חמישה מחברי המל”ג הודיעו על פרישה בעקבות חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה

שלוש פרופסוריות ושני פרופסורים פרשו היום (ב') מהמועצה להשכלה גבוהה בעקבות החקיקה המתירה הפרדה מגדרית באקדמיה. ככל שלא יוחלפו חברי המל"ג הפורשים במהירות, המועצה לא תוכל להמשיך לפעול, שכן לא יהיה בה מספר החברים המינימלי הדרוש לקבלת החלטות. ייתכן כי שר החינוך יואב קיש יהיה מוגבל במינוי חברים חדשים בתקופת הבחירות.

חברי המל"ג שהודיעו על התפטרותם הם: משה ויגדור, מנכ"ל קרן מנדל ובעבר מנכ"ל המל"ג; פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון; פרופ' ג'יהאד אל־צאנע מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' עדית תשובה מהאוניברסיטה העברית; ופרופ' ליה לאור מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

● בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים
● בג"ץ הקפיא את חוק התקשורת של השר קרעי

חברי המל"ג שלא הודיעו על פרישתם הם: ראש הוות"ת, עמי מויאל, לשעבר נשיא מכללת אפקה; החוקרים מהאוניברסיטאות: פרופ' רונן קירשטיין מאוניברסיטת רייכמן, פרופ' אהוד דוכובני ממכון ויצמן, פרופ' און וינקלר מאוניברסיטת חיפה ופרופ' מרים מרקוביץ־ביטון מאוניברסיטת בר־אילן; והחוקרים מהמכללות: פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו, פרופ' אבי בזק מהמכללה האקדמית הדסה ופרופ' אסף מידני מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. עוד חברים במל"ג הפעילים החברתיים: פרופ' שוש שהרבני ממכללת עמק יזרעאל, ד"ר ראניה חוסיין פראג' ממכללת אורנים, רועי פולקמן - מרצה, פעיל חברתי ובעבר יו"ר סיעת כולנו - ליאב אלחיאני וסיוון קורן, נציגי הסטודנטים; פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; והפעילה החברתית מרים פרץ.

נציגה נוספת, הפעילה החברתית אלמוז זרו, אינה בין הפורשות, אך ייתכן שתיאלץ לפרוש מסיבה אחרת - התמודדות בפריימריז של הליכוד.

"פגיעה בערכי היסוד"

חוק ההפרדה המגדרית, שאושר בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית, הרחיב באופן משמעותי את האפשרות של מוסדות לימוד להציע לימודים בהפרדה מגדרית. כיום ההפרדה מותרת בעיקר במסלולי לימוד לתואר ראשון המיועדים לציבור החרדי, והיא מתקיימת רק בכיתות הלימוד. הצעת החוק מאפשרת להרחיב את ההפרדה גם לתארים מתקדמים, כולל תארים מחקריים, לכל תחומי הלימוד ולכלל האוכלוסייה, וכן לקיים את ההפרדה גם במתחמים ציבוריים של המוסד.

ההפרדה המגדרית נתפסת ככלי המאפשר לשלב יותר חרדים באקדמיה ובהמשך גם בשוק העבודה. מנגד, גורמים המתנגדים להצעה חוששים כי היא תיצור מצב שבו נשים יקבלו חינוך שאינו שוויוני וכן הזדמנויות תעסוקה שאינן שוות. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד היום מנגנוני השכלה נפרדים, בארץ ובעולם, התפתחו כך שהמוסדות המיועדים לנשים נופלים בדרך כלל באיכותם. כך גם במקרים אחרים שבהם נעשה ניסיון להפרדה - בדרך כלל איכות המוסדות המופרדים על בסיס שאינו אקדמי אינה שווה.

החשש הוא שבעיקר בתארים מתקדמים לא יהיה תקציב להציע מסלולים איכותיים לשני המגדרים, ובסופו של דבר התואר יוצע בפועל רק לאחד מהם. נוסף על כך, על פי ההלכה האורתודוקסית, למרצים גברים מותר ללמד סטודנטיות, ואילו למרצות אסור ללמד סטודנטים. מצב זה הופך את המרצות לכוח אדם פחות משתלם עבור אוניברסיטאות שיציעו תארים בהפרדה, ועלול לפגוע בהזדמנויות התעסוקה של נשים, שממילא סבלו לאורך השנים מאפליה גלויה וסמויה באקדמיה.

מן האוניברסיטאות נטען עוד כי ההכשרה האקדמית, בעיקר בתארים מתקדמים, דורשת חשיפה למגוון דעות ונקודות מבט, שעלולות להיפגע כתוצאה מההפרדה המגדרית. כך למשל, בתחומים כמו רפואה או סוציולוגיה, קשה ללמוד מבלי להבין את הצרכים של כלל המגדרים.

"אישור החוק, המהווה התערבות חסרת תקדים בעצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה, צפוי לפגוע קשות בערכי היסוד שעליהם מושתתת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", נכתב במכתב ההתפטרות שהגישו חברי המל"ג לנשיא יצחק הרצוג ולשר החינוך יואב קיש.

"אנו רואים במהלך זה שינוי מהותי באופייה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא עלול להוביל להדרת נשים מן המערכת ולפגוע באיכותה, במעמדה ובאמון הציבור במערכת, במעמדה הבין־לאומי וביכולתה להמשיך להוביל מחקר, חדשנות והכשרה של דור העתיד".

הקש ששבר את גב המל"ג

פרופ' עידית תשובה מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית, סיפרה בשיחה עם 'גלובס' כי: "לו הייתי חושבת שהמל"ג תילחם בחקיקה הזו או תתנהל באופן שיאזן בין צרכי ההפרדה למחיריה, הייתי נשארת. אבל לאור ההיכרות עם הגורמים העומדים היום בראשות המל"ג ועם ההחלטות שהיא קיבלה בזמן האחרון, אני לא מאמינה שכך יהיה, ולכן עדיף לי לעזוב".

"במשך תקופה די ארוכה אני חווה חוסר שביעות רצון מההחלטות המתקבלות במל"ג, ואם אפשר להסכים להיות חתומה על שתיים שלוש החלטות שאני לא מסכימה איתן, הרי שבהדרגה המספרים מתרבים. והנה הגיע חוק מזעזע, שלא היה צריך להיות מחוקק, ומעבר לחוק עצמו - מהווה פגיעה בחופש האקדמי ובעצמאות של המל"ג. הכנסת בעצם מחליטה החלטות שהן בסמכות המל"ג, וזה הקש ששבר את גב הגמל".

"מחר בבוקר אמור להתקיים דיון ביישום החוק, ודיונים כאלה מובילים לעתים להצבעות ומשם להחלטות. הייתי יכולה לחכות לראות אם תהיה להצבעה כזו ואז לקום ולצאת רגע לפניה, אבל זה לא מתאים לאופי שלי. העדפתי לפרוש מראש".

תשובה מספרת כי היא דווקא לא מתנגדת באופן מוחלט להפרדה מגדרית. "הייתי חברה בוועדת היגוי חרדים במל"ג במשך תקופה ארוכה. אני מבינה את הצורך להנגיש השכלה לחברה החרדית, אבל השאלה היא איך נכון לעשות את זה ובאיזה מחיר".

"לדעתי, ניהלנו את האיזון הזה בצורה מצויינת בלי התערבות חוקית, ואכן יש נתונים שמראים שיש שיפור בקליטת חרדים לשוק העבודה, אם כי השיפור קטן מן המצופה", מוסיפה תשובה.

"ואפשר להתווכח האם בהתחשב בתוצאה הפחות טובה, כדאי לשקול שוב את רמת ההפרדה שאנחנו מאפשרים, אבל הסוגיה היא גם יותר עקרונית".

מהמל״ג נמסר : "המועצה להשכלה גבוהה תמשיך לנהוג באופן ממלכתי ומקצועי, על־פי סמכותה ונהליה, למען ההשכלה הגבוהה בישראל, מתוך תחושת שליחות ואחריות. המל״ג מחויבת לשמירה על עצמאותם של מוסדות ההשכלה הגבוהה ועל שיקול דעתם המקצועי. כך היה, וכך ימשיך להיות".