חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים הודיע בתחילת השבוע כי הוא מאמץ את דרישת התנועה לחופש המידע להחיל חובת בדיקת רקע פלילי על חברות המתמודדות במכרזי הרשויות המקומיות. ההחלטה מגיעה על רקע מספר פרשיות שחיתות וחקירות ברשויות המקומיות ובתאגידים העירוניים.

● העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?
● האם מותר לעירייה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים
● בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן הדגיש את הדחיפות בקידום המהלך: "הכוונה היא לקדם את הנושא באופן מהיר ואפקטיבי, תוך שמירה על האיזון בין טוהר המידות להגנת הפרטיות וחזקת החפות". הוא הוסיף כי בכוונתו "להנחות את הדרגים המקצועיים לבחון את הדרכים ליישום מלא של הסמכויות, לרבות גיבוש הנחיה ברורה ואחידה לכל הרשויות המקומיות".

מכרזי הרשויות נפתחים לעבריינים

מאחורי הדרישה עומד מצב שבו, בעוד שבשירות המדינה רוב המכרזים מחייבים חברות להצהיר על עבר פלילי ולמלא טופס לגבי סוג העבירה והקשר שלה למגישי המכרז, ברשויות המקומיות - שבהן מתבצעים אלפי מכרזים מדי שנה - דרישה בסיסית זו לא מוחלת בפועל במרבית המקרים. ההשלכות: כניסת חברות עברייניות לשווקים שלמים כמו בנייה, תברואה ותשתיות, דרך מכרזים עירוניים.

במכרזים ממשלתיים בדיקת רקע פלילי היא תנאי סף מקובל: חברה או בעל שליטה בהליך פלילי עלולים להפסל באופן מיידי, ובכל מקרה היקף המידע נקבע לפי חוות דעת משפטית. במכרזי הרשויות המקומיות, לעומת זאת, אין חובה לבדוק אם החברה או מנהליה נמצאים תחת חקירה פלילית. למרות שלרשות יש סמכות לכך בחוק, היא מופעלת לעיתים נדירות וללא הנחיה כללית.

כתוצאה מכך, חברות החשודות בעבירות פליליות יכולות להמשיך להתמודד על תקציבים עירוניים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, אף שהסימנים המובהקים לסיכון היו ניתנים לזיהוי בבדיקת רקע פשוטה. פרצה זו מוכרת כבר שנים, ורק עתה ניכר כי המדינה מתכוונת לסגור אותה.

"התעלמות מטוהר המידות"

בולט במיוחד הוא הפער בסטנדרטים בין מכרזי המדינה למכרזי הרשויות: בעוד שבמכרזי החשכ"ל חברות מחויבות למלא טופס מפורט על חקירות ותיקים פתוחים - ברשויות המקומיות המידע כלל אינו נדרש, גם במכרזים בהיקפים עצומים. כך נוצר מצב אבסורדי שבו חברה שנמצאת תחת חקירה על עבירות בנייה יכולה להמשיך לזכות במכרזים עירוניים בתחום הבנייה, ללא שהדבר נבחן או מדווח. במשרד הפנים מודים כי הסמכות הקיימת בחוק הופעלה עד כה בעיקר "במקרים פרטניים", ולא כמנגנון אחיד.

הלחץ הציבורי גבר בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר פניות התנועה לאיכות השלטון, שהזהירה כי היעדר בדיקות רקע פוגע באמון הציבור ופותח פתח למינויים והתקשרויות שנעשות "תוך התעלמות מהשיקול החיוני של טוהר המידות". במכתב רשמי ששלחה, הדגישה התנועה כי הרשויות מחזיקות בסמכות לבדוק מידע פלילי - אך בפועל כמעט אינן משתמשות בה. בעקבות זאת, במשרד הפנים הודיעו לראשונה כי הם פועלים לתקן את המצב, בין באמצעות תקנות ובין באמצעות חוזר מנכ"ל שיחייב את כלל הרשויות.

מספר מקרים מהשנים האחרונות מדגישים את חשיבות התיקון. בין היתר, נפתחה בעבר חקירה פלילית נגד ורידיס שבעקבותיה נפסלה מהשתתפות במכרז של המדינה, וההליך המשפטי עודנו מתנהל. ברשויות המקומיות לא הייתה עד כה רגולציה כוללת המסדירה את הסוגייה, וגם חברות שמתנהל נגדן הליך פלילי לא חייבות להצהיר על כך.