לחקור את 7 באוקטובר כמו את אסון התאומים? כדאי להיזהר עם ההשוואה

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: עמיחי שיקלי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "הבוקר הזה", כאן ב'
ציטוט: "(מודל פריטטי) זה המודל האמריקאי שיושם אחרי הפיגועים הקשים ב-11 בספטמבר, וזה עבד"
תאריך: 24.12.25
ציון: לשיפוטכם

הממשלה מקדמת הצעת חוק לוועדת חקירה בהסכמה רחבה או במקרה שלא תושג הסכמה כזו ועדה פריטטית (המורכבת חציה מנציגי קואליציה וחציה אופוזיציה) לבדיקת אירועי טבח 7 באוקטובר. שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי מעלה טענה לגבי ועדה הפריטטית שנאמרה לא פעם על-ידי חברי הממשלה, כולל ראש הממשלה: "אגב, זה המודל האמריקאי שיושם אחרי הפיגועים הקשים ב-11 בספטמבר, וזה עבד. עם חמישה נציגים דמוקרטים וחמישה נציגים רפובליקאים". אך האם הדוגמאות בכלל דומות?

הצעת חוק של חבר הקואליציה אריאל קלנר עברה ב-24.12 קריאה טרומית. חוק זה מבקש להקים ועדת חקירה בהכמה רחבה, ומציע מנגנון לשם כך. לפי הצעת החוק, הוועדה תמנה 6-7 נציגים. קודם ינסו לקדם את ועדה על-ידי הסכמה בכנסת של 80 חברי כנסת. בהיעדר הסכמה, הוועדה תהיה 'פריטטית', שלושה חברי ועדה ייבחרו על-ידי יו"ר ועדת הכנסת כנציגי הקואוליציה, ושלושה על-ידי ראש האופוזיציה. במקרה של אי הסכמה על זהות יושב ראש הוועדה יהיו לוועדה שני יושבי ראש, שינהלו אותה בהסכמה (או ינטרלו אחד את השני וביאעו לשיתוקה). בנוסף, יהיו ארבעה מפקחים מהמשפחות השקולות. חברי הממשלה טוענים שהם שואבים השראה מוועדת החקירה האמריקאית שחקרה את אירועי 11 לספטמבר. עד כמה ההקבלה מדויקת?

ב-2002 הקונגרס האמריקאי הקים ועדת חקירה מיוחדת שחקרה את אירועי אסון מגדלי התאומים, מחדלי המודיעין ביום האסון והצעדים שהובילו למחדל. הוועדה כללה עשרה מומחים: היו"ר תומאס קין שמונה על-ידי הנשיא ג'ורג' ו' בוש, סגן היו"ר לי המילטון שמונה על-ידי חברי המפלגה הדמוקרטית, ועוד ארבעה נציגים לכל צד שמונו מתוך המפלגה על-ידי הקונגרס. לצורך הקמתה חוקק חוק ב-2002 שקבע את רמת המומחיות הדרשת לחברי הוועדה, שכרם, סמכויותיהם, סיווגם, מועד פיזור הוועדה, ועוד. ב-2004 הוועדה פרסמה לציבור דוח בן 500 עמודים והתפזרה.

עם זאת, אין פירוש הדבר בהכרח שהמקרים זהים. יפתח דיין, פרשן לפוליטיקה האמריקאית, מסביר: "הייתה שותפות מלאה של שתי המפלגות, שנחשבת לתקן הזהב של ועדות חקירה במובן של האי-פניות הפוליטית והמקצועיות שהופגנה בה. אך אין מקום להשוואה כי בארה"ב קיימת הפרדת רשויות מוחלטת, כך שהקונגרס, שאינו כפוף לממשל (להבדיל מכאן), יכול לחקור את ביצועי כלל גורמי הרשות המבצעת מבלי לחשוש מנקמנות. גם האינטרסים של הרשות המבצעת ושל הקונגרס פועלים אחרת בארה"ב, מה שמאפשר לעיתים שנשיא ייחקר באופן ביקורתי גם על-ידי מחוקקים ממפלגתו".

פרופ' אודי זומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, מרחיב: "בארה"ב יש מערכת ממשלתית נשיאותית. יש הבדל משמעותי בין מערכות הדמוקרטיות שונות, בין מערכת ממשלתית נשיאותית לבין מערכת ממשלתית פרלמנטרית כמו כאן. בניגוד למערכת הנשיאותית, במערכת פרלמנטרית אין הפרדת רשויות. איפה ההפרדה בארה"ב? יש בחירות נפרדות לנשיאות ולקונגרס ואי אפשר להיות חבר ברשות המבצעת וברשות המחוקקת בו זמנית. בישראל אין באמת מוקד קבלת החלטות נפרד בכנסת.

"לוועדת חקירה אמורה להיות יכולת נשכנית כלפי הרשות המבצעת. בארה"ב זה רלוונטי לתת לרשות המחוקקת לעשות זאת, אבל בישראל לא משום שאין הפרדת רשויות ברורה ביניהן, כמו בכל מערכת ממשלתית פרלמנטרית. שיטת הממשל פשוט שונה בכל רמה, ולכן להגיד שמה שטוב לאמריקה טוב לישראל מתעלם מהמציאות".

דיין וזומר מזכירים עוד הבדל משמעותי, כפי שדיין אומר: "ב-11 לספטמבר מלכתחילה לא הייתה שאלת אחריות גדולה במיוחד על בוש ועל הממשל הנוכחי בגלל הזמן הקצר שחלף מאז שנכנס לבית הלבן, אז גם היה פחות אינטרס לטיוח מאשר אצל נתניהו במקרה הישראלי". זומר מוסיף: "הוועדה בארה"ב התמקדה יותר ב-FBI וב-CIA. זה חלקית נובע מכך שהנשיא בוש היה בתפקיד פחות משמונה חודשים. אי אפשר להשוות בין זה לבין ראש רשות מבצעת שמכהן 14 שנים, למעט מכמה חודשים באמצע". זה לא אומר שלא חקרו את נשיא ג'ורג' בוש, אבל הוועדה בחרה להתמקד בהמלצות מערכיות ולא אישיות. לעומת זאת, נתניהו יעמוד כראש הצוות שיקבע אילו שאלות הוועדה תעסוק בהן".

עניין נוסף שהוא שבארה"ב יש מסורת של הקמת סוגים שונים של ועדות חקירה. דיין מסביר: "ועדה מיוחדת מוקמת כשיש רוב חוקי להעביר חוק בנושא, לרבות חתימת הנשיא. אבל גם בלי ועדה רשמית כזו, הקונגרס יכול לחקור מה שהוא רוצה. כך למשל, כשהדמוקרטים לקחו את הרוב ב-2018 הם החלו לחקור היבטים רבים בהתנהלות של ממשל טראמפ, וכמו כן הרפובליקאים ב-2022 עם ביידן. החוק החגיגי לוועדת חקירה מסמל שמדובר באירוע חריג שמקבל יותר תשומת לב וחשיבות". כמו כן, גם לנשיא יש יכולת להקים ועדות בדיקה אד-הוק.

עם זאת, ניתן לראות שבארה"ב אין הגדרה חוקתית לוועדת חקירה. כלומר, ועדת חקירה שם היא גוף שמחוקק בכל פעם באופן אד-הוק בהתאם לתנאים הפוליטיים ולמצב שהוביל לחקירה. לכן לצורך, ועדת חקירה לאירועי ה-11 לספטמבר היה צורך לחוקק חוק ייעודי המפרט את תכליתה ואת סמכויותיה. בישראל, לעומת זאת, אין צורך להמציא מנגנון חקירה, כיוון שוועדות חקירה וסמכויותיהן מעוגנות בחוק ועדת חקירה 1969.

ד"ר דנה בלאנדר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מעלה שאלה נוספת: "אפשר לתהות האם 'פריטטי' של שתי מפלגות כמו בארה"ב, שנגזר משיטת הבחירות הרובנית שם, שקול לפריטטיות של קואליציה ואופוזיציה בישראל שאינן עשויות מקשה אחת. למשל, האם חברים חרדים וערבים יוכלו להיות חברים בוועדה או שהדרישה לסיווג ביטחוני מתאים מדירה אותם?"

מטעם השר עמיחי שיקלי נמסר: "הרעיון עומד בעינו מודל פריטטי שוויוני בין שני מחנות פוליטיים - לזו הכוונה, ולזו בלבד".

לסיכום, פיגועי 11 בספטמבר אכן הובילו לוועדת חקירה פריטטית לדמוקרטים ולרפובליקאים. עם זאת, הדבר נעשה בהקשר שונה של שיטת ממשל ומסורות ועדות חקירה. לכן דבריו של שיקלי נשארים לשיפוטכם.