בג"ץ דן היום (א') בשידור חי בעתירות שהוגשו נגד הליך מינוי מבקר המדינה, בו נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, שהיה עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הדיון התקיים בהרכב של חמישה שופטים, לאחר ששופטי בג"ץ הציעו לכנסת לערוך בחירות חוזרות לתפקיד, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לכך וכתב ברשת X: "הכנסת אמרה את דברה".
במקביל, בג"ץ הוציא לפני שבוע צו על-תנאי בו נדרשה הכנסת להסביר למה לא לבטל את המינוי בעקבות הטענות להפרת חשאיות ההצבעה. עם זאת, השופטים דחו את הטענות לניגוד עניינים של ראבילו בעקבות ייצוגו של נתניהו בעבר.
● יוסף אלרון לבג"ץ: ההצבעה על מבקר המדינה לא הייתה חוקית
● הגבלות על ניגודי עניינים ועתירות לבג"ץ: כך ייראה עידן ראבילו כמבקר המדינה
העותרים: "החשאיות היא של כל עם ישראל"
נציגי העותרים ביקשו לקבל את העתירה, לבטל את הבחירה בראבילו ולערוך מחדש את ההצבעה.
עו"ד יהודה רסלר, מהעותרים, טען: "החשאיות היא של כל עם ישראל. אני רוצה שמבקר מדינה או הנשיא לא יידעו מי הצביע בשבילם. סובייקטיבית הוא יכול לפעול ביושר. החשאיות בבחירות למבקר המדינה מתחילה עם תחילת ההצבעה ומסתיימת עם סוף כהונתו".
עו"ד אלירם בקל, המייצג את העותרת יש עתיד, טען: "החשאיות היא של הבוחר. אם ההסבר הוא טראפיק ברשתות החברתיות, הרי שאפשר היה לצפות לצילומים בסבב ההצבעה הראשון ולא השני".
הדיון הסתיים, וההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר.
הנשיא עמית: אם 120 חברי כנסת היו מתעדים את הצבעתם - זו הצבעה חשאית?
עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה ואת נתניהו, ביקש לדחות את העתירות. הוא טען כי גם בבחירות הקודמות למבקר המדינה, חברי הכנסת תיעדו את הצבעתם. "עד היום לא דאגו לאכוף את זה, ואי-אפשר לאכוף את זה. אי-אפשר למנוע מחברי כנסת להיכנס עם טלפונים, וכשנכנסים עם טלפונים, גם מתעדים".
בומבך הוסיף כי אין כלל האוסר על צילום. "גם אם נניח שהייתה הפרה, עדיין זה לא גורר את המסקנה של בחירות מחדש, שזה סעד קיצוני לחלוטין. האם ניתן להניח שיש פה פגיעה במרקם החיים הפרלמנטריים?".
נשיא העליון, השופט יצחק עמית, שאל: "אם 120 חברי כנסת היו מתעדים את הצבעתם, היינו יכולים לומר שההצבעה חשאית? ואם 80 או 60?".
עו"ד בומבך השיב כי חשאיות היא רק מנגנון. "פתק, קלפי, היעדר הצבעה שמית. החשאיות זו תכונה של מנגנון ההצבעה שהכנסת צריכה לספק".
השופט נעם סולברג אמר: "תפקידנו להגן על כבודה של הכנסת בהגנה על התכלית החד-משמעית של החשאיות, גם אם זה גובר על הסכמה כזו או אחרת שגובשה בין הקואליציה לאופוזיציה".
נציג הכנסת: לא הייתה הנחיה לחברי הכנסת לצלם את הצבעתם
נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט, ביקש לדחות את העתירות. הוא טען כי אין הוכחות לכך שהייתה הנחיה לחברי הכנסת לתעד את עצמם. "חברי הכנסת אמרו שלא הייתה הנחיה. אין ראיות שמישהו שיקר", אמר.
השופטת רות רונן שאלה: "האם הנחיה יכולה להיות סמויה? באווירה חברתית שעולה שזה אפשרי, מותר ואף רצוי?", והוסיפה: "יכולה להיות לזה משמעות". לדבריה, יכול להיות שיש אווירת מסדרון שאומרת שנהיה חייבים לתעד את עצמנו. זו לא הנחיה מלמעלה. אבל יכולה להיות לזה משמעות בשינוי אופן ההתנהלות של מי שלא רצו לתעד את עצמם אבל מבינים שזו האווירה הכללית, ומי שלא יתעד את עצמו, הופך לחשוד.
עו"ד ברט השיב: "אני לא חושב שזה נקרא הנחיה", והשופטת רונן הקשתה: "למה בכל זאת הרבה אנשים (חברי כנסת) צילמו את עצמם בסבב השני?".
באשר לשאלה האם מותר לחברי הכנסת לתעד את עצמם, עו"ד ברט השיב כי אין איסור על הכנסת טלפונים לקלפי ועל צילום מאחורי הפרגוד. על כך השיבה השופטת דפנה ברק-ארז: "מותר להציץ כשמישהו מצביע?". ברט השיב שלא, וברק-ארז המשיכה ואמרה: "אבל זה גם לא כתוב במפורש בחוק. האם משמעות חשאיות ההצבעה היא כל פעולה שפוגעת בה?".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ אמרה: "אין חולק שהבסיס לחשאיות ההצבעה הוא הפרגוד. אם מסיטים את הפרגוד, האם ההצבעה לא הופכת להיות גלויה? אני מאחורי הפרגוד אבל עם צילום מלא של ההצבעה. הסטתי את הפרגוד, ואני כבר בהצעה גלויה מול הציבור".
עו"ד ברט טען: "לא ברור אם יש איסור או אין איסור".
במהלך הדיון, ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) הפריעה לדיון מספר פעמים, והשופט עמית הורה לה לצאת מהאולם.
העותרים: חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה
שבע עתירות הוגשו נגד מינויו של ראבילו, שנבחר למבקר המדינה בסיבוב ההצבעה השני ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות לשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון.
בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח אלרון עם 60 קולות לעומת 57 לראבילו. מאחר שאף מועמד לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות, נערך סיבוב הצבעה שני, ואז חל המהפך, וראבילו נבחר.
במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי חברי כנסת מהליכוד קיבלו הנחיה להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת, בהם ח"כ חנוך מילביצקי, פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו. בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה בשל כך.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת הישראלים, יאיא פינק ועו"ד יהודה רסלר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.