המנכ"ל מאחורי הנפקת הענק הביטחונית: "רואים את עצמנו באותה רמה עם תע"א, אלביט ורפאל"

מלחמת רוסיה־אוקראינה, ולאחריה מלחמת "חרבות ברזל" הביאו לגאות חסרת תקדים במניות החברות הפועלות בתחום הביטחוני, שרשמו תשואות פנומנליות של מאות ולעיתים גם אלפי אחוזים.

בין הנהנים מהגאות בשוק הביטחוני היו גם בני משפחת מזרחי, בעלי השליטה בחברת הסימולטורים הצבאיים בגירה, שבתחילת חודש יוני האחרון הביאו אותה לבורסה המקומית. ההנפקה, שהציבה לעסק שאותו פיתחו בשני העשורים האחרונים בני המשפחה שווי של כ־3.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף) - הייתה לגדולה ביותר שביצעה חברה ביטחונית בשוק המקומי.

● פורטפוליו | מייסד קרן הדיפנס מספר על ההשקעה שהסתבכה והעסקה הגדולה בגרמניה
● ראיון | המהנדסת שהפכה לדירקטורית בכירה באנבידיה: "בטכניון קיבלתי 20 במבחן"
● כאב הראש הענק של ייצור משחקי מונופול תוצרת ארה''ב

בראיון ראשון ומיוחד לגלובס מספר ירון מזרחי, מנכ"ל בגירה, על המאמץ לשמור על החברה פרטית חרף ההתעניינות בה מצד גורמים שונים, והשינוי שחל בה בשנים האחרונות והוביל להחלטה להפוך לציבורית.

הראיון עם מזרחי נערך במשרדי החברה החדישים שבפאתי מודיעין, אליהם עברה לפני כשנתיים אחרי נדודים ארוכים, שהחלו בווילה בראש העין שם עשתה את צעדיה הראשונים. בקומה התחתונה של המשרדים, מתחת לאדמה, נמצא חדר אפלולי המאכלס את הסימולטורים השונים שפיתחה בגירה לאורך השנים. "מי שלא רואה את זה לא יכול להבין, זה כמו ההבדל בין לראות משחק כדורגל, לבין לקרוא עליו", אומר בחיוך מזרחי.

ואכן, הסימולטורים השונים הפרוסים בחדר מבקשים לדמות בצורה הברורה והמדויקת ביותר את שדה הקרב, עם האמצעים שמשמשים את הלוחמים ומנגד האיומים שעמם הם מתמודדים. "מצאנו שאימון נכנס לזיכרון אם יש לו אפקט רגשי חזק, ולכן יש לנו מסכים גדולים, עשן ופיצוצים. זה משהו שנצרב לך בזיכרון לזמן ארוך. כל מה שאנחנו עושים הוא במטרה להעניק את הכשירות המקסימלית ללוחם ולמפקד בקצה, ומשם זה נבנה", מסביר מזרחי.

אל השיחה מצטרף אחיו של ירון, שגיא מזרחי, המשמש כסגן יו"ר הדירקטוריון וסמנכ"ל הפיתוח העסקי, וחשוב לו להדגיש שלא מדובר בעסק משפחתי קלאסי, ולראיה לשניים אח ואחות שאינם מעורבים בעסקי החברה. "כשפיתחנו את החברה הקפדנו שהעניין המשפחתי לא יהיה הדבר המרכזי. הילדים שלנו לא עובדים בחברה, וההתנהלות שלנו היא מאוד תאגידית ולא משפחתית", אומר שגיא. "בתוך המשפחה יש הרבה אמון וחוזק, אנחנו משלימים אחד את השני, כשכל אחד מביא את התפיסה שלו. נכון שיש ויכוחים, כמו בכל מקום ומשפחה, אבל אני חושב שזה דבר טוב".

"המטבע מתחת לפנס"

בגירה עוסקת כבר למעלה משני עשורים בפיתוח, במכירה ובתפעול של מערכות אימון וסימולטורים עבור כוחות ביטחון ב־22 מדינות. בין היתר פיתחה החברה, המעסיקה כ־450 עובדים, מערכות המיועדות לאימון של כוחות בשטח מחוץ לבסיסים. בין מוצריה הבולטים בתחום, מערכת המגנט (MAGNET), הכוללת מחסנית אלקטרונית ומערכת חיישנים חכמה, שנועדה לדמות לחימת 'כוח על כוח' בשטח ללא שימוש באש חיה. כמו כן, היא מציעה קונסולת אימון ניידת המאפשרת הפעלה של כלל המערכות ואפליקציות האימון שהיא מייצרת (GORILLA).

בנוסף, מפעילה בגירה 'מאמנים טקטיים', המותקנים בבסיסים של הלקוחות, המאפשרים הכשרה של כמות גדולה של לוחמים במגוון הכשרות (אימוני קרב מגע, מטווחים ולוחמה בשטח בנוי). לצד זאת, היא מפעילה גם מאמני משימה, המאפשרים אימון וירטואלי למגוון משימות. כך למשל, מערכת להכשרת לוחמים להפעלת משגרי 'גיל' (טיל נ"ט), המשלבת בין מנוע הסימולציה של החברה לבין משגרי גיל אמיתיים ומאפשרת אימון במציאות מדומה של גזרות לחימה על מערכות אמת, תוך חיסכון במשאבים.

בשנים האחרונות נהנתה החברה מביקוש גובר למוצריה בתחום האימון בשטח, שהיוו במחצית הראשונה של השנה מעל למחצית (51%) מהכנסותיה, לעומת 27% מההכנסות אשתקד. "אם אני מסתכל על הצמיחה שלנו קדימה, יש פוטנציאל גדול מאוד למערכות האימון בשטח. אנחנו נכנסים לתחום שהוא צומח מאוד, ויש לנו בו יתרון מובהק מול כל מה שקורה בשטח", אומר ירון מזרחי.

לדבריו, הצורך באימון בשטח התחדד בחברה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל: "הצטרף אלינו בשנה שעברה האלוף במיל' יואל סטריק (לשעבר אלוף פיקוד צפון ומפקד זרוע היבשה, המכהן כמנכ"ל בגירה ישראל, א"ג), שהציף את השאלה איך מונעים את יום כיפור או את השבעה באוקטובר הבא. לפעמים המטבע נמצא מתחת לפנס, ואנו הגענו יחד לתובנה שאם אתה רוצה למנוע מלחמה, אתה צריך להתאמן כל הזמן".

מזרחי מציין שבכל צבאות היבשה בעולם התרגלו שמתאמנים במקרה הטוב פעם ברבעון. "אנחנו הבנו שחייבים לעשות ביזור של האימונים, להגיע ליחידות הקצה ולאפשר להן להתאמן יום־יום. כי כשאתה לא מתאמן אתה נרדם, גם בזמן מלחמה, ואז קורות גם תאונות, והאויב רואה את זה. לשמחתנו אנו רואים שההבנה הזאת מחלחלת בצה"ל ובצבאות אחרים, כי בעזרת המערכות אפשר להגיע מעשרות אלפי ימי אימון בשנה למיליוני ימים (במונחי מספר חיילים), ולכשירות שהיא ברמה אחרת לגמרי. זה עוד לא שם אבל זה יגיע".

הביקוש הגובר למוצרי בגירה בא לידי ביטוי בתוצאות שהציגה החברה בסיכום המחצית הראשונה של השנה. ההכנסות בסך כ־163 מיליון שקל משקפות צמיחה של כ־51% ביחס לתקופה המקבילה ב־2025, שמיוחסת בעיקר לצמיחה של פי 4 בהכנסות מאירופה, בדגש על תחום מערכות האימון בשטח. בשורה התחתונה רשמה החברה צמיחה של כ־45% ברווח הנקי לכ־54 מיליון שקל, למרות השפעה לשלילה של הוצאות חד־פעמיות הנוגעות להנפקה.

מנגד, בצד השלילי, צבר ההזמנות של החברה בסוף המחצית הוא כ־519 מיליון שקל - ירידה של כ־18% ביחס לסוף 2025, וקיטון של 3.5% למול התקופה המקבילה. בחברה ציינו שהירידה נבעה מהזמנה גדולה שהתקבלה ב־2025, פערי עיתוי בין קצב ההספקה לקבלת הזמנות חדשות, והשפעה שלילית מהתחזקות השקל.

"אני כל יום קם מודאג, אין אצלי מובן מאליו, כי אני צריך להביא תמיד עוד הזמנות ולשפר את הייצור", הוא מספר. "אבל צריך לזכור שאנחנו מושפעים מאוד מהכנסות חוזרות. בסוף שנת 2025 נכנסה לנו הזמנה גדולה למדי והיא מתחילה להישחק, אבל בדרך כלל הזמנה כזאת מחודשת כמה פעמים וגדלה עוד יותר בסיבוב הבא. הצבר שיש לנו היום תומך בצמיחה שלנו להמשך, גם איך שהוא, אבל הוא עוד יגדל ויראו את זה לקראת סוף השנה".

"אלו רק טיפות הצונאמי"

מזרחי מעריך שהחברה תמשיך להתבסס על הגל הביטחוני והצורך הצבאי הגובר בשנים הקרובות, עם תחזית להמשך צמיחה בקצב גבוה בשנים הבאות.

ואכן, בבגירה צופים כי יסיימו את 2026 עם הכנסות של 340־380 מיליון שקל, צמיחה של 34% ביחס לשנת 2025. בהתאם, דירקטוריון החברה קבע יעד צמיחת הכנסות בקצב שנתי של 35%־25% בין השנים 2027 ל־2030, תוך שלא יחול שינוי מהותי בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי של החברה.

אלא שבזמן שהחברה מציגה תוצאות חזקות ותחזיות אופטימיות, מי שנדמה כי טרם השתכנעו הם המשקיעים המקומיים. אלו שלחו את מניית בגירה לירידות של כ־10% מאז ההנפקה - לשווי של כ־3 מיליארד שקל. "יש מגמות בשוק, והתחום הביטחוני ירד בצורה משמעותית מאז שהנפקנו. ועדיין אנחנו ירדנו פחות מהרבה מניות בתחום.

בכל מקרה הוא סבור שהשוק שבו פועלת החברה רחוק ממיצוי. "הסייקל הביטחוני הוא ארוך. מתרחש צונאמי ואנחנו מרגישים בינתיים רק את הטיפות שלו. המשימה הגדולה שלנו עכשיו היא להיערך אליו נכון. אנחנו ממשיכים למכור, מייצרים את הגרסאות הבאות ומשפרים את המוצרים שלנו. במדינות נאט"ו יש התחייבות להעלאה הדרגתית של תקציב הביטחון עד ל־5% מהתוצר, כש־1.5% מתוך זה לתשתיות קריטיות. אנחנו בשתי הקטגוריות כי אנחנו נחשבים גם תשתית קריטית לאימון".

שגיא מוסיף כי "מדינות רבות באירופה חושבות על נושא המילואים, ושואלות את עצמן איך לאמן את כוח האדם הזה. הם מסתכלים על אוקראינה, ומבינים שהצבא הסדיר לא מספיק, לכן כולם הולכים להקמה של מערכי מילואים. אנחנו נפגשים עם לקוחות ומרגישים את הצורך שלהם להכשיר לוחמים ולאמן אותם בצורה מקצועית. כשהם נחשפים לפתרונות שלנו שוקעת להם ההבנה שאם רוצים להכשיר הרבה לוחמים שנדרש לגייס מהר, הם צריכים להגיע עם מערכות נוחות, ניידות, אפקטיביות לאיפה שנמצאים האנשים - ביישובים או בחזית, לכל מקום".

כלומר אתם לא מוטרדים מהירידה במפלס העימותים?
ירון: "להפך, אני חושב שכשהעימותים קצת יירגעו, אז הצבאות יגויסו והצורך יתחזק. כשיש עימותים הנטייה הראשונה בצבאות לא מוכנים היא לגייס כוח אדם ולקנות תחמושת ופלטפורמות. אבל עכשיו אחרי שגייסת 150 אלף לוחמים, איך תשמור על הכשירות שלהם, ואיך תעשה את ההסבה של אזרחים למילואים במקרה חירום?".

"לייצר מוצר משלנו"

את בגירה הקימו בני המשפחה באופן רשמי בשנת 2004, אך לדברי האחים הזרעים נשתלו הרבה קודם לכן. כיאה לעסק משפחתי הסיפור חוזר אחורה אל הדורות הקודמים. "ההורים של אימא שלי חיו בקיבוץ אשדות יעקב, ובקייצים היו זורקים אותנו שם. על כל דבר שהיינו עושים סבתא שלי הייתה אומרת 'ממש מפעל'. זה היה בתקופה שבה הערך שלך הוא מה שאתה עושה במפעל. אתה חייב להיות יצרן. לי זה נצרב במוח שאנחנו יכולים לעשות משהו יצרני עם ערך, לבנות 'ממש מפעל'", נזכר ירון.

לזווית הביטחונית אחראי הסבא מצד אבא, "שהיה חלק מארגון השומר של אלכסנדר זייד, והיינו מסתובבים איתו כשהוא עם האקדח, זה היה כמו מערב פרוע. ככה שהיינו מאוד מחוברים לעשייה הביטחונית, וזה נכנס לנו בתוך העצמות", מספר ירון. עם הרקע והתשוקה הזאת הקמנו את בגירה, בצירוף כמובן הניסיון האדיר של אבא שלי (אריה מזרחי, המשמש כיו"ר בגירה, א"ג), שהיה קצין תותחנים ראשי ויו"ר תע"ש. אלו התחברו עם הידע והניסיון ששגיא צבר מהלימודים באוניברסיטת וורטון, ומעבודתו כבנקאי השקעות, יחד עם התשוקה שלי ליצור".

כשהוחלט במשפחה להקים את בגירה, היא עסקה בתחילה בייצוג ותפעול של מערכות סימולציה של חברות זרות. "ניהלנו אין סוף מלחמות מול הגורמים המעורבים, עד שבאי זשהו שלב הגענו למסקנה, לפני בערך עשר שנים, שאנחנו צריכים מוצר טכנולוגי משלנו, שבו אנחנו שולטים בתוכנה ובחומרה עד הפרט האחרון. הייתה לנו שותפה אמריקאית שבזמן המו"מ אמרה לנו, 'לא כתבתם שורת קוד ולא ייצרתם כלום, למה שתקבלו כל כך הרבה (כסף, א"ג)?', לקחנו את זה לתשומת לבנו ואנחנו עד היום אומרים לה תודה".

לשם החברה בחרו בני משפחת מזרחי בשמו של הנמר ההודי מגיבורי ספר הג'ונגל. "מצד אחד בגירה הוא מאוד חזק, ומצד שני עוזר לכולם. מאוד התאימה לנו העוצמה של הפנתר השחור בתוך הג'ונגל שהוא נמצא בו, וגם העובדה שהוא עושה את העבודה ברקע ולא בפרונט", מפרש מזרחי. "ככה אנחנו רואים את עצמנו, כשהעיקר הוא משתמש הקצה, שנהנה מהשירותים שאנחנו נותנים לו".

התלבטו אם בכלל להנפיק

בתחילת חודש יוני האחרון רשמה החברה, כאמור, ציון דרך משמעותי כשהשלימה הנפקה ראשונה בבורסה המקומית, לפי שווי של כ־3.4 מיליארד שקל. במסגרת המהלך מכרו בני המשפחה, האב אריה המשמש כיו"ר, ושני הבנים ירון ושגיא המנהלים את החברה בפועל, מניות בהיקף של כ־655 מיליון שקל, ונותרו עם מניות בשווי נוכחי של כ־2.2 מיליארד שקל.

"העדפנו להיות פרטיים למרות שקיבלנו הצעות, כי האמנו במה שבנינו ורצינו להצמיח את זה", מספר ירון מזרחי. "ההנפקה התבשלה אצלנו שנתיים, כי התעמקנו בשאלה איך עושים קפיצת המדרגה בלי להיות מחויבים לתעשייה ביטחונית שמייצרת אמל"ח כזה או אחר. הגענו למסקנה שזו הדרך והעיתוי הנכון כי מצד אחד בעיני הלקוחות אתה צריך לעשות את המעבר לחברה ציבורית, מבחינת הגודל וגם בהיבט השקיפות, ומצד שני זה מכניס כסף לחברה ונותן אפשרויות צמיחה. לכן החלטנו באותו שלב ללכת על זה".

במבט קדימה מסמנים האחים שני מנועי צמיחה שיתמכו בפעילות החברה. "מדינת ישראל היא מנוע צמיחה אדיר, למרות שאנחנו מעריכים שבעתיד השיעור שלה במכירות יקטן", אומרים השניים. "עדיין 'יוצאת מפה תורה' והידע שנצבר פה הוא עצום. אנחנו רואים את עצמנו באותה רמה עם שלוש ענקיות התעשייה (תע"א, אלביט מערכות ורפאל, א"ג), כי בנישה שלנו אנחנו מאוד חזקים. הדבר הזה מייצר כוח כי במה שקשור לשיתופי פעולה עם מדינות בעולם - נושא האימונים הוא הכי חזק".

המנוע השני הוא כניסה לאירופה. "אנחנו נטועים חזק בתוך נאט"ו, עם רצפת ייצור מקומית בצ'כיה", הם מספרים. "באירופה זה עובד בשיטת 'חבר מביא חבר', כשאם זה מתאים למדינה הזאת, אז המדינה השכנה רוצה אותו הדבר. בסוף הצבאות מתאמנים ביחד והתקנים זהים. זה מנוע צמיחה יפהפה, שיפתח לנו הרבה דלתות באירופה ובעולם כולו, כי הם רואים את היכולות וממליצים עלינו לאחר".

לבסוף, מציין שגיא את נושא המיזוגים והרכישות, שאליו צפויה להיות מופנית חלק מתמורת ההנפקה. "כמעט הכפלנו את המאמצים שלנו בתחום, ואנחנו נמצאים הרבה יותר בתערוכות ועושים עבודת קידום משמעותית. אנחנו חושבים על רכישת חברה משמעותית, שתפתח לנו שוק רלוונטי; או כזו שכבר יש לה דריסת רגל ותקצר לנו הליכים בשטח, או חברה שמגיעה עם חוזקה טכנולוגית ומוצרים. יש כמה חברות שאנחנו בוחנים עכשיו, בשלבים כאלה ואחרים, אבל לא בהיסטריה, כי אנחנו רוצים לוודא שזה נעשה נכון".