האיום המודרני על תשתיות לאומיות כאן, אך ישראל עדיין עסוקה במלחמה הקודמת

הכותבים הם חוקר בכיר ב"מיינד ישראל" ויועצת בכירה ב"מיינד ישראל" והמדענית הראשית לשעבר במשרד האנרגיה

מלחמת "שאגת הארי" חשפה שישראל אינה ערוכה לתמורות במפת האיומים על הביטחון הלאומי, בין השאר לאחר שגבולות הגזרה התרחבו לראשונה גם לתקיפות של מערכי מחשוב ותקשורת - באופן המלמד על חשיבותן העולה כתשתיות לאומיות קריטיות. למגמה זו השלכות מרחיקות לכת על הדרך שבה על ישראל להיערך להגנה על נכסיה הלאומיים, שפגיעה בהם עלולה לשתק את עוצמתה ואף לאיים על יתרונה האיכותי הצבאי.

● מטריקס מתרחבת בשוק הביטחוני ורוכשת שליטה בחברה ב-73 מיליון שקל
● בתוך יממה, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים

הנחיתות הצבאית של איראן הביאה אותה לנקוט אסטרטגיה המתמקדת בשימוש במנופי לחץ כלכליים־מדיניים כנשק לכל דבר, ובראשם חסימת מצר הורמוז. שיבוש התנועה הימית באחד מצווארי הבקבוק הקריטיים בשרשרת האספקה הגלובלית, שבו עוברים מדי יום כ־20 מיליון חביות נפט (כחמישית מהצריכה העולמית) וכ־20% מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי, הביאה לזינוק מיידי במחירי האנרגיה.

במקביל, העימות התפתח למערכה רב־ממדית המשלבת תקיפות סייבר עם תקיפות קינטיות ישירות של תשתיות אנרגיה ומחשוב לאומיות. מעבר לניסיונות לפגוע בנכסי האנרגיה של מדינות המפרץ וישראל, כולל אסדות הגז ומתחם בתי הזיקוק בחיפה, איראן תקפה גם את מרכזי הנתונים של אמזון (AWS) במדינות המפרץ וכן ביצעה תקיפות סייבר כנגד תשתיות מים ואנרגיה בישראל.

הריכוזיות היא נקודת תורפה אסטרטגית

האיומים הללו מחייבים את ישראל בשינוי פרדיגמה. הריכוזיות של משק האנרגיה, התלות בשרשראות אספקה גלובליות והניהול של תשתיות החשמל והמחשוב כמערכים נפרדים הן נקודות תורפה קריטיות.

כ"מדינת אי", שאינה מחוברת לרשתות חשמל אזוריות ואין ברשותה מערך גיבוי ממדינות שכנות, ישראל חשופה במיוחד למתקפות על תשתיות האנרגיה שלה. פגיעה בתשתית החשמל לא מסתכמת בנזק למשק האנרגיה; היא עלולה לייצר אפקט דומינו שיביא לקריסת מערכים קריטיים אחרים הנסמכים עליה, בהם כאמור תשתית המחשוב. על פי הערכת "מיינד ישראל", השבתה של למעלה מ־24 שעות של חוות שרתים בישראל תגרום לנזק מוערך של כ־11 מיליון דולר לשעה.

מעבר לנזק הכלכלי המיידי, חוות שרתים הן חוליה קריטית בשרשרת האספקה הלאומית, המבטאת את הקשר הגורדי שבין עולמות המחשוב והאנרגיה. מצד אחד, הן צרכניות ענק של הספק חשמלי רציף, כאשר כל תנודה קלה במתח עלולה להביא להשבתת מערכות חיוניות. מנגד, משק האנרגיה המודרני מנוהל בעצמו על תשתית ענן, כאשר מערכות הניהול והבקרה על הייצור נשענות באופן מלא על אותן חוות שרתים.

עדות לחשיבות חוות שרתים בישראל היא אישורה בקריאה ראשונה של הצעת חוק הקוראת להכיר בהן כתשתית לאומית. קידום ההצעה אמנם הושהה, אך מדובר עדיין בצעד הכרחי ראשון.

נקודת תורפה פוטנציאלית נוספת היא התלות הגבוהה של תשתיות המחשוב בעננים ציבוריים מסחריים של ענקיות ההייטק. עדות לכך היא הודעת מיקרוסופט מספטמבר 2025 על ביטול הגישה של יחידת 8200 לשירותי הענן וה־AI שלה בעקבות הפרה של תנאי השימוש (על פי פרסומים בתקשורת, לצורך מעקב המוני אחר פלסטינים בעזה ובגדה המערבית). החשיפה לסוג זה של סיכון, לצד הסכנה של פגיעה פיזית בחוות שרתים או בכבלי תקשורת תת־ימיים, כפי שהומחשה במלחמה באיראן, עלולה להשפיע באופן ישיר ומיידי על זמינותם של שירותים קריטיים בישראל.

לא ניתן עוד לנתק בין העולם הדיגיטלי לפיזי

הלקחים משאגת הארי מחייבים את ישראל להיערך לתרחישי קיצון כמו מצור ימי ואיומים משולבים של תקיפות קינטיות וסייבר על תשתיות לאומיות. כדי להבטיח רציפות תפקודית של המשק גם בתרחישים מסוג זה נדרשת רפורמה מבנית עמוקה, המשקפת את ההבנה שתשתיות לאומיות לא יכולות להתנהל עוד כמערכות נפרדות אלא באופן הוליסטי, וכי לא ניתן עוד לנתק בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

לשם כך, "מיינד ישראל" ממליצה על אסטרטגיה שבמרכזה מעבר לניהול אחוד של כלל התשתיות הקריטיות בישראל. בטווח המיידי, יש להקים מנהלת תשתיות משולבות בכפיפות ישירה למל"ל. גוף מתכלל זה יאחד את משרדי הממשלה, מערך הסייבר וחברות התשתית תחת מסגרת־על אחת בעלת סמכויות ביצוע, שתקבע סטנדרטים אחידים להקשחת מתקני תשתית ואתרי אחסון דלק וכימיקלים, תפעיל מרכז שליטה ובקרה לניטור איומים ותייצר תגובה מתואמת למניעת אפקט דומינו של קריסת מערכות.

האסטרטגיה המוצעת כוללת בין השאר את קידום מודל המיקרו־גריד הרלוונטי במיוחד ליישובי ספר ולחוות שרתים, ומאפשר להן לייצר, לאגור ולנהל את צריכת האנרגיה שלהן גם בנפרד מהרשת הארצית.

ברמה הגיאופוליטית, על ישראל לנצל את המצב בשוק האנרגיה בעקבות חסימת הורמוז, ולמצב את עצמה כחלופה יבשתית בטוחה כחלק משרשראות אספקה עמידות לשיבושים כגון Pax Silica ויוזמת מסדרון הודו־מזרח תיכון (IMEC).

בטווח הארוך יותר, יש לפעול לגיוון תמהיל האנרגיה הלאומי באמצעות הסרת חסמים בירוקרטיים לייצור אנרגיה סולארית ושילוב פתרונות אגירה מתקדמים, כחלופה מבוזרת וחסינה יותר בהשוואה לתחנות כוח גדולות וקווי הולכה במתח עליון, המהווים מטרות אסטרטגיות נוחות. בנוסף, יש לממש את ההתחייבויות הבינלאומיות בפרויקט Fort Foundry One וליצור מסלול רגולטורי מהיר לרישוי כורים גרעיניים מודולריים קטנים עבור פארק שבבי ה־AI המתוכנן בנגב. במקביל, יש לקדם מהלך דיפלומטי אקטיבי מול ארה"ב כדי למתן את ההתנגדות הטורקית ולאפשר את חיבורה של ישראל לרשת החשמל האירופית באמצעות פרויקט הכבל התת־ימי.

יישום האסטרטגיה המוצעת אינו עוד סעיף בתוכנית עבודה שנתית. מדובר בצורך מיידי, שנועד לספק מענה לקשת האיומים המתרחבת על הביטחון הלאומי, ולהבטיח את חסינותן של התשתיות הקריטיות בשעת חירום, תוך הבטחת החוסן האנרגטי והריבונות הטכנולוגית של ישראל בטווח הארוך.