כטב"מים, ספינות ושיאי יצוא: טורקיה צוברת נשק בצל המלחמה באיראן

המלחמה האזורית עשתה את שלה, וטורקיה - שמצאה עצמה מובכת מול טילים בליסטיים איראניים ששוגרו לשטחה - מנסה להגביר את ההרתעה בעזרת התעשיות הביטחוניות שלה. המהלך כולל תוכנית כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) לאומית, שיתופי פעולה עם חברות במדינות שונות, וניסיון להגביר את היצוא - בעת ובעונה אחת.

● המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן
● קונדומים, בירה והליום: השפעות חסימת הורמוז מגיעות למקומות יוצאי דופן בכלכלה

"נוכל לייצר מיליוני כטב"מים בו־זמנית"

בראש ובראשונה נותנים באנקרה דגש לנקודת החוזק שלהם, תחום המל"טים. אמנם נכנסו רק שתי חברות טורקיות לדירוג חברות המל"טים הגדולות של "דיפנס פוסט", אך הן דורגו במיקומים מכובדים: בייקאר במקום השלישי ואסלסאן במקום ה־17. לצורך ההשוואה, ישראל הכניסה שמונה חברות, כשהבכירה היא אלביט במקום החמישי.

בצל מגוון היכולות הקיים, החליטו הטורקים להשיק תוכנית כטב"מים לאומית בהובלת התאחדות SAHA שעוסקת בתחומי התעופה והחלל בדיפנס, שבה ייפרסו מתקני ייצור ואימון בכלל 81 מחוזות המדינה. "המטרה שלנו היא להקים מרכזי הכשרה להפעלת רחפנים שיהיו פתוחים לציבור", אמר מנכ"ל בייקאר, חאלוק בייראקטר. "זה יאפשר לנו, במידת הצורך, ייצור של מיליוני כטב"מים בו־זמנית ברחבי המדינה".

בה בעת, בייקאר הציגו בסוף השבוע את המל"טים המתאבדים (חימושים משוטטים) החדשים מתוצרתם, K2 וסיבריסינק. בחברה הטורקית ציינו כי הם לא תלויים בתקשורת לוויינית מאחר שמערכות הניווט בהם מבוססות בינה מלאכותית. מעבר לכך, טווח הפעילות של סיבריסינק הוא יותר מ־1,000 ק"מ.

בבייקאר טוענים שהם החברה שייצאה את כמות הכטב"מים הגדולה ביותר ב־2025, בסך כולל של 2.2 מיליארד דולר - שיא כל הזמנים של החברה הטורקית (שסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, אגב, הוא חתנו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, סלצ'וק בייראקטר). כ־90% מהכנסות החברה הגיעו מלקוחות בינלאומיים ב־38 מדינות.

מנכ"ל בייקאר חאלוק, אחיו של סלצ'וק, מוביל עם SAHA תערוכה ביטחונית בינלאומית שתיפתח ב־5 במאי באיסטנבול. לדבריו, התערוכה השנה תארח 1,700 חברות, כולל 260 זרות. "חברות SAHA הגיעו לסך יצוא של 6.2 מיליארד דולר ב־2024, והשנה אנחנו שואפים ל־8 מיליארד דולר. באמצעות ההכנסות מהתערוכה, אנחנו מתכוונים להקים מרכזי רחפנים".

"מיד לאחר מבצע עם כלביא, האקדמיה הטורקית למודיעין לאומי פרסמה דוח, שלפיו הלקחים המרכזיים הם הצורך בפיתוח וחיזוק ארסנל הטילים הבליסטיים והצורך בהגברת המיגון של מקבלי ההחלטות והאוכלוסייה. בשני המקרים רואים שהטורקים נקטו צעדים, כולל טילי טייפון שהטווח שלהם הוא ישראל ואף כל המזרח התיכון", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה למזרח התיכון ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.

ההאצה הטורקית לא מסתכמת באוויר. חברה אחרת, ARCA, סגרה הסכם להקמת מפעל ייצור חימוש ארטילרי באסטוניה, באמצעות חברה־בת, בהשקעה של כ־300 מיליון אירו (352 מיליון דולר). מן הצד האסטוני, מובטח כי המפעל שייחנך ב־2028 ייצר כאלף משרות חדשות, ואילו מן הצד הטורקי - היעד הוא ייצור באירופה של חימוש ארטילרי בקליבר 155 מ"מ, שכל כך מבוקש ביבשת בגלל המלחמה באוקראינה.

ברגע שהחברה מייצרת באירופה, ההסכמים נחשבים ככאלו שמתבצעים בתוך היבשת ומתאימים לתוכניות של האיחוד האירופי. "באמצעות הקמת מפעל הייצור", הסביר שר ההגנה האסטוני האנו פבקור, "אסטוניה נוטלת צעד משמעותי בפיתוח היכולות הביטחוניות ותעשיית החימושים".

שיתופי הפעולה עם מלזיה - והאינטרס

בנקודה אחרת בעולם, חברות טורקיות ניצלו תערוכה ביטחונית בקואלה לומפור שבמלזיה לטובת קידום אינטרסים. ארבע חברות שונות חתמו עם מקבילות מקומיות על הסכמי שיתופי פעולה בתחומי הטילים, תקשורת, לוויינים, ובינה מלאכותית. האינטרס של אנקרה הוא להגביר את התלות המלזית בטכנולוגיה הביטחונית הטורקית, תוך ניצול תקציב הביטחון שקואלה לומפור הגדילה השנה ב־2.92% ל־21.74 מיליארד רינגיט (כ־5.13 מיליארד דולר).

חברת התוכנה והבינה המלאכותית האבלסן סגרה הסכם עם MIVSB המלזית לפיתוח משותף של מערכת AI מקומית. בד בבד, חברת הטילים רוקטסן סגרה עם משרד ההגנה המלזי על אספקת טילי קרקע־קרקע.

C טק, חברה־בת של התעשייה האווירית הטורקית, חתמה על הסכם עם AR איסטרן המקומית, לאספקת מערכות תקשורת לוויינית מוגנת "ג'אמינג" (שיבוש התקשורת של המפעיל עם הרחפן, במטרה שהוא יירד לקרקע או יטוס עד שהסוללה תתרוקן והוא ייפול). בחברה הטורקית ציינו שההסכם עשוי לפתוח להם שער למדינות נוספות באיגוד מדינות דרום־מזרח אסיה, כמו אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד, סינגפור, ועוד.

השחקנית הרביעית שרכבה על הגל היא חברת אסלסאן שמתמחה באלקטרוניקה, ותפתח עם BOUSTEAD המלזית יכולות ביבשה ובחלל, כולל אפשרות ליצירת לוויין GEO מלזי. לוויינים שכאלו עשויים לשמש הן לצרכים אזרחיים כמו תקשורת ומזג האוויר והן לצרכים בתחום הביטחוני.

עוד בטרם שורת ההסכמים הזו, מלזיה מוצבה כלקוחה אסטרטגית של טורקיה במזרח הרחוק. במסגרת זאת, הצי המלזי רכש ב־2024 שלוש ספינות מחברת STM הטורקית, וב־2023 נרכשו תשעה מל"טים מדגם אנקה של התעשייה האווירית הטורקית תמורת כ־100 מיליון דולר.

"לטורקיה יש שאיפות מחוץ לטריטוריה שלה"

המהלך הטורקי האחרון שמוכוון למזרח הרחוק הוא ניצול נוסף של תעשיית המספנות השוקקת הטורקית, הגדולה ביותר באזור, ליצירת מוצר שמתאים לצרכים מדינות המזרח. מספנות TAIS השיקו את הנחתת LCT-80, פלטפורמה באורך כ־80 מטר שאמורה לאפשר להוביל כוחות אל החופים, תוך התמודדות עם מפלס מים רדוד. כך, יכול צבא להביא גם משוריינים וחומרי נפץ במהירות אל החוף.

ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי בניגוד לאיראן, טורקיה נחשבת למעין חצי אי - בעקבות הים השחור, האגאי והתיכון. על כן, מנקודת מבטה היא זקוקה לצי חזק. "לטורקיה יש גם שאיפות מחוץ לטריטוריה שלה. רואים זאת בקפריסין, לוב וסומליה, כשהצי מספק נוכחות מתמשכת - מה שבלתי אפשרי לקבל ממטוסים. כלי שיט יכול להישאר בנמלים. לכן, כשמסתכלים על השאיפות הטורקיות מחוץ לגבולותיה, ובמיוחד באזור יוון, לתפיסת אנקרה חיזוק הצי נחוץ. אולם, בכל מקרה הצי הטורקי הוא החזק ביותר במזרח הים התיכון. לקראת העתיד, הם מעוניינים להוסיף תשעה כלים ימיים נוספים, בהם משחתות וצוללות. במקום רווחה, הם בוחרים בתחמושת".