התנועה בכבישים כמעט חזרה לשגרה, אבל הפיריון במשק עוד רחוק משם

מי שנוסע בכבישים בימים האלה מרגיש שהפקקים נעלמו, אבל הדרכים כבר לא ריקות כפי שהיו בשבוע הראשון למערכה. לפי נתוני נתיבי ישראל, נכון ליום שני הנסועה בכבישים המרכזיים עומדת על כ־85% מהמצב בשגרה - עלייה ניכרת ביחס לשבוע הראשון של המבצע, כשהמשק היה כמעט סגור. במרכז הארץ כבר חזרו בשעות הבוקר ל־93% מהנסועה הרגילה, בדרום ל־94%, אבל בצפון, שסובל גם מירי חיזבאללה, רק 69% בבוקר ו־60% בערב.

● האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים
● האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

על פניו, נראה כי רוב המכוניות חזרו לכבישים. אבל מה הנתון הזה אומר על מצב המשק, כשמצד אחד ההנחיות המקלות נכנסו לתוקף, ומצד שני מערכת החינוך עדיין סגורה ואלפי הורים מתמרנים בין הבית, העבודה והאזעקות? מבדיקת גלובס עולה כי נכון לשלב זה, אף אחד לא יודע בדיוק כמה ישראלים עובדים כרגע. בהתאחדות התעשיינים מעריכים ש־1.3 מיליון איש מושבתים מעבודה - כמעט שליש מהשכירים בישראל. לעומת זאת, במשרד האוצר אומרים שמדובר בהפרזה פראית, אבל לא יודעים להציג מספרים משלהם.

לשם השוואה, במבצע עם כלביא, כשההנחיות היו מחמירות יותר והמשק היה סגור יותר ימים, יצאו לחל"ת כ־100 אלף עובדים. הפעם, מעריכים באוצר, המספר יהיה נמוך עוד יותר.

פער בין הערכות

המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים הכינה ניתוח לפיו גם אחרי ההקלות בהנחיות פיקוד העורף, שהחלו ביום חמישי שעבר ומאפשרות עבודה בכל מקום עם מרחב מוגן תקני, עדיין כ־1.3 מיליון שכירים לא מסוגלים לעבוד - בעלות של 4.1 מיליארד שקל בשבוע למשק. בשבוע הראשון, כשרק עסקים חיוניים הורשו לפעול, מספר העובדים שלא יכולים לעבוד עמד על 1.7 מיליון עובדים - בעלות שבועית של 5.3 מיליארד שקל.

הניתוח מפרט שההקלות שיפרו את המצב בעיקר עבור עובדים ללא ילדים קטנים: כ־390 אלף מהם חזרו לעבוד. אבל לגבי כ־629 אלף הורים שכירים לילדים עד גיל 14, כמעט שום דבר לא השתנה - מערכת החינוך עדיין סגורה, ורק כ־190 אלף מהם מסוגלים לעבוד, בעיקר מהבית. בנוסף, התעשיינים מעריכים שלכ־33% ממקומות העבודה אין מיגון תקני, וחברות מעל 50 עובדים מוגבלות להכניס 50 עובדים. באוצר כאמור דוחים את הנתונים.

מעין נובע הפער? בין השאר, בגלל המתודולוגיה. התעשיינים מחשבים כמה עובדים לא יכולים לעבוד תאורטית: מי שהורה לילדים קטנים, מי שאין לו מיגון, מי שהעסק שלו לא פעיל. האוצר מסתכל על כמה עובדים בפועל הגישו בקשות לחל"ת.

בינתיים, באגף התקציבים כבר הקצו 300 מיליון שקל למתווה החל"ת - עלייה צנועה לעומת 250 מיליון שקל שהוצאו על דמי אבטלה בעם כלביא. ההקצאה מבוססת על הערכה שהמבצע הנוכחי אמנם ארוך יותר, אבל שהמשק פתוח חלקית כבר מהשבוע השני - בניגוד לעם כלביא. באוצר לא מוכנים להגיד מתי הם צופים שהמבצע יסתיים, אבל ההקצאה התקציבית מרמזת שהם מתכננים לטווח מעט ארוך יותר - ועם פחות עובדים בחל"ת.

בנוסף, מסתמנת מחלוקת שצפויה להגיע בקרוב לוועדת הכספים: מה עושים עם העובדים שלא עבדו בשבוע הראשון של המבצע ואז חזרו אחרי ההקלות? מודל החל"ת מחייב 14 ימי היעדרות רצופים. אם המבצע יהיה קצר מ־21 יום, מי שחזר לעבוד אחרי שבוע לא יגיע לרף - ולא יהיה זכאי לדמי אבטלה כלל. באוצר מקלים ראש בבעיה, אבל עבור בעלי עסקים התמונה שונה. רון תומר, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ובעל מפעל גדול, טוען שמודל החל"ת תפור למגזר הציבורי ופוגע במגזר הפרטי. במגזר הציבורי, הוא מסביר, המצב דיכוטומי: משרד ממשלתי סגור - העובד 14 יום בבית, מקבל חל"ת. אבל בעסק פרטי יש גמישות, שעות משתנות, ימים חלקיים, והמתווה לא מכיל את זה.

ההוצאות ירדו בחדות

תמונת מצב לפעילות המשק ניתן לראות גם בנתוני שבא, שמנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות. לפי החברה, בשבוע הראשון למלחמה, כשהמשק היה עדיין סגור ברובו, הוצאות כרטיסי באשראי הסתכמו ב־7.048 מיליארד שקל, ירידה של 48% מהשבוע שקדם למבצע.

הפילוח הענפי מוכר מתקופות חירום - עלייה של 2.2% ברשתות המזון, אבל צניחה של 59% בהלבשה ו-37% במסעדות. בפילוח גאוגרפי בלטה אילת עם ירידה של 62% ובירושלים ותל אביב 53%. נתונים לשבוע הנוכחי, שבו המשק כבר פתוח חלקית, טרם התפרסמו.