213 רוכשי דירות באור יהודה הגישו בשבוע שעבר תביעה נגד אורון נדל"ן מקבוצת אורון הציבורית שבבעלות גילי ויואל עזריה, בשל איחור במסירה. זוהי התביעה השלישית המוגשת החודש נגד החברה בגין איחור במסירת דירות.
● שלושה בתים ישנים, עשרה יורשים: בכמה נמכר מגרש בתל אביב
● המהלך שעשוי להשפיע על פרויקטי פינוי־בינוי - וגם על נשיא העליון
התביעות הנוספות עוסקות בפרויקט "קונספט" בשכונת נוריות בראשון לציון ובפרויקט במבשרת ציון. אורון טרם הגישה כתבי הגנה, אך על־פי התביעות היא צפויה לטעון כי מלחמת "חרבות ברזל" היוותה כוח עליון שמנע ממנה לסיים את בניית הדירות ולמסור אותן בהתאם למועדים בחוזי המכר. התובעים דוחים טענה זו ומייחסים את העיכוב לסיבות אחרות.
תביעה 1: אור יהודה
התביעה החדשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר. התובעים קנו 126 דירות בפרויקט "קונספט" ברחוב יצחק שמיר באור יהודה ששווק בחלקו במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" וחלקו במסגרת השוק החופשי. הם טוענים כי מגיע להם הפיצוי הקבוע בחוק המכר לאור העיכוב במסירת הדירות שארך בין חצי שנה ל־13 חודשים.
התביעה הוגשה על סכום של 12.3 מיליון שקל הכולל 10.3 מיליון שקל בערכים נומינאליים ו־2 מיליון שקל נוספים בשל הפרשי מדד תשומות הבנייה בהם חויבו ופיצוי בגין עוגמת נפש. עד כה אורון לא דיווחה עליה לבורסה, ומהחברה נמסר כי היא מדווחת על־פי דין.
על־פי חוזי המכר - חוזים אחידים שנוסחו על־ידי חברת הנדל"ן - הדירות במסגרת "מחיר למשתכן" היו צריכות להימסר עד ל־15 במאי 2024, ואילו מרבית הדירות ששווקו ב"שוק החופשי" היו אמורות להימסר עד ל־15 באוגוסט 2024. בפועל הדירות נמסרו רק במהלך מרץ-מאי 2025.
לטענת הרוכשים, המיוצגים על־ידי עוה"ד שרון פטל, טליה בלזר ובר זטלוי ממשרד הרצוג, החברה דחתה את מועדי המסירה באמצעות הודעות לקוניות וסתמיות, לרוב לאחר שחלף המועד החדש אליו התחייבה, בלי שניתנה בהן כל התייחסות לזכויות התובעים או לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בדין. חוק המכר קובע כי המאחר במסירה צריך לשלם פיצוי סטטוטורי החל מהיום הראשון של האיחור במקרה שלא עומדים בתקופת הגרייס הכוללת 60 ימים נוספים.
על־פי כתב התביעה, החברה טוענת כי מלחמת "חרבות ברזל" מהווה כוח עליון, וכי בהסכמי המכר צוין כי היא לא נדרשת לפצות את התובעים בגין איחור במסירת הדירות במקרה כזה. התובעים טוענים כי החברה נתלתה במלחמה תוך שהיא משנה את גרסתה וטוענת כי העיכוב נובע מתלות בגורמים חיצוניים לקבלת אישור אכלוס. "מהמסמכים שיצורפו לתביעה זו קיים בסיס ממשי למסקנה כי העיכוב בפרויקט נבע דווקא מהתנהלותה הבלתי חוקית של הנתבעת עצמה, אשר הובילה להוצאת צווי הפסקה מנהליים לעבודותה פרויקט, וכן הצריכו הנפקת תוכניות שינויים נוכח הפערים שנמצאו בין הבנייה בפועל לבין ההיתר שהוצא".
בתביעה מתואר כי כחודש לפני תאריך המסירה לו התחייבה החברה, היא שלחה לכלל הרוכשים הודעת עדכון לפיה היא תממש את זכות "הגרייס" העומדת לרשותה למשך 60 ימים. עוד נכתב כי הממשלה אסרה להעסיק פועלי בניין עזתים או מיהודה ושומרון, ובשל כך יש מחסור כלל ארצי בפועלי בניין.
עוד נכתב כי עם פתיחת המלחמה אתר הבנייה היה סגור לחלוטין בהוראת הרשויות המקומיות ולאחר מכן נפתח בהדרגה. בנוסף נכתב כי בעקבות גיוס המילואים הנרחב קיים מחסור בכל מקצועות העבודה לרבות מהנדסים, כוח־אדם ניהולי ועוד. הרוכשים דוחים את הטענות. לדבריהם, לא ידוע על סגירת אתר העבודה במצוות עיריית אור יהודה, ובכל מקרה אין כל תמיכה לטענות.
התובעים טוענים כי מלחמת "חרבות ברזל" לא פוטרת את החברה מתשלום פיצויים בהתאם לחוק המכר, וכי ההתניות שהוכנסו על־ידי החברה סותרות את החוק הקוגנטי ומנוגדות לפסיקה.
עוד נטען כי האיחור "פגע פגיעה ממשית וקשה בזכויות התובעים, שיבש את חייהם וגרם להם לנזקים כבדי־משקל". בין הנזקים מצוינים תשלום דמי שכירות בגין מגורים חלופיים, נשיאה בתשלומי שכירות ומשכנתא בו־זמנית, שיבוש מהותי של תוכניות חיים, לחץ נפשי ועוד.
מצב ביטחוני קשה אינו בהכרח כוח עליון
החוק מעניק פטור מתשלום פיצוי עבור עיכוב אם נקבע שהיה "כוח עליון" שמנע את קיום החוזה, כלומר את מועד המסירה שנקבע בחוזה. על הקבלן להוכיח כי העיכוב נבע מנסיבות שהוא לא יכול היה למנוע.
בעבר נקבע כי בישראל, מצבים ביטחוניים קיצוניים אינם מצדיקים הימנעות מתשלום פיצוי.
חברת הבנייה צריכה להוכיח כיצד המצב ששרר השפיע על התמשכות הבנייה ואיחור במסירת הדירה ולתמוך זאת בנתונים עובדתיים ומסמכים.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה ביולי 2025 את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ שביקשה להעניק לקבלנים פטור מפיצוי על איחורים במסירת דירות הנגרמים בשל מלחמת "חרבות ברזל".
ההתאחדות ביקשה פטור זה כחלק משורה של צעדים להתמודדות עם המשבר בענף הבנייה, שנגרם בשל האיסור על כניסת פועלים פלסטינים לישראל מאז אוקטובר 2023. עמית קבע כי "הסעד שהתבקש בנוגע לאיחור במסירת דירות לרוכשים עלומים, ראוי שיתברר תחילה בערכאות השונות על רקע מקרים קונקרטיים". עוד הוסיף הנשיא עמית כי "המשבר בענף הבנייה הוא מן המפורסמות, וניתן להבין את המצוקה הנטענת על ידי העותרות, אך אין זה תפקידו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות בנושא וכיצד לממשה".
תביעה 2: ראשון לציון
התביעה של רוכשי דירות בפרויקט בראשון לציון הוגשה מוקדם יותר החודש על סכום של 41 מיליון שקל. שם טוענים הרוכשים לעיכוב ממוצע של שנה וחצי לגבי 129 דירות.
גם רוכשים אלה לא קיבלו פיצוי עד היום בשל האיחור במסירה, והם טוענים כי היו בחוסר ודאות מתמשך וסבלו מנזקים כלכליים כבדים. התובעים דוחים את הטענה כי המלחמה הביאה לעיכוב במסירת הדירות. "האיחור במסירה אינו מוסבר או מוצדק בנסיבות מלחמה או במחסור כוח־אדם הנובע ממנה, אלא קשור הדוקות להפרעות בביצוע ולהאטת קצב העבודה שנבעו מהסכסוך העסקי בין הנתבעת לבין הקבלן המבצע ומאופן ניהול הפרויקט".
אורון דיווחה לבורסה על תביעה זו וכתבה "חברת־הבת לומדת ובוחנת את פרטי התביעה, ולהערכתה עומדות לה טענות הגנה טובות. עם זאת, בשים לב לשלב המקדמי כאמור, אין ביכולתה להעריך בשלב זה את תוצאות ההליך והשלכותיו".
תביעה 3: מבשרת ציון
רוכשים בפרויקט במבשרת ציון הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים החודש בטענה לעיכוב במסירה. התובעים רכשו 137 דירות במסגרת הפרויקט, מתוך 211 דירות שהקימה החברה. מועד המסירה שנקבע למסירת רוב הדירות בפרויקט היה קבוע לסוף דצמבר 2023, חלק קטן היה קבוע למחצית הראשונה של 2024.
גם בפרויקט זה החברה טענה לעיכובים בשל המלחמה. התובעים דוחים טענות אלה וטוענים כי העיכובים נובעים מהפרותיו של קבלן המשנה.
מחברת אורון נדל"ן נמסר: "כתב התביעה הגיע אלינו בימים האחרונים, אנו נלמד את הטענות המועלות בו, והחברה תגיב בהתאם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
