שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

זו בהחלט בשורה עבור כל אותן משפחות שזקוקות לשירותים הללו, לפעמים כמו אוויר לנשימה, שאף פנו למשרד הבריאות בניסיון לבלום את המהלך. כעת במשרד יבצעו בדיקה מקיפה בנושא.

ההערכה היא שבמקום לוותר על מתן הטיפולים הללו, משרד הבריאות יורה לקופות החולים להשתמש בשירותים חיצוניים כדי לספק אותם, ממש כפי שעושות הקופות בתחומים רבים נוספים.

אלא שכל הבשורה הזו הגיעה לציבור באופן עקום - אחרי שדיון בוועדת הבריאות התפוצץ. נציג משרד הבריאות אמר לח"כים שמשרדו קיבל את הערותיהם מדיון קודם, והטמיע אותן בתוך ההוראות החדשות לקופות החולים. חברי הכנסת לא נתנו לנציג, ליאור ברק, סמנכ"ל בכיר במשרד הבריאות, אפילו להשלים משפט - ומיד פוצצו את הדיון. הם היו כל כך בהלם מהעובדה שההערות הוטמעו וכבר נחתם מסמך מתוקן מבלי לעבור קודם כל שוב בוועדה (אכן, זו טעות של משרד הבריאות).
אילו חברי הכנסת לא היו עושים "חמור קופץ בראש" קלאסי, ובמקום לרוץ ולצעוק היו נותנים לנציג משרד הבריאות להשלים את דבריו, הם היו שומעים את הבשורה בעצמם והיו יכולים לרשום לעצמם הצלחה. במקום נורמלי, זה גם מה שהיה קורה.

נתנאל אריאל

שמחון היה האיש שעמד מאחורי מענקי הקורונה הרחבים, כולל ה"מענק לכל אזרח" ששנאו באוצר; בשנה שעברה הוא דחף לביטול העלאת המע"מ שהעבירו באוצר; ולפני שבועות ספורים הוא ייעץ לנתניהו במהלך שנעשה מעל ראשו של שר האוצר סמוטריץ' - ההכרזה בוושינגטון על כוונה להיגמל מהסיוע הביטחוני האמריקאי. הגישה של שמחון עקבית: ישראל היא כלכלה צומחת, ב-2026 אמורים להתווסף לה לפי התחזיות כ-100 מיליארד שקל לתוצר, ואנחנו כבר לא המדינה הענייה שהיינו פעם. לכן אפשר להרשות לעצמנו גמישות - גם לוותר על דולרים אמריקאיים, וגם לפצות אזרחים שהמשכנתא שלהם התייקרה.

התוכנית האחרונה שהוא מקדם - מענקים חודשיים לבעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית - מעוררת זעם באוצר ובבנק ישראל. לא רק בגלל עלות של כשני מיליארד שקל בשנה, אלא בעיקר בגלל העיקרון: האם על המדינה לפצות אזרחים על סיכון שנטלו מרצונם? ומדוע דווקא בעלי דירות ולא שוכרים, או בעלי עסקים קטנים שגם הם נפגעו מהריבית?

שמחון משיב שמדובר במשפחות צעירות עובדות שנקלעו למצוקה. האוצר רואה בכך כלכלת בחירות קלאסית.

אורן דורי

נראה שהגיעה העת לשים את המדד הזה בצד, כי, איך נאמר בעדינות, הוא לא משקף את התמונה המלאה. במציאות שבה חלק גדול מהמשכנתאות ניטל על ידי זוגות, שחולקים משק בית, לא נכון להסתכל על יכולת רכישת הדירה לפי משכורת בודדת. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשנים האחרונות מראים בבירור כמה עלה מספר משקי הבית שבהם יותר ממפרנס אחד - ואיך במהלך קצת יותר מעשור מספר משקי הבית שבהם כל הנפשות מועסקות עלה בכ־10%. במצב כזה ברור שהסתכלות על משכורת של אדם בודד מיותרת, שלא לומר מעוותת.

הנתון הזה גם מדלג על גורמים קריטיים נוספים, ובהם הריבית - המשפיעה כמובן על גובה ההחזר החודשי של המשכנתא. לכן ההצעה שלי היא אחת: לא להסתמך עליו. במקרה הזה, המדד לא תמיד מביא איתו את החדשות הנכונות והרלוונטיות באמת.

יובל ניסני