כמה השתפרו לימודי המתמטיקה בתקופת בנט?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: נפתלי בנט
מפלגה: ביחד
מקום פרסום: רשתות חברתיות
ציטוט: "כשר חינוך, ירשתי עשר שנות דעיכה במתמטיקה ובמדעים, במיוחד בפריפריה. אמרו שאי אפשר להביא מצוינות לפריפריה, שאין מה לעשות. תוך ארבע שנים חוללנו מהפכה היסטורית. הכפלנו את מספר הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה, כולל זינוק של 400% בפריפריה!"
תאריך: 24.06.26
ציון: לא נכון

יו"ר מפלגת ביחד, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, התייחס לטענות המטילות ספק בכך שהוא אכן יצליח לממש את הבטחות הבחירות שלו. "פעם אחר פעם הוכחנו שאפשר לקחת מצב שנראה אבוד - ולשנות אותו מהיסוד", אמר - ונתן שורת עובדות ש"מדברות בעד עצמן".

אחת מהן מתקופתו כשר החינוך בין השנים 2015־2019. בנט טען ש"כשר חינוך, תוך ארבע שנים חוללנו מהפכה היסטורית", וסיפר על הגידול בזכאות לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד - "כולל זינוק של 400% בפריפריה!". בדקנו האם אכן היה שיפור כזה בלימודי המתמטיקה בפריפריה.

מעט לאחר כניסתו של בנט לתפקיד הוא הכריז על התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה, והציב יעד של הכפלת מספר הלומדים 5 יחידות מתמטיקה ל-18,000 תלמידים עד שנת 2019. יעד זה אכן הושג כבר בשנת 2018. העלייה בזכאות לבגרות 5 יח״ל במתמטיקה התחילה כבר בשנה שקדמה לכניסתו של בנט לתפקיד, אז עלה מספר הזכאים מ-9.5 אחוזים ל-10.4. בשנים 2009-2012 הייתה מגמת ירידה אבסולוטית - מ11,032 זכאים בשנת 2009 ל-8,869 זכאים בשנת 2012 (לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה). בשנת 2019, אשר במחציתה הראשונה עדיין אייש בנט את התפקיד (עד שפוטר על ידי נתניהו ביוני של אותה שנה), עלו אחוזי הזכאות רק בעשירית האחוז - מ15.5% ל15.6%.

בנוגע לטענה של בנט לפיה היה גידול של כ-400% במספר הזכאים בפריפריה: מתוך 8520 זכאים לתעודת בגרות ברמת 5 יח״ל מתמטיקה שנוספו בין השנים 2014-2018, 54.2% משתייכים לשני עשירוני ההכנסה העליונים (אשכולים חברתיים-כלכליים 9-10), 15.6% משתייכים לעשירונים 7 ו8-; ו30.2%- משתייכים לעשירונים.6-1 כלומר, מקורו של חלק ניכר מהגידול במספר הזכאים הוא בשכבות החזקות של אוכלוסיית ישראל (לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה).

אז על מה מבוסס המספר של בנט? בנט מסר לנו ש"הנתון המתאר עלייה של כ־400% במספר הניגשים ל־5 יחידות מתמטיקה בפריפריה משקף זינוק משמעותי במספר יישובים, בהם שדרות, תל שבע, כפר ורדים, שבלי אום אל־גנם, כפר מנדא וינוח־ג'ת" (התגובה המלאה תובא באתר). בנוסף, מטעמו הועברו לנו טבלה שמציגה את מספר הזכאים ב-2014 וב-2018 ביישובים שהוזכרו - ואת היחס ביניהם שעמד על 343־439% (התגובה המלאה תובא בהמשך).

עוד לפני שאנחנו חופרים בנתונים, אפשר לראות שהטענה הזאת בעייתית ממספר סיבות: הראשונה, בנט דיבר על הפריפריה באופן רחב, אך הנתונים שלו מתבססים על שישה יישובים; השנייה, בחירת היישובים עצמם מעוררת סימני שאלה - שכן זה לא טריוויאלי לכלול תחת "פריפריה" את המועצה כפר ורדים שזוכה לדירוג סוציו־אקונומי גבוה מאוד (אשכול 9 מתוך 10); השלישית, תקופת ההשוואה של בנט לא חופפת את כהונתו במשרד - כשבין נקודת הייחוס שהוא בחר לבין תחילת כהונתו עברה כמעט שנת לימודים שלמה; לבסוף, בנט השווה את מספר הזכאים, בעוד שהשוואה רלוונטית יותר תהיה של אחוז הזכאות (שכן זו מנטרלת ריבוי טבעי של האוכלוסייה).

ואם בודקים את שיעורי הזכאות ברשויות הספציפיות שבנט הזכיר, רואים שהמספרים שונים: בשדרות עלה אחוז הזכאים מ-4.6% ל-11.8%; בתל שבע לא היה שום שינוי באחוזים שעמדו בשתי השנים המדוברות על 1.2%; בכפר ורדים אחוז הזכאים הכפיל את עצמו - מ-12.4% ל-28.5%; בשבלי אום אל גנם עלה באחוז וקצת, מ-8.2% ל-9.5%; בכפר מנדא שיעור הזכאות הוכפל מ-5% ל-10%; בינוח ג'ת עלה מ-6.7% ל-9.6%.

אז על כמה באמת עמד השינוי בשיעורי הזכאות לבגרות של 5 יחידות במתמטיקה בפריפריה? כדי לבדוק את זה, השתמשנו בהגדרה מקובלת (למשל, בהחלטת ממשלה 1453 מ-2016) ל"פריפריה" - לפיה הרשויות שנמצאות תחת האשכולות הסוציו-אקונומיים 1 עד 4 נחשבות לפריפריה חברתית. לכן בחנו את העלייה בשיעורי הזכאות באשכולות הללו.

לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ה (2014־2015), שבסיומה בנט החל לכהן כשר החינוך, שיעור הזכאות בפריפריה עמד על כ־6.7%; בשנת הלימודים תשע"ט (2018־2019), האחרונה לכהונת בנט, שיעור הזכאות עמד על כ־9.3%. כלומר, שיפור של כ־2.6 נקודות אחוז - או 39% (גידול של 2.6 נקודות אחוז מתוך 6.7).

תגובת ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט: "הנתון המתאר עלייה של כ-400% במספר הניגשים ל־5 יחידות מתמטיקה בפריפריה משקף זינוק משמעותי במספר יישובים, בהם שדרות, תל שבע, כפר ורדים, שבלי אום אל־גנם, כפר מנדא וינוח־ג'ת. בשאר ערי הפריפריה עמדו הנתונים על עשרות אחוזים. בנוסף לכך ישנם ישובים רבים בהם לא היה אף תלמיד שניגש לבחינת 5 יח״ל במתמטיקה כמו שלומי, תמר, אלעד אבו גוש ועוד, שם בנט הצמיח את המספר מ-0 ניגשים לעשרות כך שהגידול הוא אינסופי.

"רק אתמול פורסם סקר האקונומיסט, לפיו תלמידי ישראל מדורגים במקום האחרון בקרב מדינות ה־OECD במתמטיקה. ישראל זקוקה להסכם חדש במערכת החינוך. ראש הממשלה לשעבר ויו״ר מפלגת ״ביחד״, נפתלי בנט, ימשיך לפעול למען עתיד הילדים בישראל, לצמצום הפערים ולשיפור ההישגים במתמטיקה ובמקצועות הליבה".

לסיכום, בתקופת בנט כשר החינוך, הזכאות לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד השתפרה ב־39% בלבד - ולא ב־400%. לכן דבריו של בנט לא נכונים.