעורי ההצלחה בהשתלות איברים.
פורסם לראשונה ב-N12
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
