מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

לוקהיד מרטין מתכננת נשק אנרגיה מסוג שטרם נראה בעולם. בה בעת, שיתוף הפעולה הביטחוני בין גרמניה לבין ישראל פורה, אך בתחום הלייזר - ברלין החליטה לדאוג לעצמאות מלאה. ובסין, לוקחים את יכולות היירוט צעד קדימה, לצורך הפלת לוויינים. על כל זאת ועוד בספיישל הגנה אווירית בפינה הביטחונית השבועית.

● סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן
● הפורום החשאי בין סין לרוסיה נחשף, ואיתו תוכנית שצריכה להטריד את המערב

האמל"ח האמריקאי שישנה את כל מה שידענו על נשק אנרגיה

ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום נשקי האנרגיה בזכות אור איתן, המערכת המבצעית היחידה בעולם בהספק לייזר של 100 קילו־וואט. עם זאת, במשרד המלחמה האמריקאי מסתכלים כבר הרבה יותר קדימה, עם החלטה להעניק ללוקהיד מרטין חוזה לפיתוח מערכת לייזר בהספק 500 קילו־וואט, שתוכל ליירט טילי שיוט ונחילי כטב"מים. זהו נדבך אסטרטגי במסגרת פרויקט JLWS של משרד המלחמה, שנועד לפיתוח מערכות יירוט זולות ומהירות.

בוושינגטון לא חשפו את סך העסקה, אבל דיווח באתר מיליטארי העריך את החוזה הראשוני עם לוקהיד מרטין וקבלני המשנה ב-86 מיליון דולר, מתוך מסגרת מיועדת של כ־847 מיליון דולר. האסטרטגיה נובעת מן ההפנמה בוושינגטון כי תחום לוחמת הרחפנים עובר למודל של ריבוי איומים על פני שימוש במל"טים או בכטב"מים יקרים, ועל כן אין כדאיות כלכלית לשימוש בטילים מיירטים בלבד.

באתר דיפנס ניוז מדווחים כי הפעילות בתוכנית JLWS תהיה מדורגת. אבות הטיפוס הראשוניים יהיו כבר בהספק 150 קילו־וואט, הגבוה יותר מזה של 'אור איתן'. הספק שכזה גבוה מספיק ליירוט רחפנים בודדים. לאחר מכן, יתקדמו להספקים של 500-300 קילו־וואט, שמיועדים ליירוט טילי שיוט. אלו דורשים את ההספק הגבוה בשל גופם הקשיח בהרבה ביחס לרחפנים.

גרמניה מפתחת מערכת הגנה בלייזר, ללא ישראל

לגרמניה ולישראל יש שיתוף הפעולה הביטחוני של גרמניה וישראל הולך וגובר, אך כשמדובר בפיתוח מערכת לייזר רבת־עוצמה עבור הצי הגרמני, החליט המטכ"ל הגרמני להתקשר עם הענקית המקומית ריינמטאל ועם MBDA גרמניה, לטובת הפרויקט האסטרטגי. שתי החברות מפתחות מערך שנועד לתת מענה משלבי הגילוי והזיהוי, ועד היירוט. בריינמטאל לא ציינו את הסכום המדויק של העסקה, אלא מסרו כי מדובר במספר "שלוש ספרות בינוני" במונחי מיליוני אירו.

יעד הפרויקט הוא להעמיד מערכת מבצעית ב־2029, קרי היא לא תהיה הראשונה ביבשת אירופה. המיזם המוביל ביבשת הוא דראגון פייר של בריטניה, שבו מעורב תאגיד MBDA יחד עם הענקית האיטלקית לאונרדו, וחברת קינטיק. בשני המקרים מדובר במערכות שמיועדות להתחיל את דרכן בפלטפורמות ימיות, סוגייה מאתגרת בשל סך האנרגיה המוגבל בספינה, והצורך במקום לסנסורים ולמערכות קירור נלוות.

בחברות הגרמניות טענו כי פיתוח המערכת המקומית נמצא בשלב מתקדם מאוד של בגרות טכנולוגית. במסגרת ההטמעה, האב־טיפוס הוצב על הפריגטה הגרמנית זקסן, ועבר איתו מרחק של כ־28 אלף מייל ימי, תוך כדי הפעלות שונות. ב־MBDA גרמניה ציינו כי המערכת יכולה למקד את הקרן לגודל של סנטימטרים בודדים. לדבריהם, האמצעי הוכיח עצמו גם בתנאי מזג אוויר קשים.

סין מפתחת מערכת גלי מיקרו ליירוט סטארלינק

מדענים בסין הצליחו ליצור מכשיר עם עוצמת מיקרו־גל רב עוצמה (HPM) שמגיעה להספק של עד 100 ג'יגה־וואט. כך לפי דיווח בעיתון SCMP, שמצטט מסמך שחיברו מדענים מהאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיה ביטחונית (NUDT), שפורסם החודש בכתב עת מדעי בתחום. עד עתה, הסינים שמרו על כלל היכולות והפיתוחים בתחום ללא פרסום, אך החוקרים ציינו כי "בהובלת דרישות אסטרטגיות לאומיות", הם פיתחו את הטכנולוגיה במהירות.

בעיתון הסיני מדווחים כי במידה שמערכות עם הספק שכזה ייפרסו למטרת יירוט לוויינים, הן עשויות לאיים על רשתות לוויינים שנעות בגובה נמוך, כדוגמת סטארלינק - "בעלות נמוכה במיוחד". במאמר של החוקרים מ־NUDT נטען כי שורת מוסדות מחקר סיניים פיתחו מגוון רחב של אמצעי לחימה בהספק של ג'יגה־וואט, וחלקם כבר ניתנו לכוחות הביטחון המקומיים.

עבור הטווח הרחוק, מערכות מיקרו־גל מפותחות גם בישראל - עבור הגנה אווירית מפני רחפנים. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים בגלי מיקרו רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב, בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים ליפול במקבץ יירוט אחד. הדבר מספק יתרון על לייזר שעובד בטור, ולא מסוגל ליירט בבת אחת נחיל רחפנים. מאידך, הפריסה הרחבה של גלי המיקרו עלולה לסכן כלים אוויריים ידידותיים.

בריטניה רוצה ליירט רחפנים עם רשתות

לא רק בישראל מתמודדים עם איום הרחפנים, אלא בכל העולם. בבריטניה, החברה המקומית שמתמחה ביירוט רחפנים, אופנוורקס אנג'ינירינג, הודיעה כי השתתפה לאחרונה בתצוגת מערכות שקיים הצבא הבריטי, ובו הראתה את היכולות של מערכת ויז'ן פייס. בחברה מציינים כי המערכת מספקת מיקום מדויק ייעודי ליירוט רחפנים. המשמעות היא שניתן לפגוע ברחפנים מהירים, גם מפלטפורמה שאינה יציבה.

ההפנמה באיחוד האירופי ובבריטניה בנוגע לאיום הרחפנים הגובר, נובעת מהיקף השימוש הגדול בהם במלחמת רוסיה־אוקראינה - ומהמחירים שהם גובים מתשתיות ויעדים קריטיים. היירוט של הרחפנים מאתגר במיוחד בגלל המהירות הגבוהה של הרחפן, הגובה הנמוך שבו הוא טס, והסיטואציה שבה לעתים קרובות הוא מיועד לפגוע במטרות שנמצאות בתנועה.

את המערכת חשפה החברה הבריטית לפני כשנתיים. היא שוקלת כ־70 ק"ג ויכולה לשמש, בין השאר, על כלי רכב קטנים וכלי שיט. המערכת היא בעלת תאימות לתקנים של נאט"ו והוכיחה את הרלבנטיות שלה בשיתופיות עם מערכת החיישנים טרוהאנטר מתוצרת ת'אלס ועם מכ"ם אקושילד שמייצרת אקודיין. היא מדייקת מערכות מערביות, כדוגמת תומ"תים שמייצרת נורת'רופ גרומאן האמריקאית.