כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

משה ינאי נחשב לאחד היזמים הסדרתיים הפוריים בעולם בתחום אחסון הנתונים (storage), ענף שבעבר ריכז את ההצלחות הגדולות של ההייטק הישראלי והוציא תחת ידו חברות כמו אינפינידט, XIV, דיליג'נט ואקסנה שנמכרו בחצי מיליארד דולר סך הכל לחברות כמו IBM ו־דל.

● למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט
● פורטפוליו|הוא לא סגר את החודש ועלה 10 ק"ג. היום יש לו יותר ממיליון משתמשים

הוא בנה את עצמו בעשר אצבעותיו כשהיה למדען אחסון נתונים מרכזי בחברות כמו EMC ולאחר מכן IBM, שם הוציא פטנטים רבים שעסקו בניהול אחסון דאטה בדיסקים קשיחים, זיכרונות נדיפים ושרתים. לאחר האקזיטים, שהושלמו ברובם בעשור הראשון של האלף, עושרו של ינאי הוערך במיליונים רבים כאשר בבעלותו דירות בהרצליה, תל אביב ובבוסטון, חברת השקעות אמריקאית על שם ביתו מיכל (MII), וכתחביב הקים יחד עם אחיו מרדכי חברת מסוקים, באמצעותה הטיס את אורחיו מחו"ל בשמי הארץ.

איך הפך היזם הסדרתי לפושט רגל, נגדו נפתחו הליכי כינוס נכסים על ידי קרן האשראי "שינטילה" על חובות של 32 מיליון דולר? גלובס עושה סדר.

כיצד התפוצצה הפרשה?

למרות היותו של ינאי יזם הייטק סדרתי ואמיד, הוא פנה לקרן האשראי "שינטילה" (ניצוץ בלטינית) של צחי קינן, בעברו איש קרן מוסטנג ודויטשה בנק, על מנת ליטול ממנה הלוואות בסך 38 מיליון דולר במשך ארבע שנים, עד שנת 2022. כך, על פי כתב הבקשה למינוי נאמן לנכסיו של ינאי שהוגש בחודש אוגוסט האחרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ינאי התבקש לפרוע את חובו עד סוף 2023, אך החזיר לטענת הקרן רק כ־6 מיליון דולר מתוכם, ולכן הגיעו הצדדים להסכם חדש, קשוח יותר, שבו ינאי מתחייב כי כל מכירה של נכס תובא קודם כל לידיעתה של קרן ההלוואות. על פי ינאי, ההסכם כלל ריבית "נשך" בהיקף של 23%.

הדגש בהסכם החדש הושם על מניותיו בחברות הייטק שהיו פרטיות באותה התקופה - חברת הפינטק איטורו (eToro) שינאי השקיע בה באופן פרטי, וחברת אחסון התוכנה אינפינידט (Infinidat) שינאי הקים אך הועזב מתפקיד היו"ר, והפך לדירקטור חיצוני בה.

לימים, הודיעה לנובו הסינית כי תרכוש אותה בסכום לא ידוע, המוערך בכמה מאות מיליוני דולרים. לפי כתב הבקשה, אנשי קרן שינטילה גילו באמצעים שונים כי ינאי מכר את מניותיו באיטורו בשוק המשני ("סקנדרי") ללא ידיעתה, לטענתה, והסלימה את ההתנהלות מולו.

ינאי התחייב להעביר את התמורה מכל מכירת מניות איטורו ישירות לידי הקרן, ומסר לה שטרי העברה של שתי דירות יוקרה בארה"ב - בניו יורק ובבוסטון - בשווי של 7 מיליון דולר כל אחת. לפי ההסכם, אם עד יוני 2025 ינאי לא יפרע את החוב, שינטילה תוכל לממש את האופציה למכור את הדירות שלו.

את אחזקותיו בחברות ההייטק, בדירות ובחברת המסוקים ניהל ינאי דרך חברת ההשקעות שלו הקרויה על שם ביתו מיכל, "מיכל השקעות" (MII) הרשומה בבוסטון, ובמסגרת ההסכמים שעליהם חתם עם שינטילה, אסור היה לינאי ליטול הלוואות בשמה והיה עליו להודיע לשינטילה על כל מימוש של מניות ורווחים בהשקעותיה.

לטענת קרן האשראי, ינאי הפר את ההסכם כאשר מכר בפעימה נוספת מניות של איטורו ב־10 מיליון דולר מבלי לפרוע את החוב כלפיה, וכן שעבד משכנתא שלקח על דירה בבוסטון לטובת הלוואה שלקח מקרן אחרת, קרן שקד, בסכום של 6.1 מיליון דולר. קינן זעם על פעולות אלה וכינה אותם בכתב הבקשה לניהול נאמן על נכסי ינאי כ"הברחת נכסים", והחל מחודש פברואר יזמה שינטילה הליכים משפטיים נגד ינאי בארה"ב ובישראל.

מה עשתה קרן שינטילה כדי להחזיר לעצמה את החוב?

בחודש פברואר החלה הקרן לפעול בארה"ב למימוש נכסי חברת ההשקעות MII תוך התנגדות מצד ינאי באמצעות בקשות לסעד זמני ולצווי מניעה שלא התקבלו על ידי בית המשפט במסצ'וסטס, היכן ש־MII רשומה. יתר על כן, השופט האמריקאי אף כתב כי ינאי הפר את תנאי ההסכם וניסה להסתיר את מעשיו.

במרץ השנה הגישה שינטילה בקשה לצו פתיחת הליכים בישראל נגד ינאי - זו לא התקבלה, ועדיין קבע בית המשפט כי ינאי "עושה מה שבא לו עם כסף שאינו שלו", כך על פי כתב הבקשה שהוגש גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

למי עוד חייב ינאי כסף?

מלבד החוב של 42 מיליון דולר לשינטילה, כולל ריביות והוצאות, תשובת קרן שינטילה לבית המשפט חשפה חובות נוספים של ינאי: חוב של 7.5 מיליון דולר לקרן שקד ומשכנתא על סך 80 מיליון שקל שינאי חייב בכיסויה לבנק לאומי ולאמפא, ועוד 20 מיליון דולר לחברים אישיים, בהם משפחת טאומן.

מה גרסת משה ינאי?

על פי תגובתו של ינאי לבית המשפט, הוא טוען כי בין השנים 2020-2024 החזירה חברת MII לשינטילה חוב של 28.8 מיליון דולר וכי היתה הסכמה בינו לבין שינטילה על כך שהדבר יסייע להחזר החוב אך גם להשקעה בחברות של MII כדי להעלות את ערכן. עוד טוען ינאי כי מניות איטורו הוחרגו מהבטוחות שבידי שנטילה, כדי שינאי יוכל להשקיע את הכסף בחברות פורטפוליו אחרות, כמו חברת "אריינטה" - ובעתיד לקצור מהן רווח לשם החזר החוב.

את החוב שנטל ינאי מקרן שקד בסך של 6 מיליון דולר, מייחס ינאי לא לנכסים ששועבדו לשינטילה אלא לשעבוד על נכס אישי שלו, חיצוני לחברת MII. "במילים אחרות, ינאי עשה שימוש בנכסיו האישיים לצורך הגדלת וחיזור הבטחונות לשינטילה. ינאי טוען שהוא לא הונה את הקרן ולא היתה "משכנתא כפולה" בכל הנוגע לדירה ששועבדה לקרן. השעבוד נעשה לטענתו בהתאם לסיכום עם קינן, לפיו שינטילה תתן נאמנות (אסקרו) בלבד על הדירה על מנת שניתן יהיה לשעבד אותה לצורך מימון וחיזוק חברות פורטפוליו של MII".

למשה ינאי דירות ומסוקים - מדוע אי אפשר להנזיל אותם?

הדירה בבוסטון ששוויה 7 מיליון דולר הועברה לידי שינטילה, בעוד שהמשכנתא על הדירה בניו יורק שועבדה לקרן ברוש. ינאי החזיק יחד עם אחיו מרדכי בחברת מסוקים פרטיים, איתם ערך, כאמור טיולים בשמי הארץ לידוענים.

אחד המסוקים שימש בעבר את טד קנדי, אחיו המנוח של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ון קנדי, נמצא בצי המסוקים, איתו הטיס בעבר ינאי ידוענים כמו סטיבן שפילברג ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר סטיב באלמר.

אלא שלפי הבקשה שהגישה שינטילה לבית המשפט, ינאי נטל הלוואה בשם חברת המסוקים בסך 10.6 מיליון שקל מחברת האשראי מיכמן, שעבד את נכסיו לטובת ההלוואה, והעביר 8.5 מיליון שקל ממנה לחשבון הבנק שלו ושל אחיו מרדכי, וכל זאת בזמן שחברת האם של נכסיו של ינאי, MII, פעלה תחת נציגה של הקרן, בועז תושב. לפיכך, חברת המסוקים הפכה לחברה תחת חובות, בדיוק כמו ינאי עצמו.

ינאי הקים את חברת ההייטק אינפינידט שלפי הפרסומים נמכרה במאות מיליוני דולרים, אז איך הוא לא מסוגל לכסות חוב של 30 מיליון דולר?

לפי דבריו של ינאי עצמו מדיון שהתקיים בחודש אוגוסט האחרון עולה כי העסקה למכירת אינפינידט ללנובו טרם אושרה - וכי קיימים מספר מכשולים טרם סגירתה. ולמרות שינאי הקים את החברה במו ידיו, אחרי המשבר שאליו נקלעה החברה בימי מגפת הקורונה - היא נכנסה להפסדים כבדים ודיממה לפי ההערכה עשרות מיליוני דולרים בשנה, הדיח הדירקטוריון את ינאי מתפקיד היו"ר - אך הוא נותר דירקטור בה.

במסגרת תהליך ההבראה גייסה אינפינידט עשרות מיליוני דולרים מהקרנות TPG, גולדמן זאקס, קלרדיג' של משפחת ברונפמן, קרן ION. במסגרת התהליך פוטרו למעלה מ־70% מהעובדים, וככל הנראה שגם מניותיו של ינאי דוללו מאוד, כיוון שעל פי פרוטוקול בית המשפט המחוזי הן שוות 3.6 מיליון דולר בלבד.

ינאי, באמצעות "מיכל אינטרנשיונל", מחזיק במניות מסוג Deferred שמקנות לו זכויות מצומצמות מאוד במקרה של אקזיט, כאשר החלק הארי יגיע לכיסם של המשקיעים שסייעו לאושש אותה בחמש השנים האחרונות.

ינאי מסר לגלובס: "חדלות הפירעון שלי היא תזרימית ולא נכסית, כאשר אינפינידט לבדה שווה פי כמה וכמה מכל החובות, ושבה אני מחזיק ב־51% מהמניות. היא חברה מצליחה שדומה בהיבטים רבים לואסט דאטה ששוויה כיום מגיע לפי הפרסומים לכ־30 מיליארד דולר. כמו ואסט, גם אינפינידט היא חברה טכנולוגית שמתמחה בפתרונות אחסון נתונים עבור ארגונים גדולים".

ינאי מפנה כלפי המשקיעה TPG, קרן פרייבט אקוויטי אמריקאית, טענות לפיה היא לחצה למכור את החברה בסוף 2024. "העסקה התבצעה תחת לחצים מצד TPG, חברה שהחזיקה 10% מהון של אינפינידט, אך שלטה ב- 53% מזכויות ההצבעה. הלחץ התבצע כדי למכור את החברה במחיר נמוך מזו שהוערכה על ידי חברות הערכה חיצוניות - פי ארבעה מהמחיר שבו נמכרה בסופו של דבר - דבר שגרם לעימותים". מאינפינידט לא התקבלה תגובה. מ- TPG טרם התקבלה תגובה והיא תתווסף לכתבה לכשתגיע

למרות הביקורת של ינאי על תהליך המכירה, הוא בטוח כי "אם העסקה תיסגר, ההחזר יכול להגיע מהתביעה שנוגעת למכירה, ואם לאו - תווצר הזדמנות למכירה של החברה שיכולה להוביל להערכת שווי גבוהה יותר. גם אם החברה לא תימכר - שוויה עשוי לעלות עם התפתחות שוק אחסון ה־AI שיביא פוטנציאל החזר טוב יותר".

על דבריו של ינאי יש להוסיף כי את ההחלטות בעניין החברה מטעם MII מקבל הנאמן בועז תושב וכי החלטות בדבר נכסיו האישיים מתקבלות בידי הנאמן האישי של ינאי, עו"ד שולי גולדבלט. בנוסף, מכירת אינפינידט אושרה בדירקטוריון החברה - כך שהחברה עצמה איננה יכולה לפעול משפטית עם הטענה למכירה בהיקף נמוך מדי - בעל מניות יכול לעשות זאת, אך הדבר צריך להתבצע דרך הנאמנים.

את ינאי ייצגו עו"ד יוסי בן נפתלי, רז בן דור וטל שמראל ממשרד מטרי מאירי וכט; את קרן שינטילה ייצגו עורכי הדין ניר קידר, אמנון ביס, מאיה בן-מאיר, מיה כץ ונטע שמאי ממשרד גורניצקי.