הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת הערב (ד') את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, אשר משקף לראשונה את השפעות המלחמה נגד איראן על האינפלציה בישראל. על אף השפעות המלחמה, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% בחודש מרץ 2026, כך שקצב האינפלציה השנתי התמתן מ-2% ל-1.9%.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: ירקות טריים, שעלה ב-5.2%; הלבשה, שעלה ב-3.0%; דיור, שעלה ב-0.5%; ותחבורה ותקשורת, שעלה ב-0.4%. מנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: ריהוט וציוד לבית ושונות, שירדו ב-0.3%, כל אחד. מחירי הטיסות התייקרו במיוחד, בשיעור של 1.1%. בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.2%, ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר), נרשמה עלייה של 5.9%.
כפי שנחשף לראשונה בגלובס, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדו אחרת שורת סעיפים, כששניים בולטים במיוחד: הטיסות והדיור. הסיבות לשינויים הן השפעות המלחמה הרבות. למשל, העובדה שבשבוע הראשון למבצע החנויות היו סגורות, שיעור הפקידה (אחוז המוצרים והשירותים שהלמ"ס הצליחה לאסוף להם מחיר בפועל) היה מעט נמוך מהרגיל (86%) ומגבלות גאוגרפיות הפריעו לאסוף מחירים בשטח ודרשו נקיטת שיטות אחרות. גם אחוז הפקידה בסעיף שכר הדירה הסתכם בכ-80%.
באשר למחירי הטיסות, בגלל המלחמה באיראן ששינתה את התמונה בשמיים עם מגבלות חמורות על ההיצע וגל ביטולים, בלמ"ס שינו את השיטה באופן חד־פעמי. הפעם המדד מחושב על בסיס חברות ישראליות בלבד, שהן היחידות שטסו, ועל סמך כרטיסים שהוזמנו מראש חודש, ארבעה חודשים ושבעה חודשים לפני מרץ. המשמעות היא שטיסות החילוץ וטיסות נוספות שמחירן קפץ בחדות לא חושבו במדד, ועל כן הוא לא משקף את המצב האמיתי בשוק.
מחירי הדירות ירדו
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר 2026, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2025-ינואר 2026, נמצא כי מדד מחירי הדירות ירד ב-0.1%. בפילוח לפי מחוזות, נרשמו שינויי המחירים הבאים: המחירים במחוזות ירושלים ותל אביב ירדו ב-0.7%; המחירים בצפון עלו ב-0.9%, בחיפה ב-0.3%, במרכז ב-0.5% ובדרום ב-0.2%. מדד מחירי הדירות החדשות ירד ב-0.3%.
בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר 2026 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר 2025, עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי ירד ב-1.7%. בפילוח לפי מחוזות: בירושלים, המחירים עלו ב-4.0%, בצפון ב-2.2%, בחיפה ב-0.5% ובדרום ב-0.4%; לעומת זאת, ירידות מחירים נרשמו בתל אביב, בשיעור של 5.1%; ובמרכז, בשיעור של 3.1%. מדד מחירי הדירות החדשות השנתי ירד ב-3.9%.
תגובות האנליסטים
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי מדד המחירים לצרכן "מצביע על סביבת אינפלציה שמתיישבת עם יעד היציבות. סעיפי הדלקים ומחירי טיסות משכו, לא במפתיע, את המדד כלפי מעלה. כך גם סעיף שכר הדירה, שבהשוואה לחודש המקביל אשתקד זינק 3.8%, פי שניים מעליית המדד הכללי. עלייה של כ-6% בסעיף שכר הדירה של שוכרים מתחלפים החודש לא מעידה, בלשון המעטה, על שינוי כיוון של סעיף חשוב זה (המהווה כרבע מסך המדד), אם כי תיתכן, בהמשך, השפעה ממתנת מכיוון מחירי הדירות, שאמנם לא כלולים במדד המחירים לצרכן, אך ירדו במצטבר 0.2% בחודשיים האחרונים. חשוב לציין כי להוציא מזון ואנרגיה, עלה המדד מעט פחות מעליית המדד הכללי ב-12 החודשים האחרונים, ואם מוציאים את סעיף שכר הדירה מחשבון, עליית המדד מצטמצמת לכדי אחוז.
מנחם הוסיף: "במבט קדימה, מדד אפריל צפוי לעלות משמעותית (כאחוז או מעט יותר), מה שיותיר את האינפלציה השנתית סביב 2%. המערכה הצבאית הדו-חזיתית עשויה להסתיים בקרוב, לפי דיווחים תקשורתיים, לאחר שגרמה להתכווצות מוערכת של 9.5% בתמ"ג ברבע הראשון. בגזרת השקל, נרשם תיסוף משמעותי (4.1% מול הדולר), דבר הממתן חלק מהלחצים האינפלציוניים במשק. הגירעון הממשלתי התכווץ החודש ל-4.2%, כאשר התחזיות לשנת 2026 נעות בין 4.9% ל-5.9% תוצר. הנתונים הללו יילקחו בחשבון על ידי בנק ישראל לקראת החלטות הריבית הבאות".
מנחם ציין כי "הריבית עומדת על 4%, ובנק ישראל צופה הפחתה מצטברת לרמה של 3.5% בתוך שנה. להערכתי, בנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות זהירה ותלוית נתונים, בפרט לקראת מדד אפריל הגבוה, אך תחת תרחיש של שקט ביטחוני והמשך השלכות תיסוף השקל, הוא עשוי לשקול הורדות ריבית במחצית השנייה של השנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
