ישראל אחרונה בהשקעה בגיל הרך? צללנו לנתונים

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: לירן אבישר בן-חורין
מפלגה: ביחד
מקום פרסום: "שבע עם גדעון אוקו", קשת 12
ציטוט: "מגיל 0 עד 3, ההשקעה של ישראל (בחינוך)... היא הכי נמוכה בעולם המערבי"
תאריך: 29.09.26
ציון: נכון

חינוך חינם מגיל 0-3 היה הבטחת הבחירות המרכזית של קמפיין הבחירות הקודם. במסגרת עימות באולפן בין לירן אבישר בן-חורין מועמדת מפלגת ביחד למועמד הליכוד דוד פטר, דנו השניים בשאלה האם ההבטחות הפכו למציאות. במהלך הדיון טענה אבישר בן-חורין, שמגיל 0 עד 3 ההשקעה של ישראל היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי. בדקנו האם יש שחר לטענה.

אבישר בן-חורין התייחסה בדבריה גם לאחוז מהתל"ג שמשקיעה ישראל בחינוך לגיל הרך, אולם כפי שהסברנו בעבר, התייחסות להוצאה על חינוך ביחס לתוצר מתעלמת מגורם מרכזי - מספר התלמידים במערכת החינוך. לכן, ב-OECD בוחנים את ההשקעה בחינוך במונחי כוח קנייה יחסי - PPP, פר ילד. מדי שנה, מפרסם הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) סקירה בשם " Education at a Glance" (EAG) שכפי שמוסבר באתר הארגון , "בוחנת מי משתתף בחינוך, מהן ההוצאות עליו, איך מערכות החינוך פועלות ומהן התוצאות שהן משיגות".

בסקירה לשנת 2026, המציגה נתונים משנת 2023, מצוין כי מבין המדינות שלגביהן קיימים נתונים, רמות ההוצאה הנמוכות ביותר על התפתחות חינוכית מגיל 0-3 הן בהונגריה, ישראל וליטא. ובכן, הנתון של ישראל הוא 1482 דולר מתוקנן לילד, הנתון הנמוך ביותר מבין כלל המדינות שמופיעים לגביהן נתונים (חשוב לציין כי חסרים נתונים לגבי מספר רב של מדינות). זאת, לאחר עלייה של 28% בהוצאה הכוללת לילד בגילאים הללו בין השנים 2015-2023. פרופ' איל קמחי, פרופ' באוניברסיטה העברית וסגן הנשיא של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הסביר לנו כי העלייה בהוצאה מהווה חלק ממגמה עולמית של השקעה בחינוך לגיל הרך, כך שבמירוץ בין המדינות אנו עדיין נותרים מאחור.

בדוח ועדת שפירא ממרץ שאתקד, מציינים כי למרות החשיבות העצומה שיש לשכבת הגיל 0-3 על המשך התפתחות הילד, כפי שעולה רבות ממחקרים, ההשקעה הממשלתית בגילאים הללו נמוכה ב-54% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. בעוד שברוב מדינות ה-OECD שיעור התעסוקה של אימהות לילדים עד גיל שנתיים נמוך משיעור התעסוקה של אימהות לילדים בני 3-5, בישראל מדובר בשיעורים דומים: 70% תעסוקה בקרב אימהות לילדים עד גיל שנתיים, ו-75% תעסוקה של אימהות לגילי 3-5. בהתאמה, שיעור ההשתתפות של ילדים בגיל הרך במסגרות חינוך בישראל הוא 56%, בהשוואה לממוצע של 35% במדינות ה-OECD (לפי נתוני 2018). ישראל מובילה גם בשיעור ההשתתפות של ילדים בני פחות משנה במסגרות האלה - 31% - לעומת ממוצע של 9% במדינות המפותחות האחרות.

עוד מציינים בדוח של הוועדה כי המשמעות של היעדר מענה ציבורי מספק בישראל לגילי לידה עד שלוש משמעותו שהאיכות של המסגרת והמענה שניתן לילדים נובע ממצבם הסוציו-אקונומי, מגזר, מידת הפריפריאליות וכדומה. לכן, בהיעדר השקעה בתקופה זו, נפערים פערים בעלי משמעויות ארוכות-טווח בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

גם פרופ' קמחי הסביר לנו את המשמעויות של השקעה בחינוך בגילי לידה עד 3. "התפקיד של החינוך לגיל הרך הוא כפול: מצד אחד, הוא משחרר את האימהות לעבודה ועוזר לשיעור ההשתפות שלהן בשיעור העבודה, שגבוה מאוד בישראל. והתפקיד השני הוא להכין את הילדים לשלב הבא של המערכת החינוכית, ומחקרים שנעשו הראו את החשיבות של זה - שילדים, בעיקר משכבות חלשות, שכן השתתפו במסגרות חינוכיות לגיל הרך, הצליחו יותר בהמשך החיים מאלה שנשארו בבית".

לסיכום, ההשקעה של ישראל בחינוך לגילאי 0-3 היא הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD שמופיעים לגביהן נתונים, ועומדת על 1,482 דולר מתוקנן לילד. לכן, דבריה של אבישר בן-חורין נכונים.