הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

עסקת יוניון והראל עם חברת כרטיסי האשראי כאל נפלה לאחר שרשות התחרות דרשה שיוניון תמכור את החזקותיה בסופר פארם (37%) ונאסר על העברת מידע בין כאל להראל. במשך חודשים קיימה הממונה על התחרות דין ודברים ביחס לתנאים חלופיים, אך הצדדים לא הסכימו לתנאים והעסקה נפלה.

● חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי
● בממשלה נוטים לאשר דחייה במכירת כאל

התנאים שהציבה הרשות נבעו מחשש לשימוש במידע שהיה עובר בין החברות. בשנים האחרונות מידע הפך להיות תשומה משמעותית בשוק, ורשות התחרות בוחנת זאת במסגרת עסקאות מיזוג. התפיסה היא כי החזקת מידע והעברתו מטריד מבחינה תחרותית. מידע נותן יתרון לחברות על פני המתחרות וזה יכול לגרום לכך שהם ידחקו את המתחרות.

בעוד שלפני 5־10 שנים לא היתה ברשות את המודעות לעניין המידע, בטיוטת הנחיות שפורסמה השנה כבר היתה התייחסות לכך שמידע מייצר יתרון תחרותי. החשש הזה נמצא כיום במוקד תשומת־הלב של רשויות תחרות בעולם.

כיום, בכל בקשה למיזוג, שאחד הצדדים הוא בעל גישה למאגר מידע - הרשות בודקת האם לרוכש יש פעילות שהוא יכול לעשות בה שימוש עם המידע ועד כמה הרוכש מחזיק בנתח שוק דומיננטי. מאגר מידע כזה יכול להיות כרטיסי אשראי כמו במקרה הנוכחי.

"בעולם אנחנו פורצי דרך במיזוגים. רשויות תחרות מוטרדות ממידע אבל הם לא מתנגדים כמונו. הרוב מתנות בתנאים" הסבירה עו"ד יעל שיינין, שהיתה עד לאחרונה היועצת המשפטית של רשות התחרות, בראיון לגלובס מהחודש שעבר.

לדבריה, "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות. הרבה פעמים המיזוג הוא לא על המוצר הפיזי אלא על המידע. לחברת כרטיסי אשראי יש המון מידע והוא יכול לשמש את החברות שקונות אותה: להחליט איפה הן פותחות את העסקים, מה ההעדפה הצרכנית, כמה הצרכן מוכן לשלם".

עו"ד טובי האריס, ראש מחלקת שווקים ברשות התחרות אמרה בחודש שעבר בראיון לגלובס כי היא מציעה לחשוב על דאטה כעל רכיב בעל משמעות עסקית, בדיוק כמו חומר גלם או תשתית. "יש מידע שהוא תשומה. פייסבוק מרוויחה מדאטה, ואפשר לראות אותו כתשומה, ואפשר לראות אותו כדבר בעל ערך. אם יש מישהו אחד שיש לו גישה לבוננזה הזו, ולאחרים אין, אז הוא יכול לדחוף אותם החוצה מהתחרות ולמעשה להשתלט על השוק".

החששות בעסקת כאל

עסקת הרכישה הנוכחית העלתה ברשות חששות בשני מובנים. כאל המחזיקה בכרטיסי כשליש מהאוכלוסיה, וחברת כרטיסי אשראי יכולה לאפיין את הקונים וליצור פרופיל. ברשות התחרות חששו שמידע על הרגלי הצריכה יזרום מכאל אל סופר פארם (שבבעלות יוניון) באופן שידחוק את המתחרים של רשת הפארם.

חשש נוסף נובע מכך שסופר פארם תקבל מידע על רשת BE של שופרסל (שבהסכם עם כאל להנפקת כרטיסים). בזכות פעילות כרטיסי האשראי כאל חשופה למאגר מידע עצום הכולל תפעול של 4 מיליון כרטיסים.

בשל מעמדה של סופר פארם בתחום הפארם, ולהחזקותיה של יוניון בחברה, גישה למאגר המידע עלול להקנות לסופר פארם מידע שעלול לבצר את מעמדה ולפגוע בתחרות בתחום.

היבט נוסף בו עלה חשש לפגיעה בתחרות הוא בתחום ביטוחי הבריאות. אם הראל, חברת הביטוח הגדולה ביותר בתחום ביטוחי הבריאות, תקבל גישה למידע של כאל. ברשות סברו כי למידע שברשות כאל יהיה ערך רב שיכול לשמש את הראל לתמחור מותאם אישית.

דיוויד גילה, הממונה על התחרות לשעבר אומר כי חשש מהעברת מידע בשווקים ריכוזיים שעלולה לפגוע משמעותית בתחרות בשוק הניע החלטות חשובות בארץ ובעולם. "לדעתי כשהחשש הזה משמעותי, סעד מבני, של התנגדות לעסקה או מכירת הנכס הבעייתי (כמו מכירת סופרפארם בדוגמא הנוכחית), הוא הסעד היחיד המתקבל על הדעת".

גילה מוסיף כי "טוב שהתפוצץ המשא ומתן בין הרשות לצדדים על סעד התנהגותי מסובך. הנסיון אומר שסעדים התנהגותיים כאלה הם מאוד קשים לאכיפה ויישום, והם נוטים להתפורר במהלך השנים".

גם עסקת הראל נפלה

זו לא הפעם הראשונה שעסקה נופלת בשל חשש לשימוש במידע. כשהראל רצתה להתמזג עם ישראכרט, רשות התחרות התנגדה בינואר 2024. החשש העיקרי נגע לכך שהמידע הרב שבידי ישראכרט יגיע לחברה המחזיקה בנתח שוק של 37% מביטוחי הבריאות ויקנה לה יתרון לא הוגן. הראל החליטה שלא להיאבק בהחלטה ולא הגישה ערר.

עו"ד האריס התייחס לעסקה והסבירה כי "אם הראל, כמובילה בתחום הביטוח, היא היחידה שיש לה דאטה של לקוחות ישראכרט, היא יכולה לנתב את המחירים הגבוהים ללקוחות בכוונה. זה כמו לייצר פרופיילינג על לקוחות מסוימים, לדעת לפי ההתנהגות הצרכנית של האנשים בכרטיס האשראי איך הם משלמים על דברים".

גם המקרה של המיזוג שלא יצא לפועל בין ספקית המידע העסקי סטורנקסט לקרן ההשקעות פורטיסימו שהחזיקה בסוגת ירד מהפרק בשל חשש לזילגת מידע. היות שסטורנקסט מספקת לקמעונאים ולספקי מזון נתונים המבוססים על מידע המתקבל מהקופות ברשתות השיווק, ובנוסף מספקת פורטל ספקים לחברות וארגונים, עלו שני חששות מרכזיים ביחס למיזוג. הראשון נגע ליכולת של ספקים המתחרים בסוגת להתחבר למערכת של סטורנקסט, והחשש השני נגע למידע רגיש אודות מתחריה של סוגת שמוחזק על ידי סטורנקסט.