החוקר שטוען: לבנון חייבת להתרחק מסעודיה, ולהתקרב לישראל

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● איך ההכרה בסומלילנד משפיעה על המעמד הדיפלומטי של ישראל?
● מנכ"ל אנבידיה חושף: מחשב-על שכמעט כולו ישראלי

1החוקר שטוען: כדי להשתקם, לבנון צריכה להתרחק מסעודיה ולהתקרב לישראל

"אם השיעים בלבנון מבקשים סוף־סוף להתגרש מאיראן ולהשיב לעצמם פטריוטיות לאומית, גם העדות האחרות חייבות להציב את האינטרסים של לבנון מעל לצווי פטרוניהן הזרים", פורסם בניתוח של החוקר חוסיין עבדול־חוסיין למכון המחקר האמריקאי FDD, הקרן להגנת הדמוקרטיות. עבדול-חוסיין חוקר את אזור המפרץ ותימן, ובפרט את יחסי מדינות המפרץ עם איראן ואת השלום בין מדינות המפרץ לישראל.

"זמן רב מדי סבלה לבנון מהתערבותן של מעצמות זרות בענייניה, התערבות שכפתה על ממשלות לבנוניות לשרת אינטרסים חיצוניים במקום את צורכי אזרחיהן", נכתב.

לאחר שלושה עשורים בהם איראן השתלטה על לבנון והותירה אותה "במצב של עימות מתמיד עם ישראל" שהוביל ל"קריסה כלכלית על המדינה וגרר אותה לשני סכסוכים הרסניים", על לבנון "לחסל את חיזבאללה הפרו־איראני" ולהפסיק להתחנן לסעודיה - "ממלכה שמגיעה עם יותר תנאים מאשר סיוע ממשי".

"סעודיה נחשבת לשוט שמכוון את המחנה הסוני בלבנון. מועמדים לתפקיד ראש הממשלה, גם כאלה שהם עשירים דיים לממן בעצמם את פעילותם, סבורים ששאיפותיהם מחייבות הסכמה סעודית, ופועלים בהתאם. אך אין כל סיבה שלסעודיה תהיה השפעה אוטומטית על הסונים בלבנון", נכתב.

"בעוד שאיראן רוצה שלבנון תצטרף לציר שמתחייב להשמיד את ישראל, סעודיה דורשת שלבנון תיישר קו עם יוזמת השלום הערבית שלה, יוזמה שנולדה מתה, שכן פתרון שתי המדינות שהיא מציעה היה יוצר שתי מדינות בעלות רוב ערבי", נכתב.

כעת גם לאחר שישראל החלישה את חיזבאללה "ויצרה חלון הזדמנויות היסטורי ללבנון לנהל משא־ומתן ישיר לשלום דו־צדדי עם ישראל, סעודיה גררה אותה לאחור בעקשנות, כשהיא כובלת את שאיפות ביירות ליוזמת השלום הערבית הכושלת של ריאד, התלויה בתקווה חסרת שחר שהפלסטינים יקימו ממשלה מאוחדת וייצוגית, דבר שאיש ריאלי אינו מצפה לו בדורנו", נכתב.

"כל כלכלן רציני יאמר לכם: הסכם שלום דו־צדדי עם ישראל היה מעניק דחיפה טרנספורמטיבית לכלכלת לבנון: צמיחה, השקעות וסחר, ומאפשר לה סוף־סוף להשתחרר מהתלות בסיוע זר, כולל הפירורים שהיא ממשיכה להתחנן להם מריאד".

אולם, "במקום לחתור לשלום ישיר עם ישראל, הסכם שהיה מציף את אוצר המדינה בהכנסות ומממן את צבאה, את השיקום ואת ההתאוששות הכלכלית - בחרה ביירות להיאחז בתוכנית הסעודית הכושלת והחמקמקה, תוך תחנונים אינסופיים להחייאת ההתחייבות הסעודית שנסוגה זה מכבר של 3 מיליארד דולר".

"כשם שמשטר אסד ואיראן סולקו מלבנון, כך יש לשים קץ גם לתפקידה של סעודיה", נכתב.

מתוך ה-FDD, מאת חוסיין עבדול־חוסיין. לקריאת הכתבה המלאה.

2"אירלנד מוכיחה שלא צריך יהודים כדי שאנטישמיות תתפוס"

"באירלנד יש פחות מ-2,000 יהודים, וזה עדיין לא עוצר את השנאה", פורסם בטלגרף הבריטי בכתבה שסוקרת את האנטישמיות הגואה באירלנד.

בשבוע שעבר הופיע על כביש גבול במחוז לאות' באירלנד גרפיטי חדש, "בן שתי מילים: 'RAT JEW'. הגרפיטי האנטישמי, שנמשך לאורך כ־100 יארד, לווה בציורי צלבי קרס שנצבעו לצד מגני דוד", הגרפיטי אינו אלא חלק מ"הלך הרוח הציבורי והלאומי באירלנד", כך אמר בתגובה Holocaust Awareness Ireland גוף יהודי אירי הנלחם באנטישמיות.

רק בשבוע שעבר ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין דחה בנחרצות את ההצהרות כי אירלנד "אנטישמית או אנטי־ישראלית".

"סקר דעת קהל שנערך לאחרונה עבור ה־Irish Sunday Independent שאל את הקוראים: 'האם לדעתך קיימת באירלנד בעיית אנטישמיות? '9% השיבו 'לא יודע', 21% 'כן', ו־70% אמרו 'לא'. כלומר, רוב מוחץ של הציבור האירי מסכים למעשה עם ראש הממשלה שאירלנד אינה אנטישמית ואינה אנטי־ישראלית".

"העובדה שכיום חיים באירלנד פחות מ־2,000 יהודים לא הרתיעה את משחיתי הקירות האנטישמיים", נכתב.

מתוך הטלגרף, מאת בארי או’הלורן. לקריאת הכתבה המלאה.

3"ישראל מנצלת בציניות את המחאות באיראן למטרותיה"

"בכירים ישראלים טוענים שהם רוצים 'חירות' לעם האיראני. בפועל, מדובר בקמפיין כפייה שקוף שנועד ללבות מלחמה", פורסם ב-Intercept (אינטסרפט), אתר חדשות ותחקירים אמריקאי עצמאי, שביקורתי מאוד כלפי ישראל.

"זה למעלה משבוע שמחאות על יוקר המחיה והאינפלציה המאמירה מטלטלות את רחובות איראן", נכתב. באינטסרפט נכתב כי תשומת הלב הגבוה ביותר למחאות מגיעה מישראל וארה"ב, "שם אינטרסים רבי־עוצמה קיוו כבר מימיה הראשונים של המחאה כי הפלת הרפובליקה האסלאמית סוף־סוף בפתח".

"למרות הערכת גורמי המודיעין של ישראל עצמה שלפיה המחאות הנוכחיות אינן מאיימות בשלב זה על עצם קיומו של המשטר האיראני, חלק מכלי התקשורת האמריקאים ממהרים לאמץ את הנרטיב הישראלי שלפיו הסוף קרוב", נכתב.

"ישראל ניסתה בעבר להצית מרד באופן ישיר במהלך המלחמה שלה עם איראן ביוני, כאשר נתניהו נשא נאום שבו קרא לעם האיראני 'לקום ולהשמיע את קולו', והציג את ההפצצות הצבאיות כדרך 'לסלול עבורכם את הדרך להשגת חירותכם', תוך שימוש ציני בסיסמה 'נשים, חיים, חירות'", נכתב.

"בפועל לא התפתחו מחאות של ממש, ובוודאי לא מרד שימוטט את המדינה, אך הטאבו על תמיכה בפרויקט הישראלי באזור מצד האופוזיציה האיראנית בגולה נשבר ברמות הגבוהות ביותר. כעת נותר רק לשכנע איכשהו את האנשים שמופצצים לתמוך במי שמפציץ אותם", נכתב.

באינטרספט נכתב כי הסולידריות של ישראל עם המחאות והצהרות על נוכחות המוסד היא אינה "סיוע אלטרואיסטי כפי שמנסים להציג", אלא נרמז לכך שרוצים להשתמש באיראנים כסוכנים וכך לנצל אותם. "אם ממילא נטען שאתם סוכנים ישראלים, המרחק לשיתוף־פעולה אמיתי אינו גדול. שיתוף־פעולה כזה לא חייב להתרחש בסמטאות חשוכות או דרך רשתות חשאיות; במהלך המלחמה ביוני הפנה חשבון הפרסית של צה"ל איראנים 'שרוצים לשפר את מצבם' פשוט ליצור קשר עם המוסד דרך האתר שלו (תוך שימוש ב־VPN מטעמי בטיחות, כמובן)", נכתב.

מתוך ה-Intercept, מאת שיימוס מאלכאפזאלי. לקריאת הכתבה המלאה.