רפורמת הענק בתחבורה הציבורית תחזור לשולחן? לכנסת יש הזדמנות אחרונה

הרפורמה להקמת רשויות מטרופוליניות נחשבת לשינוי המקיף ביותר שתוכנן בתחבורה הציבורית מזה עשרות שנים • בכירי האוצר והתחבורה מנסים להעביר אותה בוועדת ההסכמות • המחלוקות הפוליטיות מעכבים את אישור המהלך - שנועד להפחית את עלויות הגודש בכבישים

כבישי ישראל / צילום: שלומי יוסף
כבישי ישראל / צילום: שלומי יוסף

במשרדי האוצר והתחבורה פועלים בימים אלו לקדם את הרפורמה להקמת רשויות מטרופוליניות עוד במסגרת הכנסת הנוכחית. על אף שהכנסת פוזרה לקראת תקופת בחירות, המהלך נותר אפשרי באמצעות אישור בוועדת ההסכמות, הגוף הפועל באופן פריטטי של נציגי הקואליציה והאופוזיציה, חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד) וחברת הכנסת מרב בן ארי (ביחד).

"החלטה לא ראויה": שתי דירקטוריות התפטרו במחאה מרכבת ישראל
בשדרות רוצים לגייס הייטקיסטים, שיתקשו להגיע לתל אביב

בלילה שבין חמישי לשישי עבר בהצלחה חוק כלכלי שהוגדר על ידי בנק ישראל כרפורמה הפיננסית החשובה ביותר - הקמת מאגר אשראי לעסקים. על פי הערכות האוצר, המהלך צפוי להגדיל את התחרות ולחסוך לבעלי עסקים קטנים ובינוניים כמיליארד וחצי שקל בשנה.

עם זאת, רפורמה נוספת שגורמי המקצוע באוצר ובתחבורה מבקשים לקדם נמצאת במצב שונה. מדובר בשינוי מבני עמוק בענף התחבורה באמצעות הקמת רשויות מטרופוליניות בגוש דן, ירושלים וחיפה. רשויות אלו יקבלו סמכויות שעד כה היו נתונות למשרד התחבורה, במבנה ריכוזי השונה מהנהוג במדינות ה־OECD.

הרפורמה המטרופולינית ב־3 נקודות 

1 ביזור סמכויות
העברת סמכויות התכנון והניהול ממשרד התחבורה לרשויות מטרופוליניות בגוש דן, ירושלים וחיפה, במטרה ליצור מענה תחבורתי מותאם מקומית ולהפחית עומסים

2 שיתוף פעולה אזורי
יצירת מנגנון עבודה מאוחד בין הרשויות המקומיות השונות, דבר המאפשר תכנון הוליסטי ושם קץ לתלות הבלעדית בתקציבי משרד התחבורה

3 מודל ניהול מדורג
קביעת מתווה העברת שליטה הדרגתי - מההתחלה תחת ניהול משרד התחבורה, דרך מעבר ניהולי לעיריית תל אביב, ועד לבחירת יושב ראש בבחירות פנימיות בתוך הרשות

 

המאמץ לקדם סדר יום מקצועי זה מגיע על רקע "בליץ" חקיקה שביצעה הכנסת במהלך השבוע האחרון. חברי הכנסת הספיקו להעביר שורה ארוכה של הצעות חוק, שחלקן הגדול אינו נוגע למדיניות כלכלית או שעלולות, לטענת גורמים מקצועיים, להסב נזק משמעותי למשק הישראלי. בין הצעות החוק שעברו ניתן למצוא את בחוק יסוד לימוד תורה, שעמדת משרד האוצר מזהירה כי הוא עלול להשית עלויות כבדות על הקופה הציבורית. לצדו אושרו חוקים נוספים כמו החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים, לצד צעדים משפטיים ופוליטיים כדוגמת החקיקה להחלשת תפקיד היועצת המשפטית לממשלה והצעות שנועדו להחליש את התקשורת החופשית בישראל.

שיפור התחבורה הציבורית

במכתב ששלחו בשבוע שעבר סגן הממונה על התקציבים עלי בינג ומנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ליו"ר הקואליציה אופיר כץ, קראו השניים להעביר את החוק. במכתבם הם הגדירו את המהלך "כרפורמה המשמעותית ביותר בתחום התחבורה הציבורית מזה עשרות שנים". בינג ובן זקן הדגישו כי עלות הגודש בכבישים נאמדת בכ־40 מיליארד שקל בשנה, והפתרון המרכזי לבעיה הוא שיפור התחבורה הציבורית ומעבר מנסיעה בכלי רכב פרטיים. לטענתם, "הקמת הרשויות תשפר משמעותית את חיי האזרחים שינועו בתחבורה ציבורית אמינה, מהירה ויעילה. לאחר הקמת רשות מטרופולינית בלונדון, קצב גידול הנוסעים הוכפל וזמן ההמתנה לקווי אוטובוס בתחנה פחת ב-60%".

הדחיפות לקידום הרפורמה נולדה בעקבות הסכמות חסרות תקדים. החל משנות ה־90 המליצו ועדות ציבוריות לקדם את החוק, אך הוא לא יצא לפועל בשל התנגדות היסטורית של משרד התחבורה לבזר סמכויות לרשויות המקומיות, שכן המשרד ביקש לא להיות הגוף שמחלק "סוכריות" לראשי רשויות. בקדנציה הנוכחית תחת השרה מירי רגב עמדת המשרד השתנתה, שכן הרפורמה עשויה להסיר מהמשרד לחצים פוליטיים ולאפשר תכנון משותף.

במקביל הושגו הבנות גם ברמה המקומית. בעבר, הניסיונות נכשלו בשל עימותים בין ראשי רשויות בגוש דן שחששו לתת לעיריית תל אביב וראש העיר רון חולדאי שליטה מלאה על התחבורה בתחומם. הנוסח הסופי מציע פשרה מובנית, לפיה בשנים הראשונות משרד התחבורה ינהל את הרשות, לאחר מכן האחריות תעבור לעיריית תל אביב, ובהמשך ייערכו בחירות פנימיות לבחירת היו"ר. תמיכתם של ראשי רשויות המזוהים עם הקואליציה והאופוזיציה כאחד, לצד נכונות משרד התחבורה לוותר על סמכויות, יוצרים שעת כושר להעברת הרפורמה.

המשוכות הרבות שעומדות בפני הרפורמה

ואולם, למרות הקונצנזוס הנדיר, בפני הרפורמה ניצבות משוכות רבות. מאחר שהכנסת פוזרה, החוק צריך לעבור את ועדת ההסכמות כדי לעלות להצבעה. נזכיר כי בעת פיזור הממשלה הקודמת עלה להצבעה בוועדת ההסכמות חוק שעסק בסמכויות להקמת רשת המטרו התת-קרקעית בגוש דן, אך הוא נפל לבסוף בשל מאבקים פוליטיים בין הקואליציה דאז שביקשה להעבירו ובין האופוזיציה שמנעה זאת. הוא עבר על ידי הממשלה הנוכחית באיחור של יותר משנה.

במשרדי התחבורה והאוצר מקווים כי הפעם הדברים ייראו אחרת. במכתב ששלחו מנכ"ל משרד התחבורה וסגן הממונה על התקציבים צוין כי "אנו נמצאים בשעת כושר היסטורית לאישור מהלך שישפר באופן מהותי את חיי האזרח ויאפשר למדינת ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם". לפי השניים, אי-קידום הצעת החוק יביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים של אזרחי ישראל, "שיאלצו להמשיך לסבול בפקקי תנועה שילכו ויחמירו ללא שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית כחלופה ראויה לנסיעה ברכב פרטי".

חברת הכנסת מרב בן ארי מסרה לגלובס כי "החוק מוכן לקריאה שנייה ושלישית, ויכול היה לעלות בשבוע האחרון לניקוי השולחן מבחינתנו, אך הוא לא עלה רק בגלל הווטו שהטילו החרדים". היא הוסיפה כי "אם הקואליציה רוצה להביא לאישורו בוועדת הסכמות, הנוהל מחייב שהקואליציה תפנה לאופוזיציה בעניין, אך נראה כי הם עסוקים כרגע בדברים אחרים".