באוצר מנסים למסמס את פיצויי הנוסעים שנתקעו בחו"ל

הבוקר (ה') התכנסה ועדת הכלכלה לדון במתווה פיצויי הנוסעים שנאלצו להישאר בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא". לפי הערכות, מדובר בכ-150-200 אלף נוסעים שלא הצליחו לשוב ארצה בשל סגירת המרחב האווירי.

הדיון היום נערך לאחר שבדיון קודם בנושא, יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן דרש מכל הצדדים לשאת חלק מהנטל שנגרם כתוצאה מסגירת השמיים בתקופת המבצע באיראן. הוא קרא למשרדי האוצר והתחבורה לגבש בתוך עשרה ימים מתווה פיצוי לישראלים שנותרו ללא יכולת לחזור מחו"ל בעקבות הלחימה.

● מתווה יש, תקציב אין: מי יממן את עלות הפיצוי לאלה שנתקעו בחו"ל במלחמה
● חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?

אלא שבמהלך הדיון היום, ולאחר הסכמות מקיר לקיר על כך שהנטל לא צריך להיות על חברות התעופה והצרכנים, נציג האוצר הגיע ללא מתווה וציין כי "הפרטים עדיין בבחינה", מה שלא אפשר לקיים דיון רציני. "עד כה נקבעו פגישות, ופועלים לאתר את הנוסעים שנתקעו בחו"ל", ציין הנציג.

ח"כ ביטן איים בתגובה כי "אם לא תסיימו את העניין, נקבל החלטה שמבחינת בית המשפט כשיובאו תביעות צד ג', זה ישמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה. אני יכול לקבל החלטה שתהיה מנוסחת בצורה כזו, אבל אני רוצה שתהיה פשרה".

במהלך הדיון ציינו חברות התעופה את הנזקים שהן סופגות מאז פרוץ המבצע שנאמדים במיליוני דולרים. מנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' חשף כי היקף התביעות עומד על מאות. עו"ד שירלי קציר ממשרד פישר בכר (FBC), המייצגת חברות תעופה זרות - ובהן אייר פראנס, פליי יו, בריטיש איירוויז ולפי הערכות גם חברות נוספות בהן איזי ג'ט ודלתא - ציינה כי הוגשו 15 תביעות ייצוגיות נגד חברות התעופה שהיא מייצגת, וכי העיכוב בקבלת ההחלטות עלול לגרום להרחקת חברות התעופה הזרות שמתלבטות כעת אם לשוב לישראל.

גוני לצטר, מנכ"ל חברת "רייטי" שמסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם, ציין: "אם מתווה הפיצוי יתקיים, צריך מנגנון פשוט וקל. אם ישתמשו במנגנונים הקיימים של חברות התעופה, כשלחלקן אין מנגנונים כאלה, זה אומר שקבלת הפיצוי תהיה דרך ללא מוצא. חברות התעופה שילמו פיצויים מלאים על המלחמה באוקראינה, ועדיין הן יהיו חשופות לתביעות לפי הדין האירופי גם אם יתוקן החוק בישראל".

מחלוקת בין משרד האוצר לתחבורה

במשרד התחבורה קידמו מתווה פיצוי, אך נראה כי עדיין לא הושגו ההסכמות שדרש ביטן בשל מחלוקת בין משרד האוצר לתחבורה. לפי המתווה שמקדם משרד התחבורה, נוסעים שטיסתם בוטלה ונאלצו להישאר בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי של ישראל, יהיו זכאים לפיצוי בסך 150 דולר ליום, עד חמישה ימים לכל היותר ובמימון המדינה.

משרד התחבורה הציע לממן את מתווה הפיצויים באמצעות הלוואה מרשות שדות התעופה, כאשר הכוונה היא שהמדינה תחזיר את ההלוואה בעתיד באמצעות קיזוז מהסכומים שהרשות ממילא אמורה להעביר לאוצר.

ברשות שדות התעופה כבר מתמודדים עם הפסדי ענק, לאחר ששנת 2024 הייתה אחת הקשות בתולדותיה. הירידה הדרמטית בתנועת הנוסעים שנבעה מהמלחמה ומהפסקת פעילותן של רבות הובילה להפסדים כבדים. על כן, ברשות דרשו פריצת תקציב כדי לממן את זה.

אולם גם באוצר לא ששים לממן את המהלך בדרך כזו או אחרת. הסיבה היא שהחוק מטיל כעת את האחריות על תשלום הפיצויים על חברות התעופה, שהרוויחו הרבה במהלך המלחמה.

לפי חוק שירותי תעופה המכונה "חוק טיבי" (על שם יוזמו ח"כ אחמד טיבי), כאשר טיסה מבוטלת שלא בשליטת חברת התעופה, מוטל עליה לספק החזר כספי או טיסה חלופית לישראל, ולספק שירותי סיוע הכוללים לינה, מזון ותקשורת על כל יום שהנוסע נתקע בחו"ל. לפי התיקון שבוצע ל"חוק טיבי" בפברואר האחרון, לשרת התחבורה יש סמכות לפטור את חברות התעופה מחובות אלה (למעט החזר כספי על הטיסה שבוטלה) ולהגביל את שירותי הסיוע ליומיים בלבד מביטול הטיסה בשל "מצב מיוחד" (סעיף 9א' לחוק).

חברות התעופה כבר הפסידו עשרות מיליוני שקלים

בחברות התעופה מתנגדים לכך נחרצות, היות שהן ספגו הפסדי ענק מאז פרוץ המבצע על ביטולי טיסות שלא בשליטתן, ובהיקפי ענק. אל על למשל דיווחה על הפסד ישיר של 50 מיליון דולר מתחילת המבצע. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס העיד כי עד כה זיכו נוסעים בישראייר על סך 10 מיליון דולר. מנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' חשף כי ארקיע נמצאת בסכנה ממשית: "אם המדינה לא תספק מענקי קיום מיידיים, לא נוכל לעמוד באתגרי התקופה. הנזקים נאמדים במיליוני דולרים - והסכנה מוחשית: קריסה כלכלית של חברת תעופה ישראלית".

גם חברות תעופה זרות הביעו את מורת-רוחן והצטרפו לחברות הישראליות בדרישה לפטור רטרואקטיבי. כל החברות מבקשות להשאיר רק את החובה להשיב לנוסעים את מחיר כרטיס הטיסה שבוטל, ושהמדינה תפצה אותן על ההוצאות שנגרמו להן בתקופה זו, בין היתר בגין טיסות ריקות, אובדן הכנסות ותביעות פיצויים מצד נוסעים.

כחלופה נוספת (ופחות מועדפת), חברות התעופה מציעות ששרת התחבורה מירי רגב תפעיל את סעיף 9א' ל"חוק טיבי" ותעשה שימוש בסמכותה לפטור אותן מתשלום פיצויים (על אף שגם הפעלת הצו אינה פותרת את הבעיה עבור חברות התעופה, אלא רק מצמצמת אותה, שכן הצו מחייב את החברות לשאת בעלויות שירותי הסיוע כגון לינה והסעות, עבור עשרות אלפי נוסעים שנתקעו בחו"ל ביומיים הראשונים שלאחר מועד הטיסה שבוטלה). עם זאת, רגב אינה מעוניינת להפעיל את הסעיף בטרם יימצא פתרון לפיצוי הנוסעים.

נזכיר כי המתווה הרחב יותר לפיצוי המשק בעקבות מבצע "עם כלביא" נדון בוועדת הכספים, שפעילותה נעצרה זמנית בשל פרישת המפלגות החרדיות מהקואליציה. העיכוב הזה משליך גם על חוסר ההתקדמות בגיבוש מתווה הפיצוי לנוסעים שנותרו בחו"ל בשל סגירת השמיים.