העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה ממשיכה להוכיח כי הרעב לבינה מלאכותית אינו נחלש, וכי היא עדיין המלכה הבלתי מעורערת של שוק השבבים. קצב הרכישות של מעבדים גרפיים ושרתי AI ממשיך לעלות מרבעון לרבעון, והענקית מסנטה קלרה שוב ניפצה הן את תחזיות השוק והן את התחזית שסיפקה בעצמה.

● הנפקת המאה בדרך: OpenAI נערכת להגשת תשקיף חסוי כבר השבוע
● הנפקת הענק שבדרך עשויה להפוך את אילון מאסק לטריליונר הראשון

החברה דיווחה לראשונה על הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון אחד, קצב שנתי שמקרב אותה לרף של 400 מיליארד דולר בהכנסות בשנה, תוך שמירה על רווח גולמי גבוה (75%) והכפלת תזרים המזומנים החופשי שלה לכמעט 50 מיליארד דולר.

ובכל זאת, יש לשים לב למספר מגמות שבלטו בדוחות חברת השבבים.

1מקור הצמיחה המרכזי של החברה נמצא ביוקנעם

בתחילת 2020 השלימה אנבידיה את רכישת מלאנוקס הישראלית בקרוב ל-7 מיליארד דולר. אמש (רביעי) דיווחה אנבידיה על הכנסות של 14.8 מיליארד דולר מפעילות שבבי התקשורת שלה, שם אחר לפעילות מלאנוקס המתחלקת כיום בין יוקנעם לתל אביב.

אנבידיה לא רק החזירה את המחיר ששילמה על החברה הישראלית, שכעת נתפס כנמוך משמעותית ביחס לערך שהוא מספק לענקית, היא מוכיחה כי תקשורת הוא התחום הצומח בחברה: פעילות שבבי התקשורת זינקה ב-199% משנה לשנה, וב-38% מרבעון לרבעון.

לשם השוואה, תחום המעבדים הגרפיים צמח ב-88% בלבד משנה לשנה, וב-17% מרבעון לרבעון. למרות הצמיחה יוצאת הדופן בתחום התקשורת (נטוורקינג), מדובר על קצב צמיחה איטי ביחס לרבעון הקודם, שגילם עלייה של 163% משנה לשנה. אנבידיה עדכנה גם כי מספר העובדים בישראל הגיע כבר ל-5,900, גבוה מהמספר הרשמי שעמד עד כה על 5,000 עובדים.

2היעד החדש: לב האימפריה של אינטל

בספטמבר 2025 הודיעה אנבידיה על השקעה באינטל, אז חברה חבוטה בעיצומו של משבר טכנולוגי ועסקי, במהלך שאחת ממטרותיו המוצהרות הייתה שילוב מעבדי הליבה (CPU) של אינטל במערכות אנבידיה. בשונה ממעבדים גרפיים (GPU) שמבצעים את פעולת החישוב והעיבוד של בינה מלאכותית, מעבדי ליבה (CPU) שבהם מפורסמת אינטל מנהלים היבטים כלליים יותר בשרתים, גם שרתי בינה מלאכותית, בכלל זה ניהול הזיכרון, הרצה של תוכנות וניהול העומסים בין המעבדים השונים.

הזינוק של 22% בתוצאות חטיבת השרתים של אינטל ברבעון הקודם המחיש עד כמה בום הבינה המלאכותית מטה את הכף גם לטובת יצרניות ה־CPU, כשעל כל שני מעבדים גרפיים שנמכרים, קיים ביקוש גם למעבד ליבה אחד. אלא שכעת אנבידיה מאותתת כי היא אינה מסתפקת עוד בשליטה בשוק ה־GPU.

בשיחת המשקיעים הלילה אמרה סמנכ"לית הכספים של אנבידיה כי החברה בדרך להפוך ל"ספקית מעבדי הליבה המובילה בעולם", כלומר לעקוף את אינטל בנתח השוק שעליו היא חולשת בשלושים השנה האחרונות. כבר ברבעון הבא מתכננת אנבידיה להשיק את "ורה רובין", שרת AI שיכלול שילוב של מעבדי הליבה שלה, "ורה", עם המעבד הגרפי "רובין". מבחינת אנבידיה מדובר בשוק בעל פוטנציאל של 200 מיליארד דולר, שמתוכם היא צופה הכנסות של 20 מיליארד דולר כבר השנה.

3החיזור אחר סין נמשך - אך ההכנסות לא חוזרות

לפני כשבוע הצטרף מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ברגע האחרון למשלחתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסין. ג'נסן הואנג ניצל את הטיול גם לצילום סרטונים שבהם הוא נראה נהנה מאוכל רחוב סיני ואמר כי הוא "אוהב את סין".

המשקיעים אהבו את המחווה: המניה נסקה לשיא של כל הזמנים ונסגרה יום לאחר מכן על 235 דולר. התקווה הייתה כי החברה תוכל להחזיר את עשרות מיליארדי הדולרים שהתרגלה להכניס מדי שנה מסין לפני מגבלות היצוא של ממשל טראמפ. לפי הדוחות שפורסמו הלילה, החברה עדיין לא מצפה להתאוששות משמעותית במעצמה מהמזרח למרות מסע החיזור. הסינים, ככל הנראה, מעדיפים לפתח שבב תואם-אנבידיה משלהם ולוותר על הדגמים המשונמכים הנמכרים להם מארה"ב.

4מצננת את ההייפ סביב המתחרות החדשות

כמה ימים בלבד לאחר ההנפקה המוצלחת של חברת השבבים סרבראס (Cerebras), ונראה שג'נסן הואנג שופך מים צוננים על השוק שלה.

סרבראס אמנם נתפסת כמתחרה של אנבידיה, אבל בפועל היא מטפלת בסגמנט ספציפי של עיבוד בינה מלאכותית: היא פונה לשוק שדורש משימות חישוב מהירות במיוחד ומיועדות למספר מצומצם של משימות ומשתמשים, כלומר לתחומים קריטיים שדורשים מהירות תגובה, כמו אלגו-טריידינג, למשל.

אנבידיה, שרכשה לאחרונה חברה דומה בשם גרוק (Groq) ב-20 מיליארד דולר, טוענת כעת כי "מדובר בשוק נישה לזמן מה", וכי היא תשיק על בסיס הטכנולוגיה של גרוק שרת של ממש בשם LPX שיהיה מיועד לשוק דומה. "השרת יתמקד במשימות הדורשות שיהוי (latency) נמוך וקצב אסימונים (token) גבוה, אלא שהיכולת שלו לשרת המוני משתמשים (throughput) תהיה נמוכה", אמר הואנג בשיחת המשקיעים.

5תלויה יותר מאי פעם בענקיות הענן

בשנה האחרונה הגדילו ענקיות הענן - בהן אמזון, מטא, גוגל ומיקרוסופט - את הוצאות הציוד ההוני (CAPEX), שם קוד למעבדים גרפיים ושרתי AI - לכדי קצב שנתי של 700 מיליארד דולר סך הכל, זאת כדי לספק את הדרישה ההולכת וגוברת של לקוחותיהם לבינה מלאכותית.

זו בשורה טובה לאנבידיה, אך היא מגדילה את החלק היחסי של ענקיות הענן בעוגת ההכנסות מ-45% ברבעון המקביל ל-50% כעת. המשמעות היא שמחצית מההכנסות של אנבידיה תלויה במתי מעט חברות, כמה מהן, גוגל למשל, אף מפתחות לה תחליפים.