רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: שמחה רוטמן
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: "הבוקר הזה", כאן ב'
תאריך: 30.11.25
ציטוט: "השנה של יאיר לפיד הייתה השנה עם המדד הכי גבוה בעשור האחרון"
ציון: מטעה

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, התראיין לתוכנית "הבוקר הזה" (הראיון המלא מתחיל ב־1:09:11) והתייחס למצב הכלכלי ולהישגי הממשלה בתחום (שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיע ממפלגתו של רוטמן). כשהמראיין אריה גולן ציין בפניו כי "המחירים בשמיים", רוטמן השיב: "אתה לפני עשר דקות דיברת עם יאיר לפיד, שדיבר גם הוא על יוקר המחיה. אתה הזכרת לו שהשנה שלו הייתה השנה עם המדד הכי גבוה בעשור האחרון? יותר מהשנה, יותר מהשנה שעברה, יותר מהמלחמה, יותר משנת הקורונה, יותר מהכול - הזכרת לו את זה שבעשור האחרון המדד הגבוה ביותר היה כשהוא נמצא?". 

יאיר לפיד עמד בראשות הממשלה במסגרת הממשלה ה־36, שהושבעה כממשלת חילופים תחת ראש הממשלה נפתלי בנט ב־13 ביוני 2021. החילוף בין בנט ללפיד התבצע ב־1 ביולי 2022, והממשלה הוחלפה בממשלה ה־37 ב־29 בדצמבר 2022. כלומר, השנה המלאה בה כיהנה הממשלה והשנה היחידה בה כיהן לפיד כראש ממשלה היא 2022.

מאחר שרוטמן התייחס למדד בהקשר של מחירים, ניתן להניח שהוא התייחס למדד המחירים לצרכן, שמוגדר על־ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כך: "מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית 'סל קבוע' של מוצרים ושירותים, שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה. 'סל' זה מייצג את תצרוכתה של אוכלוסיית משקי הבית. המדד משמש בעיקר להצמדות שונות, לקביעת תוספת היוקר, לתעריפי השכר ולניתוח מגמות המחירים במשק".

ניתן להגיע לנתוני האינפלציה השנתיים באמצעות הדוחות של בנק ישראל בפרק על האינפלציה, בהם מובהר לגבי הנתונים השנתיים כי מדובר למעשה במדד המחירים לצרכן.

לפי הדוחות ל־2024 ו־2019, ניתן לראות שאכן הנתונים השנתיים עושים חסד עם רוטמן. בעשור שבין 2015 ל־2024 (עדיין אין נתון ל־2025 כולה) האינפלציה הגבוהה ביותר עמדה על 5.3%. הבאה בתור היא 2024, עם 3.2%, אחריה 2023 עם 3%, ובמקום הרביעי 2021 עם 2.8%.

חשוב לשים לב שב־2020 האינפלציה עמדה על 0.7%-, כך שהקפיצה ב־2021 הייתה משמעותית למדי. בשנים 2015-2019 האינפלציה עמדה על פחות מאחוז ולעתים אף הייתה שלילית. אם בכל זאת נרצה להתייחס למתרחש ב־2025, לפי הלמ"ס האינפלציה ל־12 חודשים בנובמבר עמדה על 2.4%. כלומר, נמוכה משמעותית מ־2022.

עם זאת, יש להיזהר כאשר טוענים כי מדובר בתוצאה ממדיניות של ממשלה כזו או אחרת. כפי שניתן לראות בנתוני הבנק העולמי, מגמה דומה אפיינה את ה־OECD באופן כללי (יש לשים לב שנתוני האינפלציה שלהם לגבי ישראל שונים משל בנק ישראל, אך המגמה זהה, ובכל מקרה בשני המקרים האינפלציה בה הייתה נמוכה יותר בשנים האחרונות מבמדינות אלה). כלומר, לא היה דבר שהיה ייחודי למדינת ישראל תחת לפיד.

למעשה, בהשוואה של נתוני הבנק העולמי, ב־2022 שווייץ ויפן היו חברות ה־OECD היחידות עם אינפלציה נמוכה יותר מבישראל. הדבר נשקף גם מנתוני ה־OECD (אך בהם אין נתונים על האינפלציה ביפן בשנה זו). ב־2024 האינפלציה בישראל הייתה במקום ה־14 בגובהה (כלומר, רק ב־13 חברות הייתה אינפלציה גבוהה יותר).

פרק ג' בדין וחשבון של בנק ישראל ל־2022 מספק מספר גורמים לעלייה באינפלציה בשנה זו. הראשון הוא חלק ממגמה עולמית, בה נוצרה פגיעה בצד ההיצע בעקבות פגיעה בשרשראות האספקה שמקורה ביציאה ממשבר הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה, שהביאה לצמצום יצוא מרוסיה ואוקראינה ולמחסור בחומרי גלם לייצור אנרגיה. למרות שבישראל מחירי המזון והאנרגיה עלו באופן מתון יותר מאשר בחו"ל, עליית מחיר המוצרים המיובאים הביאה לעליית המדד באופן משמעותי גם בישראל.

שנית, עליית הביקוש המקומי - דבר שנבע בשל המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית המרחיבה בזמן משבר הקורונה - דבר שאפשר ליצרנים להעלות מחירים וכמו כן לעובדים לדרוש העלאות שכר ובכך להעלות את עלויות הייצור.

שלישית, פיחות בשקל לעומת הדולר - דבר שלפי הבנק נבע מפערי הריביות שנוצרו מול ארה"ב (דבר שנמצא באחריות הבנקים המרכזיים ולא הממשלות) ומירידת מחירי המניות האמריקאיות, ש"הניעה משקיעים מוסדיים לבצע התאמות בתיקי הנכסים ובפוזיציות הגידור שלהם, ואלה פעלו לפיחות במטבעות המקומיים".

רביעית, עלייה במחירי הדיור, בדגש על הרכיב "הוצאות דיור אחרות" במדד. הדבר קרה כתוצאה מעלייה בתשלומי מס הרכישה (הן כחלק מהתייקרות מחירי הדיור והן בגלל העלאה שיעור המס בסוף 2021) וכתוצאה מעליית עלויות התיווך ועריכת החוזים.

ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, מוסיף: "זה נכון, האינפלציה בשנת 2022 הייתה גבוהה באופן חריג ושברה שיא של 15 שנה בהגיעה ל־5.3%. האינפלציה הייתה גבוהה מאוד בשנה זו בכל העולם המערבי, כתוצאה מהשילוב של ההתאוששות ממשבר הקורונה, משבר שרשראות האספקה ופרוץ המלחמה באוקראינה שהקפיצה את מחירי האנרגיה.

"למעשה, ישראל הייתה חריגה לטובה עם שיעור אינפלציה נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה־OECD, בין השאר הודות לאספקת הגז העצמית אשר הגנה על מחירו בארץ מפני תנודות השוק העולמי. כלומר, רוב האינפלציה לא הייתה תוצאה של פעולות או מחדלים של הממשלה.

"ייתכן שאפשר לייחס חלק מעליית המחירים למדיניות הפיסקאלית המרחיבה של תקופת הקורונה, בדומה לארה"ב. אולם מדיניות זו נקבעה ברובה על־ידי הממשלה הקודמת, ואפשר לראות בה סיכון מחושב ששקל את החשש לאינפלציה אל מול החשש ממיתון; כלומר, גם אם אפשר להטיל על מדיניות הממשלה את חלק מהאשמה בעליית המחירים, זו לא הייתה המדיניות של ממשלת בנט־לפיד, ולא ברור שהיא הייתה שגויה".

מטעם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, נמסר בתגובה: "אמירתי הייתה מדויקת, וטוב שכל גורם שבודק עובדות יציין בצורה ברורה וחדה שהאמירה שלי הייתה מדויקת. באשר למגמות עולמיות, אשמח שתציינו את התחזקות המטבע הישראלי לעומת מדינות אחרות בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, את הביצועים הפנטסטיים של הבורסה ביחס לבורסות ברחבי העולם, את המדד לשנת 2025 בישראל שנמוך משמעותית מה־OECD ועוד השוואות רבות שמומלץ לבודקי עובדות לעשות, וכך לגלות שלפיד תרם לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בישראל, ומאז ממשלת ישראל הנוכחית מצליחה לתקן ולשפר, גם תוך כדי תקופת מלחמה בשבע חזיתות".

לאחר פנייתנו לתגובה, ח"כ רוטמן גם צייץ ברשת איקס: "זמן להזכיר, 2022, כשבנט היה ראש הממשלה, הייתה השנה בה המחירים זינקו בשיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון. למה לדבר רק על עשור? בנט ולפיד בממשלה שלהם שברו שיא של 20 שנה!!! מאז 2002 לא היה זינוק כזה. רוצים להיאבק ביוקר המחיה? אל תקנו מנפתלי מכונית משומשת, כי תשלמו עליה ביוקר!". כלומר, למרות שתשומת־לבו הוסבה למגמות העולמיות, רוטמן התעקש על אותו קו גם בהמשך. לא ביקשנו תגובה נוספת.

לסיכום, אכן בשנה המלאה של ממשלת בנט־לפיד (2022) האינפלציה הגבוהה ביותר בעשור האחרון. עם זאת, היה מדובר בחלק ממגמה עולמית שלא נבעה בהכרח מגורמים שבשליטת ישראל או של כל מדיניות ממשלתית. כמו כן, בשנה זו היו רק שתי מדינות OECD שהאינפלציה בהן הייתה נמוכה יותר מאשר בישראל. לכן דברי רוטמן מטעים.