בימים האחרונים גילו עשרות אלפי ישראלים כי אחד ממקורות המידע המרכזיים עבורם בזמן ירי טילים הפסיק לפעול. קבוצות עדכונים עצמאיות בוואטסאפ ובטלגרם, שסיפקו במשך תקופה ארוכה התרעות מוקדמות על שיגורים לעבר ישראל - חדלו לקבל גישה למידע.
● המבקר על הסייבר במלחמה: היעדר קטסטרופה - בזכות מזל ולא מוכנות
● סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים
מאחורי המהלך עומד פיקוד העורף, שהחליט לצמצם משמעותית את הגישה למערכת שוע"ל (שליטה ובקרה בעורף הלאומי) - המנגישה נתונים גולמיים לגורמי הצלה, בהם המשטרה, מד"א והרשויות המקומיות, לצורך היערכות מוקדמת בעורף. חלק מהמשתמשים דיווחו כי אינם מקבלים עוד את ההתרעות המוקדמות שאפשרו להם לעדכן את הציבור בזמן אמת, ואחרים טוענים כי נדרשו לחתום על הסכמי סודיות, המגבילים את יכולתם לפרסם את הדיווחים ברשתות החברתיות.
כל שנייה מצילה חיים: ההחלטה שעוררה ביקורת
במהלך השנים האחרונות הפך המידע שהופק ממערכת שוע"ל לכלי מרכזי עבור מפעילי קבוצות עדכונים עצמאיות. באמצעותו, הם העניקו למנויים זמן היערכות נוסף, לעיתים של דקות בודדות אך משמעותיות, שאפשר להתכונן לכניסה למרחבים מוגנים עוד לפני הישמע האזעקה וההתרעות הרשמיות.
החלטת פיקוד העורף לחסום את הגישה לשוע"ל עוררה ביקורת בקרב מפעילי הקבוצות וגם בחלק מהמשתמשים. לטענתם, ההתרעות המוקדמות בקבוצות לא נועדו להחליף את האזעקות, אלא לשמש שכבת מידע נוספת שסייעה לציבור, במיוחד באזורים שבהם כל שנייה עשויה להיות מצילת חיים.
אחד ממפעילי קבוצות העדכונים סיפר כי בעקבות השינויים נאסר עליו לפרסם מידע מסוים הנוגע לשיגורים צפויים לעבר ישראל. לדבריו, המגבלות החדשות צמצמו את יכולת העדכון של הקבוצות, שבתקופות מתוחות משכו עשרות ואף מאות אלפי עוקבים.
איך המידע מגיע לטלגרם ולוואטסאפ לפני האזעקה?
● נתוני השיגור הראשוניים מוזרמים למערכת שוע"ל המשמשת גופי חירום והצלה.
● בעלי הרשאה למערכת מקבלים תמונת מצב מוקדמת, עוד לפני השלמת תהליך האימות.
● במקרים מסוימים המידע מופץ ברשתות החברתיות לפני שפיקוד העורף מפרסם התרעה
סוגייה מודיעינית משמעותית
מנגד, במערכת הביטחון מדגישים כי ההחלטה התקבלה משיקולי ביטחון מידע. לדבריהם, מערכת שוע"ל כוללת מידע רגיש המיועד לגורמים מקצועיים בלבד, ובמהלך המלחמה עלה הצורך בהידוק הפיקוח על הרשאות הגישה למערכת. "מי שנדרש להשתמש במערכת מקבל גישה למידע הרלוונטי", אומר גורם צבאי לגלובס.
בצה"ל מוסיפים כי חלק מהדיווחים המופצים בערוצים בלתי רשמיים אינם מדויקים, ועלולים להוביל להפצת מידע שגוי ולעורר בהלה מיותרת. "ההתרעות וההנחיות לציבור מופצות אך ורק בערוצים הרשמיים של צה"ל - ולא בערוצים אחרים", מדגיש הגורם.
עוד מזהירים בצבא כי מעבר להשפעה על תחושת הביטחון של הציבור, פרסום מידע כזה בזמן אמת עלול לחשוף יכולות ומקורות מודיעיניים ואף לסכן כוחות הפועלים בשטח.
מאחורי מערכת שוע״ל של פיקוד העורף
על אף ההגבלות על הגישה למערכת והפיקוח ההדוק על המשתמשים המורשים בה, חלק ממפעילי ערוצי הטלגרם וקבוצות העדכונים סיפרו לגלובס כי הם נשענים גם על מקורות מידע עצמאיים, בהם מערכות מעקב לווייניות, אתרי ניטור טיסות ומידע גלוי נוסף הזמין ברשת. בצה"ל סירבו להתייחס לשאלה האם קיימת כוונה לפעול גם מול מקורות אלה.
עם זאת, ההערכה במערכת הביטחון היא כי מרבית הדיווחים המוקדמים התבססו עד כה על נתונים ממערכת שוע"ל.
שוע"ל נחשבת לאחת ממערכות הליבה של פיקוד העורף. היא פותחה על ידי חברת TSG, ועלתה לאוויר באמצע העשור הקודם בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. לפי ההערכות, הושקעו בפיתוחה של המערכת עשרות מיליוני שקלים, ומטרתה לספק תמונת מצב אחידה לכלל גופי החירום וההצלה בישראל.
המידע המופיע במערכת שוע"ל נועד מלכתחילה עבור בעלי תפקידים מורשים בלבד, ולא נועד להפצה לציבור הרחב או ברשתות החברתיות. בפועל, חלק מהמידע מצא את דרכו גם לערוצי עדכונים פומביים. מאז פרוץ המלחמה מול איראן, נרשמה עלייה חדה בשימוש במערכת, שהפכה לכלי מרכזי בניהול תמונת המצב האזרחית והמבצעית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.