פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

בית משפט באתונה גזר היום עונשי מאסר על ארבעה בכירים בקבוצת אינטלקסה, בהם שני ישראלים, במסגרת פרשת הריגול שנודעה כ"פרשת פרדטור" או "ווטרגייט היווני" - סערה שחצתה גבולות והציפה מחדש את הדיון האירופי בשימוש ברוגלות מסחריות נגד פוליטיקאים ועיתונאים.

● מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה
● הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

במוקד הפרשה עמדה תוכנת הריגול Predator, ששווקה על ידי קבוצת אינטלקסה, שפעלה מאתונה והוקמה על ידי טל דיליאן. התוכנה שימשה למעקב אחר עשרות בכירים ביוון. דיליאן, לשעבר קצין בצה"ל, נידון לשמונה שנות מאסר. לצדו הורשעו שותפתו העסקית שרה אלכסנדרה פייסל חמו, פליקס ביטזיוס, לשעבר בכיר ובעל מניות בקבוצה, ויאניס לבראנוס, שעמד בראש חברה מקומית שהייתה קשורה לשיווק התוכנה. גזר הדין הושהה עד להכרעה בערעור.

אף שסך העונשים המצטבר שנקבע מגיע ל־126 שנות מאסר, על פי הדין היווני הרף העליון לריצוי בפועל בעבירות מסוג זה עומד על שמונה שנים. בית המשפט דחה בקשות להקלה בעונש וציין כי ייתכן שמעורבים בפרשה גורמים נוספים, בהם גם אנשי מודיעין, והורה להעביר את חומרי החקירה לפרקליטות באתונה לבחינת חשד לעבירות חמורות יותר, לרבות ריגול.

תקדים משפטי עם הד בינלאומי

הפרשה נחשפה בקיץ 2022 לאחר שניקוס אנדרולאקיס, אז חבר הפרלמנט האירופי וכיום יו"ר המפלגה הסוציאליסטית פסוק, גילה כי קיבל הודעת פישינג שנועדה להדביק את מכשירו בתוכנת רוגלה. בהמשך התברר כי לפחות 87 אנשים היו יעד לניסיונות חדירה, ובהם שרים, קציני צבא בכירים ועיתונאים חוקרים.

חלק מהיעדים היו במקביל תחת מעקב חוקי של שירותי הביון היווניים, מה שהוביל לביקורת חריפה מצד האופוזיציה ולדיון נרחב בפרלמנט האירופי על רגולציה של שוק הרוגלות. את תוכנת פרדטור שיווקה כאמור חברת אינטלקסה, קבוצה בינלאומית שפעלה מאתונה והוקמה על ידי דיליאן. בשנת 2024 הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על אינטלקסה, על דיליאן ועל חמו, בטענה שהרוגלה שפותחה שימשה גם למעקב אחר אזרחים אמריקאים, בהם עיתונאים ובכירים.

למרות שהממשלה היוונית הכחישה כי עשתה שימוש בלתי חוקי בתוכנה, הפרשה הפכה לאחת מנקודות המפנה בשיח האירופי על אחריות דמוקרטית ופיקוח על כלי סייבר התקפי. עד כה לא הועמדו לדין גורמים ממשלתיים, וההליך שהתנהל בחודשים האחרונים הוא החלק היחיד בפרשה שהבשיל לכדי הכרעה פלילית.

במקביל, לפי דיווחים, ההרשעה מהווה תקדים בינלאומי משמעותי: זו הפעם הראשונה הידועה שבה מייסדים ובכירים בחברת רוגלה מסחרית נידונים למאסר בעקבות שימוש בטכנולוגיה שפיתחו או שיווקו. אף שגזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור, עצם הקביעה הפלילית מציבה זרקור חד על הסיכונים המשפטיים והרגולטוריים של תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית, וממחישה כי האחריות עשויה לחול לא רק על מדינות אלא גם על היזמים עצמם.