הבנק המרכזי של טורקיה ביצע בשבוע שעבר הורדה נוספת של הריבית ל־38%, שהשלימה הפחתה כוללת של 12% בתוך שנה. הצעד התבצע אף שקצב האינפלציה השנתי גבוה במושגים בינלאומיים: 31.07% בחודש נובמבר.
● שיא היסטורי בחוב הציבורי: הכלכלה הירדנית תחת לחץ הולך וגובר
● דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט
אולם, הפרופורציות הטורקיות אינן אלו השגרתיות. קצב האינפלציה השנתי הנוכחי הוא הנמוך ביותר זה ארבע שנים, כשבתקופה זו הוא הספיק להאמיר בשני גלים לכ־85.51% (אוקטובר 2022) ולכ־75.45% (מאי 2024). מאז תום הגל השני, הירידה היא עקבית למדי - אף שהיא מלווה במגמת הפחתה מהותית בריבית.

ארבעה נגידים התחלפו בשנים האחרונות
חלק מהותי מההצלחה מיוחס לנגיד הבנק המרכזי פתיך קרהאן, שמצליח להישאר בתפקיד מפברואר אשתקד. במושגים של אנקרה אין מדובר בהישג של מה בכך - מאז 2019 הספיקו להתחלף ארבעה בעלי תפקיד. קודמתו של קרהאן הייתה ד"ר חפיזה גאיה ארקאן שהגיעה בגיל 44 למשרה עם תקוות גדולות, לאחר קריירה בגולדמן זאקס וכהונה כמנכ"לית משותפת בפירסט ריפבליק.
מי שמסייע לקרהאן הוא שר האוצר מהמט שימשק. האחרון חזר לקדנציה שנייה בתפקיד ב־2023 בתום שלוש שנים סוערות שבהן התחלפו באנקרה שלושה שרי אוצר. המפורסם ביותר שבהם הוא חתנו של ארדואן, בראט אלבייראק, שכישלונו בתפקיד נחשב לכה חמור - עד שבטורקיה הפסיקו לתהות בשאלה האם יש סיכוי שהוא יהיה היורש של הנשיא בבוא העת.

נגיד הבנק המרכזי, פתיך קרהאן / צילום: Reuters, Efekan Akyuz
ההצלחה המשותפת של קרהאן ושימשק מביאה לאמון רב מצד גורמים מחוץ למדינה. מנתוני התאחדות המשקיעים הבינלאומית (YASED) עולה כי היקף ההשקעות הישירות הזרות (FDI) בטורקיה בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ־11.6 מיליארד דולר, זינוק של 35% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. המובילות בהשקעות היו הולנד (2.8 מיליארד דולר), קזחסטן ולוקסמבורג (1.1 מיליארד דולר כל אחת).
על פי הנתונים, ניכר כי התחום שמעניין מכל את המשקיעים הזרים הוא סיטונאות וקמעונאות (18%), כאשר אחריהם ניצבו החשמל, הגז ומיזוג האוויר (9%). בחודש אוקטובר בלבד, זרם הון עצמי בהיקף 567 מיליון דולר, רכישות הנדל"ן של זרים הגיעו ל־240 מיליון דולר, וקרוב ל־200 מיליון דולר נוספים הופנו לתחומי התחבורה והאחסנה.
המסר האופטימי של השגריר האמריקאי: "בדרך להסיר את המכשול במכירת F-35 לטורקיה"
ישראל היא עדיין המדינה היחידה במזרח התיכון שמפעילה מטוסי קרב מהדור החמישי מדגם F-35, אף שנראה כי זו רק שאלה מתי עד שהיא לא תישאר לבדה. אין מדובר רק בערב הסעודית שזכתה להתחייבות מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי יימכרו לה מטוסים מתקדמים, אם כי גם טורקיה שהייתה אמורה להיות חלק מהפרויקט בעבר - ונזרקה ממנו.
זה התרחש ב־2019 בעקבות התעקשות ארדואן לרכוש מערכות הגנה אווירית רוסיות מדגם S-400, בצעד שהפעיל נגד אנקרה סנקציות. אותן מערכות עדיין מצויות בידי טורקיה, אך ההבדל הוא שממשל טראמפ תומך באיתור הדרך שבה יימצא דרך למכור לטורקיה F-35 - על אף החקיקה הנדרשת בקונגרס.
מוביל המהלך הוא שגריר ארה"ב בטורקיה, טום ברק, שביקר השבוע בישראל ונועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נחשב לדמות פרו־ארדואן מוכרת בוושינגטון, שגם לא מנסה להסתיר את שאיפתו למכור מטוסים מהדור החמישי לטורקיה. זאת, על אף ההצהרות האגרסיביות החוזרות ונשנות של נשיא טורקיה ואנשיו נגד ישראל, יוון וקפריסין.
השגריר האמריקאי אמר בשבוע שעבר בפורום דוחא כי הוא "מאמין שבקרוב נמצא את הדרך להסיר את המכשול". לדבריו, מתקיימים דיונים ממושכים בין אנקרה לבין וושינגטון, והוא מקווה לפריצת דרך בתוך חודשים ספורים. "כפי שנקבע בחוק של ארה"ב, טורקיה מוכרחה שלא להפעיל או להחזיק מערכות S-400, כדי שתשוב לתוכנית ה־F-35".
האתגר שמכביד על הכלכלה המקומית
אחד האתגרים המשמעותיים שטורקיה מתמודדת איתו טמון בתחום האנרגיה, בגלל שהרוב המוחלט של תצרוכת הנפט והגז הטבעי של המדינה מגיע מבחוץ. הסיטואציה הזו מכבידה מאוד על הכלכלה המקומית, ולכן פונים במשטר ארדואן לפתרונות יצירתיים מבחוץ. שר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן בייראקטר הודיע לאחרונה על תחילת ההכנות לקידוחים במים הכלכליים של סומליה.
הממשל במוגדישו נהנה מחסות טורקית עוד הרבה לפני ממשל א־שרע בסוריה, וכעת רוצים הטורקים לנצל את נחשלותה של סומליה מחד ואת המרחבים הימיים הגדולים שלה מאידך, לאיתור משאבי טבע. עבור זאת, חברת הפטרוליום הלאומית הטורקית (TPAO) צפויה לבצע קידוחים בשלוש נקודות שונות כבר בשנה הבאה.
"השלמנו את הפעולות הסיסמיות שלנו השנה, ו־2026 תהיה ככל הנראה שנת הקידוחים שלנו בסומליה", הצהיר בייראקטר. אנקרה כבר השקיעה לא מעט בתהליך חיפוש משאבי הטבע בסומליה. ספינת הסקרים הסיסמיים אורוץ' רייס נשלחה למים הכלכליים של סומליה כדי לסרוק שלושה בלוקים פוטנציאליים מאז אוקטובר 2024.
התוצר לנפש של סומליה עמד ב־2024, לפי הבנק העולמי, על כ־637 דולר. לשם השוואה, בטורקיה הוא היה 15,473 דולר, ובישראל - 54,176 דולר. עם זאת, הפוטנציאל של איתור משאבי טבע בה גבוה מאוד.
מינהל הסחר הבינלאומי ומזכירות המסחר האמריקאיים מעריכים כי בסומליה ניתן לאתר כ־30 מיליארד חביות נפט. בהתחשב בתצרוכת היומית הטורקית של מיליון חביות ביום, זה עשוי להספיק למשך יותר מ־80 שנה. מבחינת השווי, היקף נפט כזה שווה - במחירי השוק הנוכחיים - כ־1.8-1.7 טריליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.