ארה"ב ואיראן המשיכו להחליף מהלומות בסוף השבוע, וניכר שהצדדים הופכים אגרסיביים יותר. במשטר האייתוללות אמר המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי, כי "החתימה של טראמפ על מזכר ההבנות חסרת ערך". בצד האמריקאי נהרגו מפגיעת טיל בליסטי בירדן שני חיילים אמריקאים, לראשונה מאז סיום "שאגת הארי", וארה"ב חידשה את אזהרת המסע לישראל. בנוסף שוגר טיל איראני לאזור עקבה, שיורט על ידי האמריקאים והדי הפיצוץ נשמעו באילת.
● מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר
● התקווה הגדולה של ישראל במפלגה הדמוקרטית
זו נראית כמו שגרת לחימה נטולת שינוי מהותי, אבל היעדים מעידים כי לא כך הם פני הדברים. בפרספקטיבה רחבה יותר, ארה"ב שבה להעביר מטוסי תדלוק לישראל, והמורדים החות'ים בתימן חזרו להיות שחקן פעיל. ובתוך איראן, המצב הכלכלי המחמיר מביא לבלימת ילודה. שלוש הערות על ההסלמה המחודשת במזרח התיכון.
האסטרטגיה מאחורי המתקפות האחרונות
המתקפות ההדדיות האחרונות של איראן וארה"ב נראות, לכאורה, ללא שינוי מהותי - למעט העובדה שמשמרות המהפכה נמנעים עדיין משיגורים לישראל. זה נובע מההפנמה בטהרן, כי גם כשמדינות המפרץ מגיבות לתוקפנות נגדן, תקיפותיהן חסרות השפעה. לעומת זאת, בחינה מעמיקה של התקיפות האמריקאיות האחרונות מעידה כי מאחוריהן עומדת אסטרטגיה אמריקאית, שעשויה להועיל לטווח הזמן המיידי - ואף מעבר לו.
כיום, הקטליזטור לפעילות הצבאית האמריקאית הנרחבת אינה תוכניות הגרעין או הטילים הבליסטיים האיראניים, כי אם מצר הורמוז - שער הכניסה והיציאה היחיד למפרץ הפרסי - שהרפובליקה האסלאמית חידשה בו את המצור. הגוף שאמון על הפעילות הצבאית האיראנית במפרץ הוא משמרות המהפכה, ומוקד פעילות הצי שלהם נמצא בעיר בנדר עבאס. ממנה, הם מפקחים הן על המצר והן על הנמל האסטרטגי.
משטר האייתוללות נתפס כבעל יכולות ימיות נרחבות במרחב, אבל הנמל האסטרטגי היחיד שלהם מחוץ למפרץ הוא צ'בהאר. הפעילות הימית של משמרות המהפכה אינטנסיבית, אבל ממוקדת בבנדר עבאס. הסיטואציה הזו הביאה את ארה"ב לתקוף גשרים ומנהרות רבים שמובילים לבנדר עבאס, ולהביא לפגיעה ישירה במשמרות המהפכה.
עתה, נאלצים במטה משמרות המהפכה בטהרן לשקול כיצד להמשיך לתספק את המצור הימי, עם דרכי גישה שהולכות ומתמעטות. לאחר מכן, אם הלחימה באזור תחריף, ועל אחת כמה וכמה אם ישראל תתגלגל לעוד סבב עם איראן, יגברו באופן דרסטי היכולת להנחית מכה אנושה על צי משמרות המהפכה והיכולת להגביל את התנועה הימית בהורמוז, במיוחד אם מביאים בחשבון שצי צבא איראן נפגע אנושות במבצע שאגת הארי.
דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson
החשש: התרחבות לישראל ולבאב אל־מנדב
איראן תקפה בתקופה האחרונה באופן נרחב לא רק את מדינות המפרץ, כי אם גם נכסים אמריקאים בירדן. מדי יום מותקפת הממלכה ההאשמית בכעשרה טילים בליסטיים ובכלי טיס בלתי מאוישים, וכל זאת ללא חישוב הטיווח של המפרציות. בעקבות זאת, האמריקאים החליטו להסיט - בדומה לשאגת הארי - מטוסי תדלוק לישראל. כאן, גם במצב שבו ישנה הסלמה, מאמינים האמריקאים כי באמצעות מערכות ההגנה האוויריות הישראליות והאמריקאיות כאחת, המטוסים יהיו מוגנים יותר. ההבדל המהותי הוא הצבתם בבסיסי חיל האוויר, במטרה שלא "לחנוק" את החניות נתב"ג.
כשמגמת האסקלציה בלחימה בין ארה"ב לאיראן ניכרת, תוך כדי העברת המתדלקים לישראל, שאלת ההתרחבות המחודשת של הלחימה לישראל משתנה מ"האם" ל"מתי". האיראנים מודעים היטב לצורך האמריקאי במתדלקים עבור התקיפות האינטנסיביות, משתי סיבות עיקריות: רצף גיחות עם אותם מטוסי קרב דורש תדלוק, וכן, במצב שבו האמריקאים בוחרים להציב מטוסי קרב בטווחים רחוקים יותר, בשל החשש מהטילים האיראניים (דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, לדוגמה) - אותם מטוסים זקוקים לדלק לחזרה לבסיסי האם.
הפגיעה הגוברת בתשתיות הרפובליקה האסלאמית הביאה את משטר האייתוללות, לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, להורות למורדים החות'ים בתימן להיערך לסגירת מצר באב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי לים האדום, במקרה שארה"ב תשבית את רשת החשמל האיראנית. שליחיה של איראן בתימן חולשים על כ־28% משטח המדינה, כולל הבירה צנעא ועיר הנמל האסטרטגית חודיידה, שאפשרה להם לאורך תקופה ארוכה לחסום את באב אל־מנדב.
עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, באב אל־מנדב היווה נקודה חשובה בשיט בין תעלת סואץ לבין מצר הורמוז, שניים מחמשת נתיבי השיט העמוסים בתבל. בתעלת סואץ עברו עד 7 באוקטובר 2023 12% מכלל הסחר העולמי ו־30% מתנועת המכולות הבינלאומית, ובמצר הורמוז כ־20 מיליון חביות נפט ביום, עד שאיראן הטילה את המצור עם פרוץ מבצע שאגת הארי. בים האדום, ככלל, עוברים כ־14% מהסחר הימי העולמי.
משמעות הדבר היא שכ-30 אלף ספינות בשנה כבר מצאו את עצמן במשך תקופה ארוכה ללא יכולת להתחמק מהחות'ים באזור באב אל-מנדב, שבו לבדו עברו יותר מ-50 מיליון טונות תבואה, ו-6.2 מיליון חביות נפט ביום. לצורך ההשוואה, רוחבו של הים האדום הוא אומנם כ-200 ק"מ, אבל באב אל-מנדב, שנמצא בין תימן לג'יבוטי, הוא ברוחב של פחות מ־30 ק"מ. לכן, לאוניות יהיה קשה מאוד להתחמק מהחות'ים בדרכן לתעלת סואץ או ממנה.
בסיטואציה שבה החות'ים יחסמו שוב את באב אל־מנדב, העולם יתמודד לא רק עם חסימת 20% מהסחר העולמי בנפט ובגז טבעי מונזל שלא יכול לצאת מהורמוז, אלא גם השיט מהמזרח הרחוק לאירופה ובחזרה יתארך בשבועיים לפחות. מהמצור הקודם של החות'ים כבר למדנו ששיבוש שרשרות האספקה ותנועת הספינות הביא גם להתארכות של ארבעה שבועות בזמני אספקה, ואף יותר מכך.
האירוניה מההתפתחות הזו ומהמתקפות ההדדיות של ערב הסעודית והחות'ים בשבוע שעבר, היא שהמתווכת פקיסטן נאלצה לפנות לטהרן בדרישה לבלום את התוקפנות החות'ית הגוברת. הסיבה: לפקיסטן ולערב הסעודית יש ברית הגנה, שעלולה לאלץ את המדינה הגרעינית להתגלגל למלחמה. כבר בשאגת הארי שלחה אסלאמבאד לסעודים כ־16 מטוסי קרב, מל"טים וכוחות הגנה אווירית. במלחמה ישירה וכוללת סעודית-חות'ית, הם יידרשו להרבה יותר. בשורה התחתונה, לאחר הפנייה הפקיסטנית, האיראנים "השיבו" עם שיגורים משלהם לעבר ערב הסעודית.
המצב הכלכלי באיראן מחמיר
ההתפתחויות האחרונות בזירה המזרח תיכונית הביאו לזינוק מחודש במחירי האנרגיה. חבית ברנט קפצה מכ־70 דולר לחבית ב־1 ביולי לכ־90 דולר עכשיו. התהליך מעודד את הרפובליקה האסלאמית, אבל היקף העילות לדאגה מצידה רק גובר - כתוצאה מהמתקפות האמריקאיות. הריאל האיראני הגיע בסוף השבוע לשפל חדש של 1.918 מיליון ריאל לדולר בודד, שיא כל הזמנים. כזה שנראה כי נשבר כל הזמן.
הפסקת האש האמריקאית-איראנית הזמנית הביאה להתייצבות יחסית, מ־1.9 מיליון ב־4 במאי, אבל שוק המט"ח חזר להגיב להתפתחויות. לצורך ההשוואה, בפברואר (טרום פרוץ שאגת הארי) עמד הריאל על כ־1.6 מיליון לדולר. אם בוחנים תקופות מוקדמות יותר, אז בינואר אשתקד שער החליפין היה כ־810 אלף לדולר "בלבד", ובמהפכה האסלאמית ב־1979 - 70 ריאל לדולר.
התוצאה היא ששכר המינימום באיראן (166,255,500 ריאל) שווה כ־87 דולר, בזמן שקרן המטבע הבינלאומית צופה התכווצות של הכלכלה האיראנית בכ־6.1% לאורך 2026. בד־בבד, תחזית האינפלציה עומדת על כ־68.9% קצב שנתי, במה ששוחק את היכולת של מעמד הביניים להתקיים בכבוד ברפובליקה האסלאמית.
ההשלכות רבות ומתרבות. אחת ההתפתחויות שעליה דווח בעיתון "חמשהרי" בשבוע שעבר, מצביעה על ירידה בשיעורי הילודה ועלייה במחירי מעונות היום, שמקטינים את הביקושים לגני ילדים ברחבי המדינה. לפי הדיווח, מחירי מעונות היום ברחבי טהרן משתנים על בסיס שוטף. בשכונות בעלות מעמד סוציו־אקונומי בינוני, המחירים עומדים על 80-50 מיליון ריאל (כ־40-25 דולר), ואילו בשכונות מעמד גבוה - המחירים מאמירים לכ־300-250 מיליון ריאל (כ־160-130 דולר). ההכנסה החודשית הממוצעת באיראן מוערכת בכ־200-150 דולר, ועלות המחיה המינימלית על כ־400-385 דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
