ההצעה של רייכמן והפירמות הגדולות לשינוי ההסמכה בראיית חשבון

מתחייבת רפורמה בבחינות ההסמכה לרואי החשבון כדי להתאים אותן לעידן ה־AI ולדרישות החדשות מרואי חשבון בעידן הבינה המלאכותית. כך טוענים שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר הריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, ומרכזת לימודי הביקורת באוניברסיטה, מאי לזר, בפנייה למועצת רואי החשבון האחראית על בחינות ההסמכה והפיקוח על רואי החשבון.

● WSJ | ביקור במחנה ההכשרה שבו KPMG מלמדת רואי חשבון לחשוב בצורה ביקורתית

בשיתוף עם בכירי פירמות ראיית החשבון מהביג 4 בישראל ומשרדי רואי חשבון נוספים, פנו שוב ולזר למזכירת מועצת רואי החשבון, ורד הראל, בהצעה לעדכן את הבחינות. "אנו סבורים שקיים כיום פער הולך וגדל בין חלק מהמיומנויות הנבחנות בבחינות המועצה לבין המיומנויות שיידרשו בפועל מרואה החשבון בעידן הבינה המלאכותית", כותבים שוב ולזר למועצה. לטענתם, "בעוד שכלים טכנולוגיים צפויים לבצע חלק ניכר מן המשימות הטכניות והתהליכיות שבעבר היו חלק מרכזי מעבודת המתמחה, בחינות המועצה ממשיכות במידה רבה להתמקד דווקא ביכולות אלה. יש מקום להפחית בהדרגה את הדגש על ביצוע טכני ולחזק את הדגש על יכולתם של הנבחנים לזהות ולהעריך סיכונים, להבין תהליכים עסקיים מורכבים ואת הממשקים ביניהם, לזהות כשלים בתהליכים, במערכות או במעבר מידע ביניהן, להבחין בין מידע מהותי למידע שאינו מהותי, להפעיל ספקנות מקצועית, להבין את ההשלכות של ממצאים שהתגלו במהלך הביקורת, ולהחליט מהו המענה המקצועי המתאים בנסיבות העניין".

לחשוב ולפעול כרו"ח

הפנייה נולדה על רקע האתגרים החדשים העומדים בפני מקצוע ראיית החשבון לאור פיתוח כלים טכנולוגיים מתקדמים, שמצד אחד מסייעים בעבודה ואף מחליפים לעיתים את עבודת המתמחים - ומנגד הם דורשים התאמה של הכללים החלים על רואי החשבון המבצעים ביקורות בחברות. כך מערכות מבוססות בינה מלאכותית מסוגלות לסקור הסכמים, לקרוא פרוטוקולים, לאתר חריגים באוכלוסיות גדולות של נתונים, לזהות עסקאות עם צדדים קשורים, לבצע בדיקות אנליטיות ולהציע כיווני פעולה אפשריים למבקר. שוב עצמו השיק לאחרונה צ'אטבוט מתקדם מבוסס בינה מלאכותית, אשר מספק תשובות בתחום התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS).

"ככל שמגמה זו תעמיק, בחינת הסמכה המתמקדת בעיקר בביצוע ידני של פעולות טכניות תשקף פחות ופחות את אופי העבודה המקצועית שאליה מוכשרים הסטודנטים", כותבים שוב ולזר בפנייה למועצה.

שוב ולזר מציינים, כי ההתפתחות הטכנולוגית אינה מייתרת את תפקידו של רואה החשבון. להיפך, ככל שהכלים הופכים מתוחכמים יותר, כך גדלה חשיבותו של הגורם האנושי המפעיל אותם. כלי בינה מלאכותית "אינם מחליפים את היכולת להבין את המהות הכלכלית של האירוע" ולהעריך אותו "במצבים שבהם קיימת יותר מפרשנות אפשרית אחת", נכתב בפנייה למועצה תוך שנטען, כי "המשך בחינה של יכולות טכניות בלבד אינו נותן מענה מספק לשאלה המרכזית: האם הנבחן מסוגל לחשוב ולפעול כרו"ח בסביבה מקצועית מתקדמת".

פער בין הכוונות למציאות

במסגרת הדיונים שקיימה מועצת רואי חשבון ביחס לעתיד ההכשרה החשבונאית לאחרונה הודגש הצורך לחזק יכולות של חשיבה ביקורתית, ניתוח, הבנה מקצועית והפעלת שיקול דעת, לצד התאמת ההכשרה למציאות הטכנולוגית המשתנה. לטענת שוב ולזר, "אם עקרונות אלה לא יבואו לידי ביטוי גם במבנה בחינות המועצה, קיים חשש כי ייווצר פער בין הצהרת הכוונות ביחס לעתיד ההכשרה לבין האופן שבו הסטודנטים נבחנים בפועל".

הרפורמה המקיפה האחרונה בתוכנית הלימודים ובבחינות ההסמכה לרואי חשבון אושרה בינואר 2019. אולם, לדברי שוב, היא לא התייחסה כלל לחידושים הטכנולוגיים שנכנסו בשנים האחרונות. "תחום הביקורת עובר ויעבור ביתר שאת בשנים הקרובות שינויים משמעותיים בעקבות כניסת הבינה המלאכותית… הכלים הטכנולוגיים מחליפים כבר היום חלק ניכר מהעבודה הטכנית, גם במשרדים קטנים, אך במקביל יוצרים אתגרים וסיכונים חדשים שמחייבים רמה גבוהה יותר של חשיבה מקצועית".

בהצעה כאמור תומכים בכירי משרדי הביג 4 בארץ וכן בכירים נוספים מהתחום, בהם ישראל אליהו ראש מערך הביקורת KPMG, ירון ויצנבליט Assurance Leader ב־PwC, ישראל נקל שותף וסמנכ"ל כספים בחטיבת הביקורת Deloitte, ציון ששון שותף Audit Quality & Markets ב־EY, יזהר קנה שותף מנהל בפאהן קנה Grant Thornton Israel וחיים חלפון שותף מנהל בעמית, חלפון PKF.

שוב: "ההצעה שגיבשנו פותחה בליווי ובשיתוף ראשי מערכי הביקורת במשרדי רואי החשבון, מתוך רצון ליצור התאמה טובה יותר בין ההכשרה האקדמית לבין המציאות המקצועית המשתנה. במיוחד בתקופה שבה קצב השינוי הוא כל כך מהיר, לימודי הביקורת לא יכולים להיות מנותקים מהפרקטיקה. אי אפשר להמשיך להסתמך בעיקר על שינון".