בחודש אפריל האחרון נכנסו לתוקף הדרישות החדשות של בנק ישראל מהבנקים למתן הקלות לציבור בהיקף של 3 מיליארד שקל בתוך שנתיים - ולא בטוח שקצב היישום שלהן מהיר מספיק.
דוח הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מלמד כי ההכנסות מהעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ומעסקים קטנים בששת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל, קצב שנתי של 6.2 מיליארד שקל - בדומה ברמתו בשנת 2022. בשנים 2023 ו-2024 הסתכמו העמלות הללו בסכום שנתי נמוך יותר של 6 ו-5.9 מיליארד שקל בהתאמה. העלייה, כך נראה, נבעה בחלקה מהחגיגה בבורסה שניפחה את ההכנסות מעמלות בגין ניירות ערך.
● בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר
● מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלה הפערים בין הבנקים
● אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה
לפי נתוני בנק ישראל, במחצית הראשונה של השנה שעברה, 29% מהעמלות נבו בתחום ניירות הערך, זאת הודות לזינוקים החדים בבורסה שניפחו את שווי הנכסים (מהם נגזרת עמלת דמי ניהול פקדון ניירות ערך). זאת רמת שיא שלא נרשמה מאז שנת 2021, אז הן היוו 31% מהעמלות שנגבו באותה שנה שעמדו על 5.8 מיליארד שקל. נזכיר כי 2021, השנה שבה יצא הציבור בהדרגה מהקורונה הייתה "חגיגה" במניות והנפקות בבורסה.
בפיקוח על הבנקים הסבירו כי ההכנסות מהעמלות בשוק ההון נגבו "בגין פעילות בניירות ערך בתקופה הנסקרת, בהשוואה לכ-28% (מסך ההכנסות) בשנת 2024. שינוי זה נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך לנוכח גידול בפעילות הציבור בתחום".
שאר ההכנסות מעמלות נבעו מכרטיסי חיוב (19%), מטבע חוץ (6%) - רמה נמוכה ביחס לשנת 2021 (10%), שדומה בשיעורה לשנים 2023 ו-2024, ככל הנראהעקב הישארות הציבור בארץ בעקבות המלחמה. בבנק ישראל מוסיפים גם כי נעשה טיוב על-ידי הבנקים, והנתונים שסופקו מעט השתנו.
נתונ הדוח חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שעברה הסתכמו ההכנסות מעמלות ניירות ערך ב-900 מיליון שקל בבנקים, קצב שנתי של 1.8 מיליארד שקל, שהוא רמת שיא מאז נתוני 2021 שנרשמו בדוח ועמדו על 1.7 מיליארד שקל. בשנת 2024 הסתכמו ההכנסות המדוברות ב-1.6 מיליארד שקל. דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בארץ ובחו"ל עמדו על כמעט מחצית מההכנסות (46%), רמה מעט נמוכה יותר ביחס לשנת 2024 (48%).
איך מוזילים את העמלות?
ככלל, עלות ניהול חשבון העובר ושב עמדה על 31.5 שקל בחודש בממוצע, במחצית הראשונה של 2024. היא התייקרה ביחס לשנת 2024, אז עמדה על 29.1 שקל, אך עדיין הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשנת 2023 אז עמדה על 31.8 שקל בחודש.
העלויות מתחלקות בין פעילות בכרטיסי חיוב (כרטיסי אשראי), שעלו 12.5 שקל בחודש בממוצע במחצית הראשונה אשתקד, רמת שיא של חמש שנים; ועלויות בגין פעילות עו"ש ומידע (11.5 שקל), שעלו ביחס לשנת 2024 (10.9 שקל). העלייה, הסבירו בבנק ישראל, נבעה "מסיום מתווה הסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה. המתווה כלל מגוון צעדי סיוע לציבור, ובהם גם צעדים בתחום העמלות". היתרה נבעה מעלויות בגין עסקאות מטבע חוץ (7.5 שקל).
ככלל, בבנק ישראל מציינים כי "לקוחות המעוניינים להוזיל את העמלות שהם משלמים, יכולים לעבור לאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים שהבנקאות הישירה מציעה. השימוש באמצעים אלה מאפשר זמינות גבוהה יותרונוחות מרבית בקבלת השירותים".
בנוסף מציינים שם כי "לקוח יכול לבחור לשלם בעד פעילות העו"ש שלו בשני אופנים: תשלום חודשי קבוע בתחום המסלולים או תשלום פר פעולה ("Pay as you go).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
