למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה?

מבצע "שאגת הארי" נמשך כבר יותר מחודש, ורבים תוהים כמה זמן זה עוד יימשך. אנחנו כמובן לא יכולים להתנבא, אבל היינו מצפים שהתשובה תהיה "לאחר שיושגו מטרות המלחמה". אלא שמדובר, כך נראה, בעניין הרבה יותר מסובך משנראה. רק לאחרונה התבשרנו, למשל, שפירוק חיזבאללה מנשקו לא נמצא בין היעדים של המערכה בצפון. אז מה המטרות, ולמה הן חשובות? ניסינו לענות על כך בכתבה הבאה.

● עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?
● לאיראן יש גישה ללוויינים רוסיים וסיניים. אז למה אסור לשלוח מיקומי נפילות?

איראן: המטרה נשארה סודית

נתחיל בשאלה: מה מטרות המלחמה של "שאגת הארי"? ובכן, באופן רשמי אנחנו לא יודעים: לפי פרסום של טל שניידר ב"זמן ישראל" בתחילת המלחמה, גורם במשרד ראש הממשלה הסביר כי החלטה בנושא התקבלה בקבינט, אבל שכמו יתר ההחלטות שמתקבלות בפורום זה, היא נשארה סודית.

בהקשר זה חשוב להזכיר שלמרות שאכן חוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטות של הממשלה ושל ועדותיה בנושאי ביטחון המדינה הן חסויות, הוא באותה נשימה מאפשר לראש הממשלה ולממשלה להתיר פרסום של חומר כזה או אחר - כך ששמירת ההחלטות בסוד היא בחירה.

"הצגת מטרות מלחמה לציבור אומנם אינה מעוגנת בחוק, אולם הכרחי שמטרות המלחמה יהיו משוקפות לציבור", אומרת ד"ר פנינה שוקר, חברת פורום דבורה, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומרצה בתוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם.

לדבריה, הדבר נדרש "מטעמי לגיטימציה פנימית ובעיקר מכיוון שהציבור הוא זה שבסופו של יום נדרש לשאת בעול המלחמה ולהקריב - הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המחיר בחיי אדם. באופן שיטתי, מטרות מלחמה שאינן נתפסות כמשרתות השמדת איום קיומי או אינטרס לאומי חיוני, מטבען זוכות ללגיטימציה פחותה יותר. הדבר מתחדד בייחוד כשמדובר במלחמה יזומה, המצריכה הצדקה נאותה".

אבל זה לא אומר שנותרנו לחלוטין באפלה, וניתן לנסות לגזור את היעדים על בסיס התבטאויות שונות בתקשורת. ניתוח של ה־JISS מסוף מרץ, מאחוריו עומדים אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (מיל') ארז וינר, חילץ ארבע מטרות עיקריות מהתבטאויות שונות של בכירים: השמדת תוכנית הגרעין, השמדת תוכנית הטילים הבליסטיים, פגיעה ביכולת להפעיל את הפרוקסיז ו"יצירת התנאים להפלת המשטר באיראן".

תוהים מה זה בדיוק אומר "יצירת התנאים"? ובכן, אתם לא לבד: "ברור כי העמימות בהגדרת מטרת מלחמה כך היא מכוונת ונועדה לספק מרחב תמרון רחב שיאפשר מוצא של כבוד למקבלי ההחלטות במקרה של הישגים מוגבלים", אומרת ד"ר שוקר.

וזה לא הכול: חילוץ היעדים הפך למשימה קשה במיוחד, שכן הם לא נשמרים לאורך זמן. כך למשל, ב־2 במרץ פורסם מאמר של אליצור גלוק בפורום לחשיבה אזורית, ובו נכתב: "היעד המקסימליסטי של המבצע הישראלי־אמריקאי באיראן, לפי הצהרות שונות - הן של טראמפ הן של נתניהו: הפלת המשטר האסלאמי באיראן והחלפתו במשטר אחר, ידידותי יותר לשתי המדינות". יומיים לאחר מכן כבר היה ברור שזו לא מטרה אמריקאית, ולאחר שבוע גם בישראל גורמים ביטחוניים אמרו כי שינוי המשטר באיראן אינו יעד.

לבנון: עימות על מטרות העימות

בלבנון קרה דבר דומה: כפי שאומרת שוקר, מטרות הלחימה בצפון (כפי שניתן ללמוד מהתקשורת) הן "השבת הביטחון לתושבי הצפון באמצעות הרחקת האיום הנשקף להם מצד חיזבאללה ופירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

אלא שבסוף השבוע התחוללה סערה, לאחר שבצה"ל תדרכו שהיעד השני אינו על הפרק כיוון שהוא כולל את כיבוש לבנון כולה, ולכן זהו לא יעד למערכה הנוכחית אלא "בטווח הארוך". שר הביטחון ישראל כ"ץ יצא נגד המסר הזה, והכריז באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "היעד העליון הוא פירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

"ככל שהמלחמה נמשכ,ת והמטרות 'המקוריות' אינן מושגות, הולכת ומחלחלת ההבנה שבהתחשב באמצעים הננקטים ושעון המלחמה המתקתק - הן כבר לא יושגו, ועל כן נעשה ניסיון להנמיך ציפיות בקרב הציבור כדי למזער דה־מורליזציה ותרעומת כנגד מקבלי ההחלטות", מסבירה ד"ר שוקר.

עם זאת, היא מדגישה, זה לא משהו שקורה לראשונה, ודבר דומה גם קרה במלחמת לבנון השנייה, אז היעד של הוצאת חיזבאללה מדרום לבנון הוחלף ב"פגיעה וסיכול הנהגת חיזבאללה".

לדבריה, "ניתן לראות דפוס כמעט קבוע מבחינת יחסי דרג מדיני־דרג צבאי בהקשר זה: לרוב, הדרג המדיני חותר לשכנע את הציבור בצדקת המטרות ובהישגים שהמלחמה טומנת בחובה, ועל כן נוקב בתחילת המלחמה במטרות שאפתניות. הדרג הצבאי מצלצל בפעמונים וחותר להבהיר את מגבלות הכוח, ולעתים אף עולה בידו - בייחוד על רקע סטגנציה בהישגי המלחמה - לרכך את מטרותיה".

ועוד חשוב לציין שהעמימות הזו ביעדים אינה נחלת ישראל בלבד, וגם האמריקאים חוטאים בכך. כמו ישראל, גם ארה"ב לא פרסמה יעדים באופן רשמי, ואנחנו לומדים עליהם מהצהרות של הנשיא דונלד טראמפ ושל בכירים אחרים בממשל.

"נכון לסוף מרץ, כשני שלישים מהציבור האמריקאי מצדדים בסיום המלחמה גם במחיר של אי־השגת יעדיה", אומרת שוקר. "ההסבר לכך הוא שהציבור האמריקאי אינו מבין את מטרות המלחמה ונחיצותן, וגם טענה זו מגובה בסקרים, המצביעים על שככל שהמלחמה נמשכת, הבלבול ששורר בציבור האמריקאי ביחס למטרות המלחמה רק הולך ומעמיק".

כיצד הגישה הזו, של הצבת יעדים מעורפלים שאין דרך מדידה לקבוע אם הושגו, עובדת במבחן התוצאה? כפי שהסברנו בכתבה קודמת שלנו בנושא, ב־2006 הוצבו מטרות ברורות למדי, אך חלקן - כמו שחרור החטופים - היו לא ריאליות. כשהתברר הפער בין הרטוריקה למציאות, נוצרה אכזבה קשה בציבור. הלקחים הופקו, ובמבצעים כמו "עופרת יצוקה" (2008/9) ו"צוק איתן" (2014) המטרות היו עמומות בהרבה, כמו "פגיעה במערכי חמאס" ו"השבת השקט לתקופה ממושכת". בפועל, גם אז המערכות הסתיימו עם טעם חמוץ משהו בפיו של הציבור, וכבר בזמן אמת היו מי שהזהירו שבלי הכרעה הסבב הבא בפתח.

"חרבות ברזל": המטרות טרם הושגו

וכיצד הדברים נראים כעת, על שלל הזירות שידענו מאז אוקטובר 2023? במלחמת "חרבות ברזל" הוצבו מטרות כמו מיטוט שלטון חמאס ו"מאמץ להשבת החטופים".

"מטרות המלחמה - למעט השבת החטופים - לא הושגו במלואן", כך שוקר. "שלטון חמאס לא מוטט, וישנם דיווחים על שיקום יכולותיו". היא ממשיכה ואומרת כי בצפון של אחרי סבב 2024 המצב דומה: "צה"ל כיום נדרש להעמיק את אחיזתו בלבנון כדי להשיג את אותה המטרה שהוצבה במסגרת 'חרבות ברזל' ולחתור להשגת ביטחון ליישובי הצפון".

וכמובן, לא ניתן לסיים בלי לדבר על השגת המטרות של מבצע "עם כלביא". "גם לפני תחילת 'שאגת הארי' לא היה ניתן לקבוע שמטרות 'עם כלביא' הושגו במלואן", סבורה ד"ר שוקר, "הן מפני שהאורניום המועשר לא נפגע, והן לנוכח הגדרת המטרות באופן אמורפי: להזכיר - המטרות שהוגדרו ב'עם כלביא' היו פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין וביכולות הטילים ופגיעה בציר ההתנגדות.

"לאחר סיום המבצע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את תוצאותיו כ'ניצחון היסטורי לדורות' וטען כי ישראל הצליחה להסיר את איומי ההשמדה באמצעות גרעין וטילים. דה־פקטו, שמונה חודשים בלבד לאחר 'עם כלביא' אותגרה תזת הניצחון ההיסטורי, והובהר מעבר לכל ספק שמטרות 'עם כלביא' לא הושגו, כמו גם שסביר להניח שמטרות המבצע הנוכחי - לפחות כפי שנוסחו על־ידי הנשיא טראמפ - לא יושגו לנוכח האמצעים הננקטים לפי שעה".

ונסיים בתזכורת מדבריה של שוקר בפעם הקודמת שדיברנו עמה על הצורך במטרות מלחמה ברורות: "כדי לשמר לגיטימציה פנימית לפעולה, הציבור, וגם הלוחמים, צריכים להבין מה התכלית ולאן הולכים".