בתהליך מזורז: מתווה הסיוע לעובדים בעתיד יכלול מנגנון ללא חקיקה

אחת השאלות הנפוצות במשק הישראלי, לאחר שש שנות סגרים ומלחמות, היא מדוע אין מתווה לפיצוי עסקים ועובדים שניתן להפעיל בשעת הצורך "בלחיצת כפתור". למה צריך בכל פעם מחדש נדרשת תקופת המתנה של חוסר ודאות במשק ומשא ומתן ממושך בין משרד האוצר לארגוני המעסיקים וחקיקה מלאה בכנסת - רק כדי להביא בסופו של דבר את אותו מודל הסיוע המוכר עוד מהקורונה ומסבבי הלחימה הקודמים.

● מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי
● "סמוטריץ' מחריב את הכלכלה, ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

כמעט חודש לתחילת המערכה מול איראן, השלמת החקיקה של מתווה החל"ת, צפויה לעבור במליאת הכנסת רק בשבוע הבא. מתווה מענקי הפיצויים לעסקים עוד בכלל בשלב חקיקה מוקדם יותר וצפוי להתארך בכנסת לתוך חודש מאי.

בשורה מעודדת בנושא היא שלפחות במשבר הבא, אם יבוא עלינו עד סוף 2027, הסיוע עשוי להגיע מהר יותר.

למתווה הסיוע למבצע הנוכחי מול איראן יתווסף סעיף שמאפשר להפעיל את המנגנון שוב עד סוף השנה הבאה, ללא צורך לעבור פעם נוספת חקיקה ראשית ומורכבת של שלוש קריאות במליאה. ניתן יהיה להפעיל את המנגנון בתהליך מזורז בהסכמה של שר האוצר.

ככלל, נזהרים באוצר ממנגנונים אוטומטיים שעולים מיליארדי שקלים רבים. למתווה הפיצויים לעסקים בסבב הנוכחי הוקצו 6.5 מיליארד שקל, בהחזרי הוצאות קבועות לעסקים ורכיבי תשלום השכר. זאת בנוסף לעלויות של כ-300 מיליון שקל לחל"ת לעובדים. באוצר מעדיפים להשאיר לעצמם שיקול דעת לפני שפותחים את הברז התקציבי. אבל גם שם, לאחר שנים של שגרת חירום והגבלות פיקוד העורף, מודים שכבר מעדיפים מתווה סיוע ב"לחיצת כפתור".

העסקים שממתינים למענקים מהסיבוב הקודם מול איראן

המוסד לביטוח לאומי יתחיל לשלם את דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת במסגרת מתווה הסיוע החל מ-12 באפריל. אולם מועד התשלום תלוי במועד הגשת הבקשה וכן בעומס הרב שצפוי בביטוח הלאומי, כך שהעברת תשלומי דמי האבטלה לעובדים עבור חודש מרץ צפויים להתמשך עד סוף אפריל. בנוסף ניתן יהיה להגיש בקשה רטרואקטיבית לחל"ת גם באמצע חודש מאי, לדמי אבטלה מתחילת המבצע.

כדי למנוע עיכובים בתשלום לעובדים, מעסיקים יוכלו לשלם שכר כרגיל לעובד שנמצא בחל"ת ובהמשך להתקזז מול דמי האבטלה שיועברו.

על הביקורת שישנם עדיין עסקים רבים שממתינים למענקים מהסיבוב הקודם מול איראן בשנה שעברה "עם כלביא", מסבירים גורמים באוצר שנותרו 20 אלף תביעות פתוחות מתוך 900 אלף שהוגשו. "צריך להסתכל על הקופה הציבורית, אנחנו נותנים מקדמות כמעט לכל מי שמבקש, אבל לפעמים יש פניות שבמחלוקת והן דורשות יותר זמן לפני שקובעים את המענק הסופי. אחרת הקופה תיגמר מהר מאוד".

בתוך כך אומר הגורם באוצר שרשות המיסים דרשה חזרה מעל מיליארד שקל מעסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל, בגין מקדמות לפיצויים שהתבררו בהמשך כגבוהות מכפי שקבעה נוסחת חישוב המענקים.

למתווה החל"ת שאושר השבוע בוועדת העבודה והרווחה, וצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא, העקרון המרכזי בו הוא קיצור תקופת ההיעדרות המינימלית מהעבודה לזכאות לדמי אבטלה מ-30 ימים בשגרה ל-10 ימים. בהסתדרות ובארגוני המעסיקים מעריכים כי 500-300 אלף עובדים שנעדרו רק בשבוע הראשון למלחמה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף שרוככו ביום החמישי, נותרו ללא פיצוי ישיר. במקביל, לעובדי המגזר הציבורי סוכם מתווה נדיב יותר, הכולל תשלום של עד 100% מהשכר מהיום הראשון.

מתווה הפיצויים לעסקים, שעדיין בשלבי חקיקה מוקדמים יותר, מתמקד בהחזר הוצאות קבועות והוצאות שכר לעסקים שספגו פגיעה של 25% ומעלה במחזור, עד תקרת מחזור של 400 מיליון שקל. עסקים גדולים עם מחזור שמעל לתקרה אינם כלולים בו, נושא שעדיין שנוי במחלוקת מול ארגוני המעסיקים.