קרן הלייזר הבריטית שמאיימת על המקבילה הישראלית ליירוט טילים

בריטניה ציינה בשבוע שעבר שלב משמעותי בפיתוח מיירט הלייזר "דראגון פייר", כשהשלימה ניסוי מוצלח שהתקיים בסקוטלנד. הממלכה השקיעה כ־100 מיליון פאונד (כ־475 מיליון שקל) בפרויקט, ובינתיים לא חשפה את טווח הירי שלו. עם זאת, בבריטניה מציינים כי המערכת יכולה להיות מוצבת על גבי ספינות, ברקע המשבר בים האדום מול המורדים החות'ים.

● שאלות ותשובות| מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל
● מערכת שלמה של הגנה אווירית ברכב אחד: רפאל השלימה ניסוי מוצלח במערכת SPYDER All in One
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הסנאטור היהודי שניסה לבלום סיוע אמריקאי לישראל בשווי 3.8 מיליארד דולר

אחד הגורמים המעורבים בפיתוח המערכת הוא שמעון פחימה, היהודי אורתודוכסי שמכהן מאז 2020 בתור ראש התוכניות האסטרטגיות של משרד ההגנה הבריטי. "ניסויי 'דראגון פייר' הוכיחו כי הטכנולוגיה המובילה בעולם שלנו יכולה לעקוב וליירט מטרות בטווח", מסר פחימה לאחר הניסוי. "בעולם של איומים מתפתחים, אנחנו נפעל להאצת השלב הבא של התוכנית. המחקר והטכנולוגיה של LDEW מהווים דרך חסכונית לעמידה בצרכי משרד ההגנה".

 מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

המערכת החדשה שייצרה בריטניה מעידה על התחרות הגוברת בתחום, לרבות אל מול פיתוחים ישראליים. כך לדוגמה, "מגן אור", מערכת היירוט שפיתחה רפאל הישראלית פרוסה באופן לא מבצעי סביב רצועת עזה בימים אלה, הפכה למערכת הראשונה בעולם מסוג זה באפריל 2022. באמצעות קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט, היא מיועדת ליירוט של רקטות שונות. על לפי הערכות מעודכנות, המערכת הישראלית יעילה לטווח של עד 10 ק"מ, ותהפוך למבצעית בסוף 2025.

יתרונות מערכת הלייזר

שיקול מרכזי במיירטי הלייזר בישראל, כמו גם בבריטניה ובכל מקום אחר בעולם, נוגע לעלויות הירי. בחודש הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" לדוגמה, שוגרו כ־10 אלף רקטות לעבר ערי ישראל. בהתחשב בעלות יירוט של "כיפת ברזל" - שעומדת על כ־30 אלף דולר - ניתן לשער כמה ניתן היה לחסוך לו מערכת הלייזר הייתה הופכת למבצעית. כך לדוגמה, מנתונים שפרסם משרד ההגנה הבריטי עולה כי עלות יירוט באמצעות "דראגון פייר" עומדת על כ־10 פאונד (כ־47 שקל) בלבד, עבור ההפעלה החשמלית.

אולם, ליירוט באמצעות לייזר יש לא מעט חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, מה שאומר כי במקרה של מטח, היא תיירט רק רקטה אחת (אלא אם פורסים כמה מערכות במקביל). הבעיה השנייה שמקשה על המערכת היא השפעת מזג אוויר מעונן, אובך וערפל שמגבילים את פעילותה. "סביר להניח שלייזר לא יחליף אמצעים קינטיים", אומר לגלובס טל ענבר, עמית מחקר במכון המחקר האמריקאי MDAA. "ההגנה שלו קטנה מזו של טיל. אמנם מחיר ירייה של לייזר נמוך יותר מטיל מיירט, אבל כשעושים חשבון על כמה רוצים להגן - לא בטוח שהחשבון לצד הלייזר".

שורת שחקניות בתחום

"דראגון פייר" ו"מגן אור" מהוות רק שתי שחקניות בלבד בתחרות העולמית ההולכת וגוברת בתחום, אותו השיק לראשונה נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן, בשנות ה־80, במסגרת יוזמת ההגנה האסטרטגית שזכתה לכינוי "תוכנית מלחמת הכוכבים". כיום, וושינגטון משקיעים כ־669 מיליון דולר עבור מחקר בתחום כדי להגיע לעוצמת לייזר של כמגה־וואט עד 2026.

במסגרת זו, הצי האמריקאי חתם בחודש נובמבר על חוזה עם חברת BlueHalo, העוסקת בתחום החלל, יירוט כלי טיס ומערכות אוטונומיות וסייבר, לפיתוח מיירט לייזר שיותקן על גבי כלי רכב.

אמנם ארה"ב היא שחקנית מרכזית בתחום הלייזר, אך היא כמובן לא היחידה. גם סין פועלת בו. לפי דוח מודיעין אמריקאי משנת 2022, סין כבר מחזיקה ביכולות לייזר מסויימות. בניגוד למערכת "מגן אור", השאיפה הסינית, ככל הנראה, היא להשיג יכולות יירוט לוויינים בחלל. עם זאת, האפשרות הזאת מוטלת בספק בשלב זה, בשל המרחקים הגדולים. לפי הצהרות מדענים משנגחאי, הם קרובים לפיתוח מיירט בעוצמה של 100 פטוואט, פי עשרה מאנרגיית תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם. עם זאת, רבים מפקפקים בכך.

גורם נוסף בתחום היא רוסיה: בשנת 2018 הנשיא ולדימיר פוטין חשף מערכת לייזר להגנה אווירית ונגד לווינים בשם "פרסווט". גם הודו היא שחקנית בולטת בתחום, כאשר לפי הודעה רשמית מניו דלהי, הצבא ההודי פרס מערכת הגנת לייזר ב־1 בינואר 2021 במהלך נאום של ראש הממשלה נרנדרה מודי. "אין כל כך הרבה שחקניות בתחום משום שסין לא תמכור לאף אחד - ואף אחד לא ימכור לה", מסכם טל ענבר. "לא רבות עוסקות בלייזר, אבל יש את ארה"ב, אירופה, סין והודו שלא ממש ברור מה מצבה".