הממשלה לא הפיקה לקחים מאז "עם כלביא" בכל הקשור לטיפול בתושבים שנפגעו במלחמה, והטיפול ממשיך להתנהל בצורה מסורבלת ולא ידידותית - כך אומרת רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז מרכז ומהנדסת העיר רמת גן, שפונתה בעצמה מדירתה ברמת גן בעקבות הרס מגדל עלית ברמת גן שבו גרה, בעקבות התפוצצות טיל איראני ביוני שנה שעברה.
●מספר העסקאות צנח: המלחמה שיבשה את שוק הנדל"ן בדובאי
● פרויקט המחיר למשתכן ששחק את הרווח הגולמי של פרשקובסקי
● גיליתם שהמקלט בבניין לא תקין? בדקנו מי אחראי להכשיר אותו
כיום מכהנת ירדני כמשנה למנכל חברת הנדל"ן ELG, הפועלת באמצעות מספר חברות בנות בתחום הנדל''ן בארץ ובאירופה. הקבוצה מאתרת נכסים שבהם היא רואה פוטנציאל משמעותי, רוכשת ופועלת להשבחתם, בצורה של תוספת שימושי מגורים לאזורי תעסוקה, הגדלת אחוזי הבנייה וכדומה.
אבל ב־19 ביוני בשנה שעברה, הדברים נראו אחרת לגמרי. ירדני נכנסה לממ"ד במגדל שבו התגוררה, מגדל "עלית", בעקבות אזעקה שנשמעה. כעבור רגעים ספורים התפוצץ טיל איראני במרחק של מטר מהמגדל. ירדני נחלצה מהפיצוץ האדיר ללא פגע ("אפילו כוס שהיתה בממ"ד לא נשברה", היא מספרת), אך חייה השתנו. "ההרס עצום, אם כי לא בצורה קטסטרופלית במובן שצריך להרוס. צריך לחזק את המגדל קונסטרוקטיבית כדי שיעמוד בתקנים מחדש. שמונה הקומות הראשונות שלו נהרסו לגמרי, אבל אני גרתי בקומה גבוהה, והנזקים לדירה היו יחסית קטנים", היא מספרת.
איך התארגנתם?
"מהבניינים הגבוהים שנפגעו במלחמה, אנחנו הכי מתקדמים, לדעתי. הקמנו מינהלת בהתנדבות, שעובדת עם עורכי דין מול מס רכוש, שמצד אחד רוצים לעזור אבל מצד שני לא רוצים לפתוח את הכיס. עלויות השיפוץ של המגדל יגיעו ליותר מ־100 מיליון, והחובה שלנו לתת היא כמה אלטרנטיבות של שיפוץ".
רננה ירדני / צילום: יח''צ
איך פעלתם?
"הדבר הראשון היה לאמוד נזקים, ואפשר לעשות זאת חלקית, כי הרי יש תשתיות שהוקמו בקירות שלא תמיד אפשר לדעת מה המצב, אבל בוא נגיד שאפשר להישאר ב־75% ביטחון מה הנזקים, מה העלויות ומה צריך להכניס.
"אחד מן הנושאים המורכבים, היקרים והמורכבים למשל קיר המסך, כמו שאתה יודע, קיר המסך זה קיר זכוכית מיוחדת, בדרך כלל מיובא. לוקח הרבה זמן עד שאתה מודד, מתכנן, מזמין, משלם, ומקבל.
"לזה צריך להוסיף את כל היתר. למשל, הגנרטור של המגדל נפגע ויצא מכלל שימוש, כך שגם אם הקומות העליונות נפגעו בצורה קלה יחסית לא ניתן לאכלס אותן, כי מערכות המים והחשמל נפגעו. לכן הבניין סגור לכל".
היכן את מתגוררת היום?
"אני גרה בשכירות לא מאוד רחוק משם, בדירה ברמה גבוהה, אך קטנה יותר, עם הרבה עזרה והרבה אהבת חינם מצד ארגונים לא ממשלתיים פנטסטיים שיש בישראל, במקרה שלי עמותת 'חזית הבית', שבזכותם הדירה רוהטה, כי לא היה עלי כלום. יש האנגר שנמצא בעמק חפר, ששם יש את כל הריהוט, כל כלי הבית, כל מה שאתה צריך, אמנם יד שנייה, אבל חלק במצב מצוין, ואתה פשוט עובר עם עגלה של סופר יחד עם מעצבת פנים, מתנדבת, ומרהט את ביתך, כמובן רק אחרי שהוכחת שאתה מפונה ואו משפחת חטופים ואו פצוע צה"ל, כלומר יש קריטריונים כדי לזכות בכל זה. מאז אני מתנדבת שם בעצמי".
כמה זמן זה אמור להימשך?
"אחת הבעיות שלנו היא חוסר הוודאות לגבי ההמשך. ברגע שיתחילו העבודות על הבניין, ייקח לפחות להערכתי וגם להערכת מי שמנהל את הפרויקט, כשנתיים לשיקום של שטחי הציבור בלבד, עוד לפני שנכנסו אלי הביתה. כלומר, שנתיים זה רק שלב ראשון לאישור, ורק אז מתחילה הסאגה האישית, שגם היא חזית חדשה מול מס רכוש, כי כל אחד לביתו, ולא כולם באותה מכה, כמו השטחים הציבוריים. ולכן זו סאגה מתמשכת שאני רואה אותה כשלוש שנים".
הפגיעה בבת ים במבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit
"הרמה העירונית היא המיטבית לאזרח"
ירדני מסכימה שמבחינות רבות הפרויקט של השיקום יזכיר פרויקטים של התחדשות עירונית, והמגדל ישודרג, אבל כל זה לא שווה את מה שעוברים בדרך.
"הבניין הזה יהיה משודרג, כלומר, הוא אוכלס ב-2018, וב־2028, אינשאללה, נקבל מבנה שהוא עדכני ל-2028 כלומר שהנדל"ן שלנו לא רק שישמור על עצמו, אלא גם ישדרג את עצמו. זה נכון. אבל תקופת הביניים הזו היא בהחלט קשה לספוג, גם ברמה האישית, גם ברמה הציבורית-בניינית".
עד כמה המדינה באמת עוזרת בתקופה הארוכה הזו?
"כאזרחית אני יכולה להגיד שאני מאוד מאמינה בסקטור של הארגונים הלא ממשלתיים, כמו 'חזית הבית'. אלה תחומים שהרוח הישראלית באמת יפה באופן יוצא דופן".
"אבל אחד מהדברים שמציקים לי מאוד זה שבמלחמה השנייה הזו 'שאגת הארי' לעומת 'עם כלביא', זה שלא שלא למדו מספיק לקחים, ואותן בעיות חוזרות על עצמן".
"אין באמת מישהו מול כל משפחה שנפגעה, כמו שצריך היה להיות. צריך שיהיה גורם מתכלל אחד מול משפחה. ואנשים הולכים לאיבוד, ולא כולם במדיה המקוונת באופן שוטף. רק כדי להירשם למס רכוש זה חתיכת סיפור. אתה קודם כל צריך להיכנס לאזור האישי שלך, הממשלתי, ולא כולם יודעים איך, הדבר השני הוא שאני לא יודעת מה יקרה בספטמבר. אני גרה כאן ומשלמת שכירות ומס רכוש משלמת לי שנה מראש. הכול טוב ויפה, אבל מה קורה אחרי השנה? איך זה ממשיך?".
"מצד שני אני חייבת לומר מילה טובה על עיריית רמת גן. אמנם הייתי במערכת העירונית של כרמל שאמה, אבל אני חייבת לפרגן, שבאמת תמכו מהרגע הראשון, והיפנו אותי להתגורר חודשיים וחצי במלון. זה מראה שהבמה העירונית היא המיטבית מבחינת האזרח וביתו, בעוד שמס רכוש ברמה ארצית כורע תחת הנטל. אפשר להבין שגם הם במצוקה".
בניין שנפגע בבני ברק במבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Leo Correa
"אפשר להודות שהנדל"ן שלנו ישודרג"
עניין אחר שחורה לה בטיפול הממשלתי הוא עניין הבוזזים ומסתבר שמדובר בתופעה נרחבת יותר ממה שדווח עד כה.
"בחודשים האחרונים פרצו לדירה שלי פעמיים וגנבו דברים. אז נכון שכסף וזהב שאין לי ותעודות ותמונות וכו', את כל זה לקחתי, אבל יש שם המון רכוש שאתה לא יכול להוריד אותו ואנשים נכנסו. אני מצאתי שם סיגריות וופלים על השולחן.
"זו הרגשה נוראית של זילות הרכוש הפרטי. זה המצב שלנו כרגע. פעמיים דאגתי למנעולים ופרצו בכל זאת. אנחנו פונים למשטרה, וזה לא עוזר. לכן, לעניין מערכת ממשלתית, גם במשטרה צריכים להקים יחידה לדברים האלה. לא יכול להיות שתהיה כזאת ביזה. אנשים חסרי לב".
אולי בחוכמה שבדיעבד הבחירה לבנות עם קירות מסך הייתה לא נכונה, לאור המצב הייחודי של המדינה?
"קירות מסך עובדים בכל העולם ולא בכדי, והם יכולים לעבוד אצלנו ואין סיבה שלא. ראשית, אני חושבת שאם באמת טראמפ יעמוד על דעתו עד הסוף, עד שלא יהיה סוף אמיתי, אז האיום האיראני יירד מהפרק, ואולי יהיו לנו כמה עשרות שנים של שקט, אולי. אולי אני תמימה, אבל תחושתי היא שהמצב הנוכחי כרגע לא יימשך עוד הרבה שנים.
"בלי שום קשר, קירות מסך הם פתרון מצוין לבניינים גבוהים. למבני המשרדים זה פתרון הכי נכון, הכי נוח, והם בהחלט פתרון אפשרי גם למבני מגורים.
"המינוס היחיד בקירות מסך במגדלי מגורים, זה האלמנט של הניקיון. זה מצחיק, אבל זה כן משמעותי. אתה תלוי בהחלטת הרוב, מנקים את הקיר פעם או פעמיים בשנה ולא תמיד יש לך קיר נקי, ואין לך גישה לקיר החיצוני.
"לבסוף, לידנו יש מגדל שהיה ללא קיר מסך, ונגרמו לו נזקים עצומים אחרים, כך שבסופו של דבר לא קיר המסך הוא זה ששינה משהו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
