כשנה אחרי שבית משפט השלום פסק כי עמית, פולק, מטלון - אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בענף - היה ב"ניגוד עניינים בוטה", ביהמ"ש המחוזי קבע ביום חמישי כי לא היה למסקנה תוקף.
● כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?
● 3 פסקי דין בשבוע | הם הפסיקו לשלם שכר דירה בגלל ליקויים. מה הכריע ביהמ"ש?
הפרשה החלה ב־2014. המשרד ייצג לקוחה שנקלעה לחובות כבדים, מתוכם כ־10 מיליון שקל לחברת הביטוח כלל ולבנקים לאומי, הפועלים ומרכנתיל דיסקונט - גופים שיוצגו אף הם על ידי עו"ד ארז חבר מעמית, פולק, מטלון.
שופט השלום אביים ברקאי קבע, כי המשרד שימש ככונס הנכסים מטעמה של כלל, ובנוסף פעל לטובת שלושת הבנקים שייצג, תוך שהוא פועל ב"ניגוד עניינים מובנה". לדבריו, המשרד "צעד לצידה של הנתבעת ונלחם את מלחמתה כחייבת לנושים שונים - ובו-בזמן פעל היטב נגד הנתבעת בעוד הוא מייצג נושים אחרים". תביעת המשרד כי הלקוחה תשלם לו שכר טרחה בגובה 900 אלף שקל - נדחתה.
עמית, פולק, מטלון ערערו למחוזי, וטענו כי מעולם לא ייצגו את הבנקים בתיק וכי "הקשר הטוב של המשרד עם הנושים" היה גלוי - ואף עמד ברקע החלטת הלקוחה לשכור את שירותיהם.
בדיון שנערך בביהמ"ש המחוזי קבעו השופטים יונה אטדגי, אריאל צימרמן וטל לוי-מיכאלי, כי "יש קושי" עם פסק הדין "שלא ערך את ההבחנה בין ההתקשרויות השונות באופן שמקרין ברורות על סוגיית ניגוד העניינים, ומאחר שההבחנה האמורה לא נעשתה לא יהיה תוקף למסקנת בית המשפט בדבר ניגוד העניינים". על רקע זה הפנו השופטים את הצדדים להגיע ביניהם להסכמות.
בסופו של דבר נתנו השופטים תוקף להסכמות שהושגו בין המשרד, שיוצג ע"י עו"ד זאב שרף, לבין הלקוחה, שיוצגה ע"י עו"ד שוקי שטיין, ולפיה היא תשלם למשרד 180 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
