מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

בשנים האחרונות הפכה ארית תעשיות לסיפור סינדרלה יוצא דופן בבורסה של ת"א. יצרנית מרעומי הפגזים הוותיקה, שחוותה בעבר משברים חמורים, הפכה בשלוש השנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של הבורסה המקומית - עם זינוק פנטסטי של 6,400% לשווי של 6.1 מיליארד שקל.

● אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל
● בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

כעת, בוחנים ברשות ניירות ערך האם היה מי שהרוויח מהעלייה המטאורית של המניה בדרכים לא כשרות. השבוע (ג') ביצעו חוקרים של הרשות חיפוש במשרדי החברה והחברה הבת, רשף טכנולוגיות, באור יהודה. זאת עקב חשד לעבירות מידע פנים לפי חוק ניירות ערך. ארית מסרה כי נושאי משרה בחברה נחקרו בנושא, וכי לידיעתה בשלב זה אין חשדות נגד החברה.

מניית ארית הגיבה בתחילת יום המסחר (ד') בנפילה של יותר מ־5%, ירידה שהתמתנה בהמשך. על פי פרסומים, שלא אושרו על ידי רשות ני"ע, חשד אחד שנבדק הוא שבכיר בבית השקעות, ככל הנראה קטן, רכש מניות של החברה הביטחונית על סמך מידע שקיבל מאיש פנים, בניגוד לחוק.

עו"ד ערן שחם שביט, מנהל מחלקת צווארון לבן במשרד הרצוג המייצג את ארית, מסר בתגובה: "מטבע הדברים לא ניתן לחשוף פרטים מהבדיקה שמבצעת הרשות, אולם יצוין כי החברה פועלת תמיד כדין ובאופן שקוף. החברה משתפת פעולה עם הרגולטור ובטוחה כי העניין יסתיים בלא כלום".

עמדה בפני קריסה והפכה למוצר לוהט

ארית נמצאת בשליטת צבי לוי, איש עסקים מטבריה המחזיק ב־40% ממניות החברה בשווי נוכחי של כ־2.4 מיליארד שקל. מנכ"ל החברה הוא חיים שטפלר (72), לשעבר סמנכ"ל שיווק בסימנס ישראל, שנכנס לתפקיד בשנת 2021 - כשנתיים לפני הפריצה הגדולה בעסקיה.

לוי מכר בשנה האחרונה בשני סבבים מניות בשווי של 450 מיליון שקל, הגדול שבהם בחודש שעבר. הרוכשים הגדולים בעסקה היו משקיעים מוסדיים - חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס, לצד בית ההשקעות מור.

טרם המימוש השני של לוי, בדצמבר האחרון, קידמה ארית ניסיון הנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות (שמרכזת את פעילותה התעשייתית). השוק קיבל את המהלך באכזבה ובאותו יום צללה מניית ארית בכ־20%. בארית נסוגו מהכוונה להנפיק והמניה התאוששה. במקום זאת, רשף גייסה כ־900 מיליון שקל מהמוסדיים בהנפקה פרטית.

לוי רכש את השליטה בארית לפני 20 שנה במיליוני שקלים בודדים. זאת לאחר שהחברה, המייצרת במפעל רשף בשדרות, החליפה מספר דו־ספרתי של בעלים, ואף עמדה בפני קריסה כמה פעמים. הוא המתין 20 שנה - עד שמלחמת רוסיה אוקראינה, ואחריה מלחמת חרבות ברזל, הפכו את התעשיות הביטחוניות ללהיט עולמי.

מוכרת בקצב שנתי של מעל 300 מיליון שקל

חצי שנה לפני מלחמת חרבות ברזל זכתה ארית בחוזה ל־10 שנים מול צבא הודו, שהחל את הזינוק במניה. צבר ההזמנות שעמד על 56 מיליון שקל בתחילת העשור כבר הגיע ל־1.3 מיליארד שקל באמצע שנת 2025, כשרובו בישראל והיתר בהודו וצפון אמריקה.

השינוי הגדול בחברה בא לידי ביטוי גם בכך שבתחילת העשור מפעל רשף טכנולוגיות ייצר רק כ־20 אלף מרעומים בשנתיים; כיום החברה כבר מייצרת קרוב ל־200 אלף מרעומים, באותה תקופת זמן.

ארית מייצרת מרעומים לפגזי תותחים ארטילריים, פגזי מרגמה, וכן נכנסה בשנים האחרונות לתחום חדש יחסית של מרעומים ל"חימושים משוטטים", דוגמת רחפנים וכטב"מים. בחברה רוצים בתוך 3 שנים להגיע לנתח של כ־15% משוק המרעומים העולמי. שוק שעל פי הערכות מגיע ל־1.6 מיליארד דולר, עם גידול שנתי של יותר מ־5%, לא כולל שוק החימושים המשוטטים. נכון להיום ארית מוכרת בקצב שנתי של מעל ל־300 מיליון שקל, על פי נתוני המחצית הראשונה ב־2025, כך שיש לה עוד לאן לגדול.

בחודש שעבר הודיעה ארית על הסכם מסחרי עם חברה ביטחונית ממערב אירופה. "מדובר בדריסת רגל משמעותית בשוק שבו רשף טכנולוגיות לא פעלה עד כה, על רקע הגידול הדרמטי בתקציבי הביטחון ותוכניות ההתחמשות האירופיות", נמסר מהחברה.