ביל אקמן ואריק שמידט משקיעים בסטארט-אפ של יוצאי מערכת הביטחון

חברת קלע בת השנתיים השלימה גיוס של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, שכולל את השמות החמים בוול סטריט • עם מפעל תחמושת בדרום ופריסה בעשרות נקודות, הסטארט־אפ של יוצאי מפא"ת ופלנטיר מאיים על ההגמוניה של החברות הביטחוניות הגדולות

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן
מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

קלע, סטארט-אפ הדיפנס-טק הצעיר, שהפך לאחת מהחברות המדוברות ביותר בתעשיית הביטחון הישראלית, משלים בימים אלה גיוס של כ־200 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר לפני הכסף, כך נודע לגלובס. את הסבב מובילות קרנות ענק כמו סטרייפס (Stripes) והקרן D1, ומלבד המשקיעים הקיימים, דוגמת סקויה ולאקס קפיטל (Lux Capital), בסבב הענק משתתפים גם המיליארדר ביל אקמן, מבעלי המניות בבורסת תל אביב, ויו"ר גוגל לשעבר אריק שמידט. טרם הסיבוב הנוכחי גייסה החברה 100 מיליון דולר מאז הקמתה לפני כשנתיים.

גם אסף רפפורט מצטרף: יוצאי איירון מגייסים עוד 60 מיליון דולר לזיג
בהיקף של 100 מיליון ד': שני יוצאי אלרון ונצ'רס משיקים קרן סייבר

הגיוס מגיע על רקע האצה בפעילות העסקית של החברה. רק לאחרונה חשף אלון דרור, מנכ"ל החברה, בפודקאסט שהתארח בו, כי קלע רשמה בשנה החולפת הכנסות בהיקף של כ-20 מיליון דולר. לפי גורמים, החברה הציגה בשנת 2025 חוזים בהיקף של לפחות כ-50 מיליון דולר. כלומר, מדובר בקצב חדירה מהיר יחסית לשוק הביטחוני, שבו מחזורי מכירה נמשכים לרוב שנים ודורשים תהליכי בדיקה, רגולציה ואישורים מורכבים. כך, השילוב בין צמיחה בהכנסות, צבר חוזים עתידי והון משמעותי מהשוק הפרטי, מאפשר לקלע לפעול באגרסיביות, הן בהתרחבות ארגונית והן בפעילות בשטח.

5 נקודות על חברת קלע

● הוקמה ביולי 2024
● מפתחת מערכות שליטה ובקרה לאזורי גבולות
● הוקמה על ידי אלון דרור, חמוטל מרידור, עמר בר־אילן וג'ייסון מני
● גייסה סך הכול כ־300 מיליון דולר - מתוכם 200 מיליון בסבב הנוכחי לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר
● בין המשקיעים: ביל אקמן, אריק שמידט, סקויה, סטרייפס וקרן D1

מצוות מייסדים בכיר להתרחבות מהירה

מאחורי קלע עומד צוות מייסדים בעל פרופיל גבוה. החברה הוקמה ביולי 2024 על ידי אלון דרור, לשעבר בכיר במפא"ת וזוכה פרס ביטחון ישראל, שנבחר לאחרונה לרשימת 40 עד 40 של גלובס, יחד עם חמוטל מרידור, לשעבר נשיאת פלנטיר ישראל ושותפה בקרן וינטג'. אליהם הצטרפו סמנכ"ל הפיתוח עמר בר אילן (אחיו של מייסד החד קרן סייארה, תמר בר-אילן), וסמנכ"ל המוצר ג'ייסון מני.

קלע הוקמה כחברה המפתחת מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) לאזורי גבולות, בהשראת הסטארט-אפ האמריקאי המצליח אנדוריל (Anudril), שהוקם באותה הדרך. לפי התורה של אנודריל - למערכות השו"ב ניתן להוסיף ולהוריד טכנולוגיות לפי דרישה ובקשה - כמו חיישנים, מערכות מכ"ם, רחפנים ואמצעי לחימה שונים, ולשלב ביניהם לפי דרישת הלקוח.

לגלובס נודע כי בתוך פרק זמן קצר גדלה קלע מעשרות עובדים לכ-150 עובדים. ועיקר הפעילות מתרכזת במערכת הביטחון הישראלית, וכוח האדם כולל יוצאי יחידות טכנולוגיות, בוגרי ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות ואנשי שטח. הסכום הגבוה שגייסה תוך זמן קצר - כ-300 מיליון דולר בסך הכול - מאפשר לה להציע הצעות שכר מופלגות גם לאלה שעובדים בחברות היוקרתיות ביותר, כאשר לקלע סיפור שאין ככל הנראה לאף ענקית טכנולוגיה אחרת: פיתוח מוצרים להגנה על המולדת. נכון להיום, קלע עובדת במערכת הביטחון הישראלית בלבד, אך היא פועלת גם להתרחב לפעילות בארה"ב.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות בפעילות של קלע היא המעבר המהיר יחסית משלב הפיתוח לפריסה בשטח. כך, החברה הקימה מפעל בדרום שמתמחה בין היתר בייצור תחמושת. במקביל, כך לפי גורמים, קלע התרחבה בתוך שנה מפריסה במספר בודד של מוצבים על הגבול - למספר דו-ספרתי גבוה. לאחר שהימרה על מכרזי הגבול המזרחי, והצליחה להתברג לכמה מוצבים בגבול ירדן, מרחיבה קלע את פעילותה משמעותית בגבול הצפון בימים אלה, עם עשרות מוצבים נוספים. הפריסה הזו לא רק דוחקת את רגליהן של ענקיות ביטחון כמו אלביט - השחקנית הדומיננטית בשוק השו"ב הישראלי - אלא גם מאפשרת לקלע לעבוד עם כמה שיותר יחידות, להכיר את צורכי השטח שלהן, ולהתאים את המוצרים שלה לדרישותיהן.

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי
 ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

מודל פתוח מול תעשייה שמרנית

כאמור, בלב הפעילות של קלע נמצאת מערכת שליטה ובקרה המבוססת על ארכיטקטורה פתוחה יחסית - כזו המכונה על ידי המנכ"ל כדמויית מערכת אנדרואיד - פלטפורמה שעליה יכולים ספקים שונים לפתח מערכות שונות ולהתחבר בקלות. המערכת נועדה לאפשר חיבור בין רכיבים שונים בשדה הקרב: חיישנים, רחפנים, וכטב"מים, ולייצר תמונת מצב אחודה בזמן אמת. בניגוד למערכות הסגורות שמאפיינות חלק מהפתרונות של החברות הביטחוניות הוותיקות, כמו ה"ציד" של אלביט, הפלטפורמה של קלע מאפשרת שילוב של מערכות ממקורות שונים, לרבות טכנולוגיות אזרחיות, בתוך מעטפת אחת. לאחרונה פועלים בחברה לשלב רחפנים חמושים ומיני-מל"טים מתוצרתה ומתוצרת חברות זרות במערכת שלה.

המודל הפתוח מאפשר לה להרכיב במהירות רבה יותר מערכות לפי דרישה, גם מבלי שהלקוח - במקרה הזה צה"ל או משרד הביטחון - משלם מראש. מאחר שקלע, כמו שאר חברות הדיפנס, מייצרת מראש מוצרים שיכולים להתאים למספר מסגרות, ההתאמה ללקוח הספציפי נעשית בעלות נמוכה יותר מאשר מערכת המוזמנת מראש מאחת מענקיות הציוד הביטחוני. עם זאת, גורמים בשוק מציינים כי שילוב של ארכיטקטורה פתוחה במערכות ביטחוניות מעלה גם שאלות הנוגעות להיבטי סייבר - ובחברה מנסים לפתור זאת על ידי גיוס מומחים מהתחום מהצבא ומהתעשייה.

במקביל לגישה הטכנולוגית, קלע פועלת גם באמצעות אסטרטגיית תמחור תחרותית יחסית, שמאפשרת לה להתמודד על פרויקטים מול שחקנים מבוססים. לפי גורמים, החברה מציעה בחלק מהמקרים פתרונות במחירים תחרותיים מאוד ביחס למתחרותיה בתעשיות הצבאיות, בין היתר כדי לחדור לפרויקטים ראשוניים ולהרחיב את היקף הפעילות, וזאת בהתבסס על גיוס מאות המיליונים שלה. לצד זאת, גורמים בענף מציינים כי מודל כזה מחייב בהמשך התאמה למבנה עלויות ארוך-טווח, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים ביטחוניים הכוללים תחזוקה, שדרוגים ותמיכה מתמשכת לאורך שנים.

למרות ההתקדמות בפעילות, קלע עדיין נמצאת בשלב מוקדם יחסית מבחינת מיצובה בשוק, זאת במקביל לכך שתהליכי רכש ביטחוניים כוללים לרוב שלבי בדיקה, ניסוי ואישור ממושכים, שעשויים להאט את קצב החדירה של שחקנים חדשים.

הפער בין השווי הגבוה במיוחד - מעל למיליארד דולר - להכנסות הריאליות של החברה, עשרות בודדות של מיליוני דולרים - משקף תמחור גבוה מאוד של המשקיעים האמריקאים לחברה שפעילה עד כה רק בישראל, אך צומחת בקצב גבוה. חלק מהשווי הזה נגזר מהערכות לגבי פוטנציאל חוזים עתידיים והיקפי פעילות אפשריים עם לקוחות קיימים, ולא רק מהיקף הפעילות הנוכחי. עם זאת, הגיוס הנוכחי מצביע על רמת אמון גבוהה מצד המשקיעים ביכולת של קלע להרחיב את פעילותה ולהפוך לשחקן משמעותי בשוק הביטחוני האמריקאי, למרות שהוא רווי בשחקניות מקומיות. מהחברה טרם נמסרה תגובה.