גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

מאות תביעות, פרטיות וייצוגיות, שהוגשו בחודשים האחרונים נגד חברות תעופה בגין ביטולי טיסות לאורך המלחמה, נתקלות בבקשות לעיכוב הליכים ועצירתם. הסיבה: עתירה שהגישו חברות התעופה באמצעות עורכי דינן, שעשויה לייתר את ההליכים.

● הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו
● הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

העתירה, שעליה דווח לראשונה אצלנו בגלובס בתחילת דצמבר, הוגשה על ידי ארגון התעופה הבינלאומי IATA ו־10 חברות תעופה זרות, נגד שרת התחבורה מירי רגב, שר הכלכלה ניר ברקת ו־וועדת הכלכלה של הכנסת. בעתירה נטען כי שרת התחבורה נמנעת מלהפעיל את סמכות החירום המפורשת שנוספה לחוק שירותי תעופה בפברואר 2025 דרך הוספת סעיף 9א לחוק.

הסעיף מאפשר לשרת התחבורה, באישור הגורמים הרלוונטיים, להגביל את חובת הלינה והסיוע לנוסעים לשני לילות בלבד (תחבורה, משקאות ומזון) ואף לפטור מפיצוי כספי. סמכות זו לא הופעלה, אף שהשמיים נסגרו לשבועיים ועשרות אלפי נוסעים נותרו תקועים בחו"ל.

פיצוי של מאות מיליונים

בענף מעריכים כי ללא הפעלת הסעיף, חברות התעופה יחויבו בפועל ב־12 ימי שהייה לנוסע - סכום שמצטבר לעשרות ואף למאות מיליוני שקלים, בהינתן היקף של כ־150 אלף נוסעים שטיסתם בוטלה. בעתירה נכתב כי עלויות הסיוע לנוסעים, שהיה בחו"ל, מלונות, תחבורה, מזון ומשקאות, עשויות להגיע לכ־170 מיליון דולר, וכי מצב כזה עלול לפגוע ביציבות הכלכלית של חלק מהחברות.

עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC) שמייצגת את רוב חברות התעופה הזרות בהליך המשפטי נגדן, אומרת כי "לאחר שהגשנו את הבג"ץ, פנינו לבתי המשפט שבהם מתנהלות תביעות ייצוגיות ורגילות, וביקשנו לעצור את כל ההליכים. ברגע שהשרה לא הפעילה את הסמכות, התביעות זרמו לבית משפט נגד חברות התעופה. אם בג"ץ יקבע שעל השרה היה להפעיל את הסמכות, הצו יחול רטרואקטיבית והפיצוי יוגבל לשני לילות. כך שכל הדיון בתביעות על 12 ימי שהייה פשוט מתייתר. זה ישליך על כל ההליכים, 15 תביעות ייצוגיות לפחות ומאות תביעות קטנות".

בינתיים, בתי המשפט כבר החלו לאשר את הבקשות לעיכוב ההליכים. בין השאר, בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא הורה בשבוע שעבר על עיכוב ההליכים עד להכרעת בג"ץ. בהחלטה ציין השופט כי העתירה "נוגעת בליבת כלל התביעות הפרטניות שעניינן ביטול טיסות בתקופת מבצע עם כלביא ולנזק הכלכלי וההוצאות שנגרמו לצדדים", וכי "יש בהכרה בבג"ץ כדי להשפיע על תוצאות ההליכים, ולהוביל לייתור הדיון בחלק מהם".

עוד הוסיף השופט "שדווקא ניהול מקביל של ההליכים עלול להוביל להכרעות סותרות, המתנה להכרעת בג"ץ עשויה לייתר את הצורך בבירור ההליך ולתרום לצמצום העומס" על המערכת המשפטית (ת"ק 43796-07-25).

"אין מי שינחה"

המאבק על הפיצויים הגיע להליך משפטי לאחר ניסיונות של חברות התעופה לפנות למשרדי הממשלה, שלטענתן לא זכו למענה. ביולי 2025 הסוגייה הגיעה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ושם הוצע מתווה פיצוי משולב: שני לילות על חשבון חברות התעופה ושלושה לילות במימון משרד האוצר. האחרון סירב להשתתף בהוצאה, ויו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן אמר: "אני רוצה לדעת אם שרת התחבורה מתכוונת להפעיל את הצו כי ברור שבמקרה הזה, חברות התעופה לא צריכות לממן את הפיצויים".

לטענת גורמים בענף, אין פתרון חוקי למצב הזה. "מדינת ישראל השאירה את חברות התעופה והאזרחים מול שוקת שבורה. פנינו למדינה שתמצא פתרון, ביקשנו שיקצרו את תקופת הפיצוי ליומיים אך היא גוררת רגליים. האוצר לא מוכן לשלם מקופתו ושרי התחבורה והכלכלה לא מוכנים לחתום על צו מחשש לתגובה מצד הציבור. אין לנו גוף שינחה אותנו איך להתמודד עם המצב, מה שמביא הסוגייה אל פתח בתי המשפט".

 עו''ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות, פישר (FBC) / צילום: רמי זרנגר

משבר שנמשך שנתיים

כבר בתחילת המלחמה נוצר מצב משפטי חדש בעולם התעופה. לדברי עו"ד קציר, מספר התביעות שהוגשו נגד אותן חברות זינק בחדות בין 2023 ל־2025, בעוד שכמות הנוסעים ירדה. בעקבות זאת, תוקן חוק שירותי תעופה (המוכר גם כ"חוק טיבי", על שם יוזמו, ח"כ אחמד טיבי) ובו נקבעו תאריכים ביטחוניים ספציפיים בהם הוכרה הגנת כוח עליון, כמו חיסול נסראללה. קציר: "מצד אחד זה יצר ודאות מסוימת, ומצד שני גם בעיה - מה עם תאריכים שלא נכללו?".

כתוצאה מחוסר ודאות מלא, מקרים רבים התגלגלו לבתי המשפט. חלק מהשופטים קיבלו את הטענה כי גם מחוץ לתאריכים שנקבעו בחוק תהיה הגנה של כוח עליון, אם חברות התעופה יוכיחו שביטול שנבע מהמלצות גורמים מקצועיים או נסיבות מיוחדות שבגללן לא יכולתם לטוס. אחרים לעומת זאת, לא קיבלו את הטענה.

מהאוצר נמסר: "נגיב בערכאות המקובלות"; ממשרדי התחבורה והכלכלה לא נמסרו תגובות.