הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

חמש שנים וחצי אחרי פתיחת המשפט הפלילי נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (א') בקשה רשמית לחנינה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה מגיעה אחרי שבחודשים האחרונים גבר העיסוק הציבורי באפשרות שהרצוג יחון את נתניהו. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף קרא להרצוג מעל דוכן הכנסת להשתמש בסמכותו, ולאחר מכן שיגר מכתב רשמי להרצוג.

● בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
● דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

במסמך בן 13 עמודים שעליו חתום סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ואשר אליו נלווה מכתב קצר מצד ראש הממשלה עצמו, מפורטת הבקשה, שעיקרה האינטרס הציבורי בחנינה - אך ללא הודאה באשמה.

הרצוג מסר בעקבות הבקשה כי "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות. לאחר קבלת כל חוות-הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד-ראש".

בבקשתו כתב נתניהו להרצוג: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות. אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים. בשל כך, ועל אף האינטרס שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת".

ראש הממשלה הוסיף: "מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח סביבו".

כעת, בקשת נתניהו צפויה לעבור למחלקת החנינות במשרד המשפטים בראשות עו"ד לימור גולדנברג-חדד. בדוח המחלקה ל-2024 כתבה גולדנברג-חדד כי סמכות החנינה "מופעלת במשורה ותוך הפעלת שיקול-דעת רחב, שואפת לאזן בין האינטרס האישי של מבקש החנינה לבין האינטרס הציבורי הרחב".

אירוע נפיץ פוליטית

הליך הטיפול בבקשה כולל את קבלת חוות-הדעת של הפרקליטים המנהלים את התיק. במקרה זה מדובר בעו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ובעו"ד יהונתן תדמור, פרקליט מחוז תל אביב במיסוי וכלכלה. תירוש חוקרת בימים אלה את נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לגבי תיק 4000, ולפניה חקר אותו תדמור לגבי תיק 1000. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, צפויה להיות מעורבת אף היא בגיבוש העמדה.

הליך העבודה של מחלקת החנינות כולל אירוע נפיץ מבחינה פוליטית. המחלקה נדרשת להציג את המלצתה בפני שר המשפטים יריב לוין, וזה רשאי לתמוך בהמלצה או להגיש המלצה אחרת מטעמו. בהמשך הדרך, ובהתאם להמלצתה של מחלקת החנינות, התיק יחזור למחלקה המשפטית של בית הנשיא, אשר תכין חוות-דעת מטעמה עבור הרצוג.

עו"ד גיל דחוח, מומחה למשפט פלילי, מסביר כי ב-95% מהמקרים נוהג הנשיא לקבל את המלצתה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים, הנחשבת לנוקשה. לדבריו, חלק מהמקרים הנדירים שבהם דחה הנשיא את ההמלצה היו דווקא כאלה שבהם הוא העדיף שלא להעניק חנינה בשל שיקולים ציבוריים, ולמרות שהמחלקה תמכה בה.

בקשת החנינה של נתניהו נשענת על מספר טיעונים מרכזיים. בראש ובראשונה, עו"ד חדד שב וטוען כי ההליך נגד ראש הממשלה היה בלתי הוגן: "נחקרים רבים נשאלו שאלות שצריכות להטריד כל אדם שוחר דמוקרטיה וחירות... בוצעו תרגילי חקירה לא חוקיים שלאחר מכן ניסו להסתיר את קיומם; הופעלו לחצים על עיתונאים כדי שישמשו מקורות לאיסוף מידע נגד ראש הממשלה".

חדד מזכיר בהקשר זה את הפנייה של שופטי נתניהו לפרקליטות מיוני 2023. ראשת ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים עודד שחם ומשה בר-עם, קראו לתביעה למשוך את האישום בשוחד נגד נתניהו במסגרת תיק 4000, וקבעו כי "יש צורך בסיום המשפט (לטובת העניין והמדינה)".

האם צריך קודם הרשעה?

סוגיה מרכזית העולה בבקשת החנינה נוגעת לכך שהיא מוגשת למרות שהמשפט טרם הסתיים, ונתניהו לא הורשע בדין. נתניהו וסנגורו נסמכים על התקדים המפורסם של פרשת קו 300, שבה אישר בג"ץ את החלטתו של נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג (אביו של הנשיא המכהן), לחון את ראשי השב"כ שהיו מעורבים ברצח מחבלים שנתפסו בחיים - עוד לפני שהורשעו.

נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, דחה את העתירות שהוגשו נגד החנינה, וקבע כי הרצוג היה מוסמך להפעיל את סמכותו גם לפני הרשעה. השופט אהרן ברק, אשר לימים החליף את שמגר כנשיא העליון, היה בדעת מיעוט ופסק כי החנינה אפשרית רק לגבי "עבריין", כלומר מי שהורשע.

עו"ד חדד אף מפנה לחנינה שהעניק נשיא ארה"ב ג'רלד פורד לקודמו בתפקיד, ריצ'רד ניקסון, בגין מעורבות האחרון בפרשת ווטרגייט - למרות שניקסון לא הורשע וסירב לקחת אחריות על הפרשה.

לדברי חדד, "סיום המשפט יוביל לצמצום הנזקים החברתיים והציבוריים הקשים, יאפשר ריכוך ומזעור של הקיטוב בעם, יקדם שיח אמיתי וכן בין החלקים השונים בחברה, יאפשר לראש הממשלה בעצמו לקדם צעדים לקידום איחוי וריפוי הציבור ובאופן כללי יוביל לרגיעה שהעם בישראל כל-כך צמא לה".​

הבקשה שהוגשה לנשיא צפויה אפוא להתחיל ולגלגל כדור שלג, שעשוי להוביל לסיום דרמטי לפרשה המשפטית המטלטלת את ישראל בשנים האחרונות.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.