בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה של דייר לעכב פסק דין של בית המשפט המחוזי בו חויב לחתום על הסכם התחדשות עירונית, בכפוף לחתימת התחייבות כלפיו וקבלת תמורה נוספת. הדייר ביקש לא לבצע את פסק הדין עד להחלטה בערעור בטענה כי חתימתו על ההסכם תיצור מצב בלתי הפיך שיסכל את הערעור.
● עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות
● המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה
כל שאר דיירי פרויקט ברחוב שלמה המלך בחיפה חתמו על הסכם עם היזם, אך בעל דירה אחד התנגד כי רצה זכויות נוספות. מדובר בפרוייקט הכולל עשרה בניינים ובהם 111 דירות. חברת אזורים פעלה לקידום פרויקט פינוי־בינוי במתחם שיאפשר לבנות 616 דירות חדשות במקום הישנות. לפי התוכנית, הדיירים אמורים לעבור מדירתם הישנה היישר לדירתם החדשה - מבלי שיידרשו לשהות בדיור חלופי.
הדייר מחזיק בדירה בת 38.2 מ"ר בקומה השנייה. הוא טען שהוא מחזיק במחסן בשטח של כ־41 מ"ר ובחצר בשטח של כ־29 מ"ר, שאביו רכש בשנות ה־50 של המאה הקודמת מחברת עמידר. אין חולק כי הדירה והמחסן מעולם לא נרשמו על שמו, וגם לא על שמו של אביו בלשכת רישום המקרקעין.
כבר ב־2020 הגישו בעלי הדירות תביעה באמצעות עו"ד אלדר אדטו נגד הדייר בטענה כי סירובו אינו סביר וגורם להם נזק של לא פחות מ־750 אלף שקל. הדייר טען כי הוא זכאי לתמורה גבוהה יותר מזו הנקובה בהסכם שהוצע לו, בשל זכויותיו הנטענות במחסן ובחצר. והגיש בשנת 2022 תביעה לפסק דין הצהרתי לקביעת זכויות במחסן ובחצר. הדיון אוחד בשתי התביעות.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של הדייר להגדלת השטח לו הוא זכאי, ונקבע במישור האופרטיבי, כי הדייר ייחשב כ"דייר סרבן" אם לא יחתום, בתוך 30 יום, על הסכם הבינוי-פינוי ונספחיו, בהתאם לתמורה שנקבעה ובכפוף להמצאת התחייבות הגורם המממן. בית המשפט הוסיף וקבע כי היה והדייר ימאן לחתום על המסמכים גם בהתקיים התנאי האמור, יהיה רשאי עו"ד מטעם בעלי הדירות לחתום על המסמכים במקום הדייר. כמו כן חויב הדייר בהוצאות בסך 15,000 שקל, בשל מה שהגדיר בית המשפט כ-"דרישותיו הסחטניות" של הדייר והתנהלותו הדיונית. הדייר החליט לערער על פסק הדין לעליון והגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
החלטת העליון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין: השופט יחיאל כשר קבע שאין מקום להמשיך ולעכב את הפרויקט וניתן לדון בערעור גם לאחר שהפרויקט יצא לדרך, זאת מאחר שהדייר מבקש תוספת מטראז' ויש להניח שניתן יהיה לתקן את הסכם הבינוי-פינוי בהתאם, גם לאחר שנחתם.
"אם מסיבה זו או אחרת לא ניתן יהיה להעניק למבקש דירת תמורה גדולה יותר בעין, הנזק שייגרם לו כתוצאה מכך אינו אלא נזק כספי, שאין קושי לפצות בגינו". כתב השופט כשר. "מנגד, קבלת בקשתו של המבקש תפגע ב־110 בעלי הדירות המחכים למימוש פרויקט זה למעלה מחמש שנים. מדובר בדיירים המתגוררים בבניינים ישנים ורעועים, הנטולים מיגון, ואשר חתמו על ההסכם, לאורך תקופה שתחילתה עוד משנת 2014, בציפייה לשיפור דרמטי בתנאי מגוריהם".
השופט כשר הביא בחשבון כי מדובר בפרויקט בינוי־פינוי ולא פרויקט פינוי־בינוי. כלומר, ההריסה אינה מתחילה עד לאחר השלמת הבנייה ומסירת הדירות.
"מאזן הנוחות"
"כל עיכוב נוסף בהתנעת הפרויקט פירושו המשך שהייתם של 110 משפחות בדירות ישנות, ודחיית המועד שבו יוכלו לעבור ישירות לדירותיהן החדשות. מאזן הנוחות נוטה איפוא במובהק לטובת בעלי הדירות", נכתב.
מספר תיק: 74228-03-26
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
