מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: יאיר לפיד
מפלגה: ביחד
תכנית: "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל 
ציטוט: "צריך לזכור, כל אזרח ישראלי צריך לדעת - כל משפחה עובדת בארץ משלמת 1,700 שקל כל חודש על ההשתמטות. זה מה שעולה ההשתמטות לכל משפחה ישראלית עובדת, 1,700 שקל"
תאריך: 13.05.26
ציון: נכון

כמה עולה לאזרחי מדינת ישראל כל סוגיית אי-גיוס החרדים? יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען בראיון לגל"צ: "צריך לזכור, כל אזרח ישראלי צריך לדעת - כל משפחה עובדת בארץ משלמת 1,700 שקל כל חודש על ההשתמטות. זה מה שעולה ההשתמטות לכל משפחה ישראלית עובדת, 1,700 שקל". האם זה אכן המצב?

לפי נתוני בנק ישראל מסוף 2025, גיוס של כ-7,500 חיילים חרדים בשנה יאפשר חיסכון של לפחות 9 מיליארד שקל בשנה. אלא שהנתון הזה אינו מראה כמה המשק משלם כיום על אי-הגיוס, אלא כמה ניתן יהיה לחסוך בתרחיש כזה. לפי הנתונים העדכניים של הלמ"ס, המתייחסים ל-2024, בישראל יש 2.198 מיליון משקי בית עם לפחות מועסק אחד. לכן, חיסכון של 9 מיליארד שקל בשנה משקף כ-4,094.5 שקל בשנה לכל משק בית עם מועסק אחד לפחות - כלומר כ-341 שקל בחודש. אך אין בכך כדי לקבוע שמשקי הבית אינם משלמים כיום יותר בכל חודש על ההשתמטות, אלא רק להראות מה יהיה החיסכון החודשי למשק בית בתרחיש שהציג בנק ישראל.

ב-2024 פרסם הכלכלן הראשי דו"ח על חשיבות הגדלת כוח האדם בצה"ל, בין היתר על רקע ההשלכות המשקיות והפיסקליות של מלחמת חרבות ברזל. הדו"ח אינו עוסק רק בהגדלת כוח האדם באמצעות גיוס, אלא גם באפשרויות אחרות, כמו הארכת השירות הסדיר או הגדלת היקף שירות המילואים. אלא שלאפשרויות האלה, ובמיוחד להגדלת היקף המילואים, יש עלויות כלכליות: אובדן תשומות עבודה למשק, אובדן ותק רלבנטי לשוק העבודה, פגיעה בפעילות הכלכלית של בן/בת הזוג, ודחיית לימודים אקדמיים. הפגיעה במשרתי המילואים גדולה במיוחד, בין היתר משום שלרבים מהם יש ילדים, ובשל אובדן הכנסה וניסיון תעסוקתי. הדו"ח מראה כי העלות הכלכלית לגיוס המילואים נאמדת על 48 אלף שקל לחודש לאנשי המילואים יהודים לא חרדים וב-32 אלף לנשות מילואים יהודיות לא חרדיות.

על בסיס נתוני הכלכלן הראשי פרסמו גבריאל גורדון ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז מאמר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן כמה המשק יכול לחסוך אם החרדים יתגייסו בשיעור דומה לשאר האוכלוסייה, וכמה יעלה מערך המילואים בתרחישים שונים של גיוס חרדים. כך שגם הנתונים שלהם עוסקים בחיסכון אפשרי, ולא בכמה שהאוכלוסייה כבר משלמת כיום.

נקודת המוצא של המאמר היא שגם לאחר גיוס חרדים והפחתת ימי מילואים, עדיין יהיה צורך במערך מילואים ובהוצאות הנלוות אליו: "נקודת המוצא לחישובינו היא כי כוח המילואים הרב שנוסף למלחמה בצווי 8 לא ייוותר במצבת המילואים לאורך זמן, וכי לאחר המלחמה, בתקופות רגיעה, יהיה כוח המילואים המשרת בפועל ביחס לאוכלוסייה החייבת בגילאי השירות דומה לזה שהיה ערב המלחמה".

רוב המאמר עוסק בשאלה כמה ימי מילואים ניתן יהיה לחסוך באופן תיאורטי אם חרדים יתגייסו בשיעורים של 20%, 40%, 60% או 87.6% - בדומה לשאר האוכלוסייה. עם זאת, המאמר בוחן את החיסכון למשק בעקבות גיוס חרדים הן למערך הסדיר והן למערך המילואים. אחת הסיבות לכך שגיוס חרדים צפוי לתרום כל כך היא ש-20% ממשרתי המילואים הם עובדי היי-טק, ולכן: "עלות משרת מילואים ממוצע גבוהה פי 3.05 גם בהשוואה למשרת מילואים חרדי ממוצע בגילאים הרלוונטיים, בהתחשב באחוזי התעסוקה של הגברים החרדים במשק (55%) ובשכר הממוצע של אוכלוסייה זו".

המאמר מציג שני תרחישים לגיוס החרדים. הראשון הוא "מיצוי חלקי" - עלייה בימי מילואים כפי שהוצעה ב תזכיר החוק של משרד הביטחון בתחילת 2024. בתרחיש כזה, אם 20% מהגברים החרדים בגילים הרלוונטיים יתגייסו, החיסכון יעמוד על 900 מיליון שקל (שהם כ-34 ש"ח חיסכון לחודש למשק בית עם מועסק אחד לפחות). בגיוס של 40% החיסכון יעמוד על 1.9 מיליארד שקל (כ-72 ש"ח לחודש); בגיוס של 60% החיסכון יעמוד על 2.9 מיליארד שקל (כ-110 ש"ח לחודש); ובהשתלבות מלאה - 87.6% - החיסכון יעמוד על 4.2 מיליארד שקל (כ-159 ש"ח לחודש).

התרחיש השני הוא "מיצוי מלא", כלומר מצב תיאורטי שבו היקפי שירות המילואים הגבוהים של השנים האחרונות יימשכו גם בשנים הבאות. בתרחיש כזה, אם 20% מהגברים החרדים בגילי הגיוס יתגייסו, החיסכון למשק יעמוד על מיליארד שקל (שהם כ-38 ש"ח לחודש לכל משק בית עם מועסק אחד לפחות); בגיוס של 40% החיסכון יעמוד על 2.1 מיליארד שקל (כ-80 ש"ח לחודש); בגיוס של 60% החיסכון יעמוד על 3.2 מיליארד שקל (כ-121 ש"ח לחודש); ובגיוס המקסימלי, 87.6%, החיסכון יעמוד על 4.6 מיליארד שקל (כ-174 ש"ח לחודש). בשני התרחישים - מיצוי חלקי והמלא - החיסכון צפוי לגדול עם הזמן.

הנתונים האלה אינם מחשבים כמה אי-הגיוס כבר עולה כיום לכל משק בית, אלא כמה ניתן לחסוך במערך המילואים. הם אינם כוללים כיצד ישתנו סבסוד ותגמולים לחרדים, וכמה המדינה מעבירה לחברה החרדית דרך התקציב וההסכמים הקואליציוניים כבר היום. לכן, אף שכל אומדני החיסכון האפשריים שהוצגו כאן נמוכים מהמספר שנתן לפיד, ייתכן שהוא עדיין צודק אם מביאים בחשבון רכיבים נוספים. אך האם יש נתונים אשר מאשרים את טענת לפיד?

במכון הישראלי לדמוקרטיה פורסם עוד מאמר רק השבוע מאת גלעד כהן קובץ' וד"ר גלעד מלאך, שעסק בעלות סבסוד החרדים בזמן מלחמה. לפי המאמר, העלות המצרפית של הביטחון עומדת על כ-148 מיליארד שקל בשנה - 24% מתקציב המדינה. עלות זו מורכבת מעלות תקציבית גלויה, תקציב הביטחון, ומעלות סמויה, כמו אובדן הכנסות. עלות שני הרכיבים עלו בעת המלחמה.

המאמר מראה כי "למרות שהחברה החרדית מהווה כ-14% מהאוכלוסייה ולפיכך באופן עקרוני נהנית מהגנה ששוויה הכלכלי נאמד בכ-21 מיליארד ₪, תרומתה למימון עלויות אלו עומדת על כ-6 מיליארד ₪ בלבד. הסבסוד המצרפי -בתחום הביטחון הצבאי בלבד- עומד לפיכך על 14.9 מיליארד ₪. מתוך סכום זה, הסבסוד בעלויות הגלויות עומד על 11.2 מיליארד ₪, ובעלויות הסמויות על כ-3.8 מיליארד ₪". עוד מוסבר כי כל משק בית חרדי נהנה מסבסוד ביטחוני-צבאי של כ-51.8 אלף ש"ח בשנה.

אם לוקחים את עלות הסבסוד השנתית שממנה נהנית החרדים - 14.9 מיליארד ש"ח - ומחלקים אותה בכלל משקי בית עם מועסק אחד לפחות, מתקבל שכל משק בת כזה נושא בעלות של כ-6800 שקל בשנה (כ-565 לחודש).

אם מחלקים את סך עלות הסבסוד של החברה החרדית במספר משקי הבית הלא חרדיים - כ-2.2 מיליון לפי הלמ"ס- מתקבל שכל משק בית לא־חרדי מסבסד בממוצע את משקי הבית החרדיים בכ-6,800 שקל בשנה, שהם כ-570 שקל בחודש. עם זאת, החישוב הזה אינו מביא בחשבון שלא כל משקי הבית הלא־חרדיים עובדים. מעבר לכך, גורדון הציע לחשוב את זה על ידי נתוני המחקר של אריאל קרלינסקי ואחרים, "על המסים ועל הנפלאות", שבפועל רק ארבעת עשירוני ההכנסה העליונים בקרב יהודים לא־חרדים נושאים בנטל הסבסוד - כלומר מעבירים לקופת המדינה יותר משהם מקבלים ממנה. לכן, אם מחשבים את עלות הסבסוד הביטחוני לפי הנתונים של כהן קובץ' ומלאך ביחס לכ-880 אלף משקי בית מעשרונים אלו בלבד, מתקבלת עלות שנתית של כ-17 אלף שקל למשק בית, שהם כ-1,420 שקל בחודש. תוצאה זו כבר קרובה יותר לטענה של לפיד.

כהן קובץ' ומלאך מציעים כמה צעדים שנועדו להתמודד עם מצב שבו רק חלק מהחברה נושא בנטל הכלכלי והביטחוני. בין ההמלצות: גיוס חרדים, מס פטור משירות בגובה של 3-5%, וביטול הטבות מגזריות רחבות, כגון סבסוד מעונות יום לאברכים ותקציבי ישיבות.

מטעם יאיר לפיד לא נמסרו נתונים כאשר פנינו אליו בנושא.

לסיכום, אפשר לראות שיש נטל על ארבעת העשירונים העליונים היהודים הלא חרדים בגובה של כ-1642 לחודש. אך העשירונים האחרים לא מגיעים למספרים אלו, ויש לזכור שיש חרדים שגם חלק מהמשק. לכן, דבריו של לפיד נכונים.