מאחורי עסקת ישראל־יוון: הקשר הטורקי שהוביל למהלך ההיסטורי

קצב צמיחת יצוא הביטחון הישראלי לאירופה שובר שיאים, אבל העסקה החדשה מול יוון בהיקף של 3.5 מיליארד אירו מסמנת עליית מדרגה מסוג אחר. בעוד שעסקת "חץ 3" לגרמניה נתפסה בעיקרה כמענה למלחמה באוקראינה, החוזה החדש מול אתונה נושא עמו משקל אסטרטגי ישיר עבור ישראל: בניית מערך הרתעה אזורי משותף מול טורקיה. יוון תרכוש מערך הגנה אווירית רב־שכבתי מישראל בסך כ־3.5 מיליארד אירו: קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בשכבת ביניים וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה.

אנקרה תחת הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן מאיימת על יוון לא פחות מאשר על ישראל, וכך נוצר שילוב זרועות משולש שהולך ומתהדק גם עם קפריסין.

● הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור
● חוסר במיירטים או תרגיל? למה ארה"ב השהתה את התקיפה באיראן

האתגר של יוון ופתרון ההרתעה

טורקיה ויוון אומנם חברות ברית נאט"ו, אבל בעלות מתיחות כרונית בנוגע לגבולות המים הכלכליים במזרח הים התיכון והים האגאי. מאז 1995 מרחפת מעל היחסים עננת חוק ה"קסוס בלי" הטורקי, שלפיו אם יוון תרחיב את המים הטריטוריאליים בים האגאי מעל לשישה מייל ימי - אנקרה תראה בצעד עילה למלחמה. השנה החריפה המגמה עם הקידום הטורקי של חוק "המולדת הכחולה", שבמסגרתו אנקרה שואפת לכפות 12 מייל ימי טורקי על חשבון הטריטוריות היווניות.

לפי הצהרות משטר ארדואן, החוק היה אמור לעבור כבר בפרלמנט, אבל לפי שעה נעצר. בכיר יווני מספר לגלובס כי ההערכה באתונה היא שממשלת טורקיה לא נטשה את הרעיון, אלא השהתה אותו עד לסיום בחירות האמצע בארה"ב. "זהו צעד מעורר דאגה", מודה הבכיר.

המדיניות הטורקית פוגעת בעקיפין גם בישראל. לפני כשנה החליטו היוונים להתעלם מאיומי אנקרה ולהכריז על שטח ימי סגור במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס כדי להתחיל בפריסת כבל שנועד לחבר את רשת החשמל הישראלית לאירופה. ספינה איטלקית כבר הגיעה לאתר הפריסה אבל נדחתה שוב ושוב, כי הטורקים איימו שיחתכו את הכבלים - ובאתונה בחרו להימנע מצעד חד־צדדי מחשש לעימות צבאי ישיר.

עתה, הטורקים הכריזו על שטח ימי סגור עבור מחקר סיסמי שמתבצע צפונית לקפריסין בין 20 ביולי ל־30 באוגוסט. היעד: פריסת צינור גז טבעי בין טורקיה לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC), ישות בובה שרק אנקרה מכירה בעצמאותה. הצעד ממחיש עד כמה ההתעצמות ומפגני הכוח הטורקיים מתקרבים לישראל.

"טורקיה גדולה מאיתנו פי שמונה", אמר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בראיון לתקשורת המקומית, לאחר החלטת המועצה לביטחון לאומי של יוון לאשר את העסקה. "אנחנו מוכנים לדון בפתרון ריאלי לסוגיות כמו המרחב הכלכלי הבלעדי, אך לעולם לא אהיה מוכן לנהל דיפלומטיה מעמדת חולשה. אני מעוניין שיוון תחזיק תמיד ביכולת התרעה חזקה".

הדרך לאותה הרתעה עוברת במערך הגנה אווירית רב־שכבתי מתקבל שיגיע מישראל, ולפי התוכנית ייפרס באופן מלא כבר בתוך 35 חודשים בלבד. הפרויקט כה מואץ בשל תפיסת האיומים היוונית, שחוששת ממכת פתיחה טורקית מרובת טילים ורקטות בניסיון לכבוש איים בים האגאי. השאיפה היוונית היא שמערך שכולל את קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX של התעשייה האווירית, וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה יאפשר להמעיט פגיעות וייתן אורך נשימה להזרמת כוחות מיוון אל האיים.

קלע דוד היא מערכת ארצית ולכן צפויה להתמקם ביוון היבשתית, ברק MX אף הוא ייפרס בכל רחבי יוון היבשתית וייתכן כי אף באיים מרכזיים, ואת הוורסטיליות של ספיידר ינצלו לטובת פריסת סוללות באיי הים האגאי עד לכרתים.

למערכת קלע דוד יש טווח של עד 300 ק"מ, והיא רלוונטית ליירוט טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. מערכת ברק MX תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע. מערכת ספיידר, שלאחרונה נמכרה לרומניה בעסקה בסך כ־2 מיליארד אירו, מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים, לרבות כטב"מים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים.

ישראל תעביר ידע ויכולות, כולל קוד מקור

במגזין "הלאס ג'ורנל" היווני דווח שפרט מכריע ביצירת "מגן אכילס" הוא מערכת הפיקוד והשליטה, כולל מתן קוד מקור - עבור העצמאות היוונית. מהמערכת הזו, לפי אותו דיווח, תנוהל רשת ההגנה האווירית האחודה - שבה לצד המערכות הישראליות ישולבו מערכות מתוצרת אמריקאית שכבר קיימות ביוון, כמו פטריוט והוק. עוד דווח במגזין כי ייתכן ייצור יווני של מיירטים למערכות הישראליות.

מכאן, יפנו הצדדים בקרוב לצד האופרטיבי של ההסכם שכולל 25% ייצור מקומי לכל הפחות. נושא הייצור המקומי הפך בשנים האחרונות לסוגיה משמעותית בעולם, לאור ההפנמה שההזנחה רבת השנים של תקציבי הביטחון הובילה גם לפער מהותי בידע טכנולוגי וביכולות תעשייתיות.

יוון, לדוגמה, מגדילה את תקציב הביטחון באופן עקבי. לאחר שב־2023 הוא עמד על כ־7.4 מיליארד דולר (כ־2.9% מהתוצר), השנה הוא מוערך בכ־8.6 מיליארד דולר (כ־3.5% מהתוצר). תוכנית "מגן אכילס" היא רק נדבך אחד מתוך תוכנית השקעות ביטחונית בסך 28 מיליארד דולר לשדרוג היכולות הצבאיות היווניות עד 2036.

במטרה לעמוד בדרישות היווניות להעברת יכולות וידע, יידרש תיאום מיטבי בין משרד הביטחון לבין התעשייה האווירית ורפאל. הצלחת העברת הידע ליוון אסטרטגית למשרד הביטחון בשני היבטים: עסקיים והבטחת שרשראות אספקה.

תוך כדי שהוא מנהל את המשא־ומתן להארכת הסכם הסיוע עם ארה"ב מעבר לשנת 2028 והפיכתו למתווה שיתוף־פעולה ארוך־טווח, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם פועל לגיוון מקורות הייצור והאספקה, במיוחד של רכיבים קריטיים.

כך, העברות הידע והייצור מבטיחות הכנסות קבועות לתעשיות הביטחוניות, וכשיעלה הצורך ישראל תוכל לווסת אליה אספקות ממפעלים במדינות אחרות, מבלי שהן נתונות לאיום. כך לדוגמה פעילות המשרד מול הודו - הלקוחה העיקרית של התעשיות הביטחוניות וכן בעלת מערכת יחסים עם משטר האייתוללות, כך שהיא ככל הנראה לא תותקף על ידי איראן.