לפני כשבועיים התקבלה החלטת ממשלה לבטל את ההפרדה המבנית בין חברת תשתיות המים הממשלתית "מקורות" לבין חברת הבת "מקורות ייזום". המטרה: לאפשר לחברות להקים מתקני טיהור שפכים שתאגידי מים לא מצליחים להקים. בפועל, ביטול ההפרדה מיועדת להסרת חסמים בפני הקמת שכונות חדשות בדרום הארץ, שהיום מתעכבות בשל אי ספיקה של המט"שים, לרבות באשקלון ונתיבות, שהיום מתעכבות בשל אי ספיקה של המט"שים.
● לראשנה מזה שנה: עלייה בנתוני הגירעון באוקטובר
● "משחק הכיסאות" של פירמות רואי החשבון בחברות הממשלתיות
על פי החלטת הממשלה, מקורות תיכנס לנעלי תאגיד המים - ותקים, תתפעל ותהיה הבעלים המלא של מתקני טיהור השפכים. מימון הפעילות של המתקנים יגיע ממקורות, שהכנסותיה מגיעות מחשבונות המים של האזרחים, והמבצעת תהיה חברת הבת מקורות ייזום, אשר תקבל ממנה השקעות ועובדים. במשרד האנרגיה מקווים כי המהלך ישחרר בניה של עשרות אלפי יחידות דיור.
מחסור במט"שים עוצר שכונות חדשות
הבעיה של הקמת מתקני טיהור שפכים (מט"שים) אינה חדשה. כבר בשנת 2024 הזהיר מבקר המדינה כי קשה יהיה לאשר יותר מ־116 אלף יחידות דיור עד 2028 בשל כך. לפי מספר גורמים ממשלתיים, תאגידי המים העירוניים מתקשים מאוד להקים מט"שים, בשל קושי מימוני: אין להם תמיד את הרזרבות הכספיות כדי להקים מתקני טיהור שפכים, ובחלק מהמקרים גם לא את היכולות המקצועיות הנדרשות.
הפתרון שהתקבל כולל את כניסתה של חברת מקורות הממשלתית לתחום הקמת מתקני הטיהור, כאשר חברת הבת שלה, מקורות ייזום, תהיה זו שתקים את המתקנים בפועל, תהיה הבעלים ואף תרוויח מהם - אם כי החברה לא פירטה את סכום הרווח הצפוי. לשם כך, היה צורך להסיר הגבלה משמעותית: ההפרדה המבנית בין מקורות למקורות ייזום, שנוצרה ב-2008, כדי לוודא שהמונופול הממשלתי על רוב תשתיות המים אינו גם חברה יזמית בתחום המים, מה שהיה יוצר ניגודי אינטרסים וחשש להעדפה שלהם על פני קבלנים אחרים.
ביטול ההפרדה מאפשר למקורות להשקיע כסף ולהשאיל עובדים מקצועיים לחברת הבת שלה, אך יחד עם זאת הוגבל נתח השוק המקסימלי של מקורות ייזום ל־30% בלבד, וכל פעילותה תהיה מוגבלת להקמת מתקני טיהור שפכים בלבד. השר אלי כהן אמר ערב אישור התכנית: "זו החלטה חשובה לקידום תכניות הדיור ברחבי הארץ. ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיות מים ובטיהור שפכים, ואנו נמשיך לפתח את התשתיות במדינה".
בהמשך לקשיים של תאגידי המים, משרד האנרגיה הציג ביולי תזכיר חוק לביטולם בכל רשות מקומית שתהיה מעוניינת בכך. על פי משרד האנרגיה, "המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים". אך גורמי מקצוע מעדיפים את המצב הנוכחי וחוששים מההשלכות של החזרת סמכות זו לרשויות המקומיות. פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרסם חוות דעת נגד המהלך: "ביטול תאגידים ייקר את מחיר המים ויוריד את האיכות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.