על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המחיר על התמיכה בישראל? גרמניה הפסידה מושב במועצת הביטחון
● מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה
1מצר הורמוז עדיין חסום. למה מחיר הנפט לא זינק ל-200 דולר?
במשך עשורים הזהירו סוחרי נפט, בכירים ואנליסטים כי סגירת מצר הורמוז תוביל לקטסטרופה כלכלית עולמית. יותר משלושה חודשים חלפו מאז נחסם נתיב השיט. עם זאת, על פי דיווח של גוף התקשורת האמריקאי בלומברג, שורה של פתרונות עוקפים שומרת על מחיר הנפט הגולמי מתחת ל-100 דולר לחבית, בניגוד לתחזיות הקודרות בתעשייה שצפו מחירים של עד 200 דולר.
בין הגורמים שבלמו את הזינוק במחירים ניתן למנות את שיאי היצוא מארה"ב, האטה חדה ובלתי צפויה בביקוש הסיני וזרם יציב של נפט שעדיין מצליח לעבור דרך המצר. שילוב זה סייע לספוג חלק ניכר מהזעזוע שנגרם מאובדן של יותר מ-10 מיליון חביות ביום מאספקת המזרח התיכון, כאשר עודפי היצע מלפני המלחמה הקלו אף הם על המכה.
בד בבד, צעדי חירום נוספים סייעו בהפגת הלחץ: ממשלות בעולם תיאמו שחרור היסטורי של מאגרים אסטרטגיים, יצרניות במפרץ ניתבו מחדש משלוחים דרך נתיבים חלופיים, וחלק מהמכליות המשיכו לפעול דרך המצר תוך שימוש בשיטות מעורפלות כדי לחמוק מאיומים צבאיים.
עם זאת, המלאים העולמיים מצטמצמים בקצב שיא, מה שמותיר את השוק פגיע לשיבושים חדשים. כאשר האספקה הפנויה הולכת ודועכת, אפילו תקלות קטנות יחסית עלולות לעורר זינוקי מחירים חריפים. על פי בלומברג, השאלות המרכזיות כעת עבור הכלכלה העולמית הן כמה זמן יוכלו פתרונות אלו להחזיק מעמד ומתי יתחדשו זרמי הנפט דרך המצר.
"יותר משלושה חודשים לתוך הסכסוך, העולם הוכיח חוסן מפתיע", אמרה לבלומברג מריה אנגליקוסיס, מנכ"לית קבוצת אנגליקוסיס - בעלת חברת הספינות הגדולה ביוון. לדבריה, אף שמחירי הסחורות והגז הטבעי באסיה עלו משמעותית, הם לא הגיעו לרמות הגבוהות שרבים חששו מהן.
בינתיים, בבלומברג טוענים כי העובדה שהנפט נסחר בערכים נמוכים משמעותית מהתחזיות הותירה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מרחב תמרון במשא-ומתן מול איראן. עם זאת, זינוק מחירים מחודש ומתמשך עשוי להפעיל לחץ גובר על הבית הלבן לקדם עסקה מהירה, כדי למנוע פגיעה נוספת בכלכלה העולמית.
מתוך בלומברג, מאת דביקה קרישנה קומאר, אלכס לונגלי, יונגצ'אנג צ'ין ומיה גינדיס. לקריאת הכתבה המלאה.
2הניו יורק טיימס: "צה"ל השתמש בזרחן לבן מעל אזורים מאוכלסים בלבנון"
לפי מומחים, ארגוני סיוע וראיות ויזואליות שנאספו על ידי עיתון הניו יורק טיימס, צה"ל השתמש בזרחן לבן - חומר בעל פוטנציאל הרסני - מעל אזורים מאוכלסים בלבנון במהלך הלחימה נגד חיזבאללה.
בתחקיר מצוין כי ב-30 במאי, במהלך כיבוש מבצר הבופור, תועדו שובלי עשן המזוהים עם חומר זה מעל העיר נבטיה, שבה מתגוררים כ-40 אלף תושבים. צילומים נוספים מצביעים על שימוש בחומר גם בסביבות העיר צור ובקרבת העיירות קליעה, אל-חיאם ויומור, בחודשים שחלפו מאז התחדשות הלחימה במרץ. הניו יורק טיימס אימת את התיעוד הוויזואלי, שבו נראים השובלים הלבנים האופייניים לשימוש בתחמושת זו.
בתחקיר צוין כי ישראל משתמשת בפגזי ארטילריה אמריקאים מדגם M825A1 (בקוטר 155 מ"מ), המכילים 116 טריזי לבד מצופים בזרחן לבן, שנועדו ליצור מסך עשן סמיך למשך 5־10 דקות ככיסוי ללוחמים. פגזים אלו ניתנים להגדרה כך שיתפרקו באוויר ויפיצו את מטענם על פני שטח רחב; פעולה זו יוצרת מעיין מסך עשן, אך גורמת גם לשריפות על הקרקע בנקודות הנחיתה של הטריזים.
יש לציין, כי השימוש בזרחן לבן כשלעצמו אינו בלתי חוקי, שכן צבאות משתמשים בו בשגרה ליצירת מסכי עשן ואמצעי הארה - וצה"ל בהם, כפי שצוין. עם זאת, הפעלתו המכוונת נגד אזרחים או באזורים מאוכלסים מהווה הפרה של דיני המלחמה הבינלאומיים.
בתגובה לפניית הניו יורק טיימס בנוגע לארבע תקריות ספציפיות בנבטיה, קליעה, אל-חיאם וצור, צה"ל לא מסר תגובה על אירועים אלו, אך הבהיר כי נהליו דורשים שלא להשתמש בפגזים מסוג זה באזורים מאוכלסים בצפיפות, למעט חריגים מסוימים - מדיניות שלדברי צה"ל עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי.
עוד נמסר מצה"ל כי פגזי מסך העשן העיקריים שבהם הוא משתמש אינם מכילים זרחן לבן, וכי פגזים הכוללים חומר זה נמצאים בשימוש בהתאם לחוק הבינלאומי ליצירת מסכי עשן בלבד, ולא למטרות תקיפה או גרימת שריפות.
מתוך ניו יורק טיימס, מאת סנג'אנה ורגזה. לקריאת הכתבה המלאה.
3השופר של המשטר האיראני מנתח את הירידה בלגיטימציה של ישראל בעולם
על פי סקר העמדות העולמי של מכון המחקר האמריקאי "פיו" (Pew) לאביב 2026, חציון של 67% מהמבוגרים ב-36 המדינות שנסקרו מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 25% בלבד הרואים אותה באור חיובי. נתונים אלו צוטטו בטור דעה בטהרן טיימס - עיתון איראני בשפה האנגלית המשמש זרוע תקשורתית רשמית-למחצה של המשטר בטהרן - שבו נטען כי "משהו מהותי נשבר בארכיטקטורת דעת הקהל העולמית, וכי תעמולה מתל אביב או חיפוי מוושינגטון לא יוכלו לשנות זאת".
המחקר, המתבסס על ראיונות עם למעלה מ-44 אלף איש, מתעד תמורה דרמטית בדעת הקהל העולמית. בטור נכתב כי "התוצאות מצביעות על כך שההנחה ארוכת השנים לפיה הגנת האליטות המערביות תוכל לגבור ללא הגבלת זמן על חוסר שביעות רצון ציבורי - פגה".
הכותב מציין תפנית היסטורית בארה"ב, שבה שיעור הדעה השלילית על ישראל עומד כעת על 60%. בעוד שבשנת 2013 נהנתה ישראל מדירוג חיובי נטו של 30 בקרב הציבור האמריקאי, כיום הדירוג עומד על מינוס 23 - שינוי של 50 נקודות בדור אחד בלבד. השבר האידיאולוגי בארה"ב ממוקד, כאשר 83% מהליברלים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 37% מהשמרנים. במקביל, גם באירופה קרסה התמיכה הבלתי מותנית, כאשר בכל מדינה שנסקרה נרשמה התנגדות של רוב ברור לישראל; שיעורי אי-ההסכמה הגיעו ל-78% בספרד ובשוודיה, 76% בהולנד ו-69% בבריטניה.
"התמיכה בציונות התייבשה לחלוטין בקרב הדור הבא. הריקבון הדורי הזה עוקב בצורה מושלמת אחר הדחייה העולמית הכוללת של ראש הממשלה בנימין נתניהו", נכתב בעיתון, המשמש כאמור זרוע של המשטר האיראני. "רוב בקרב כמעט כל מדינה שנסקרה מביע אפס אמון ביכולתו של נתניהו לנהל ענייני עולם. רק קניה והפיליפינים שומרות על אמון רוב במנהיגותו. נתניהו ניצב כעת מבודד לחלוטין".
מתוך טהרן טיימס, מאת גרשה וזיראני. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
