בעלי החברה הביטחונית מכר מניות בשיא והמוסדיים הפסידו כרבע מיליארד שקל

בתחילת השנה מכר צבי לוי, בעל השליטה בארית, נתח של 7% ממניותיו ביצרנית המרעומים משדרות תמורת 400 מיליון שקל • אלא שמאז צנחה המניה במעל 70%, על רקע ירידה בתוצאות ולמרות הכרזה על דיבידנד גדול, והסבה לרוכשים, בהם מנורה, הפניקס ומור, הפסד משמעותי

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר
חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

מניית יצרנית המרעומים ארית תעשיות הייתה אחד הלהיטים הגדולים של הבורסה בת"א בשנים האחרונות. חברת התעשייה משדרות הניבה למשקיעים תשואה חלומית של מאות אחוזים מדי שנה ובינואר האחרון נסחרה בשווי שיא של יותר מ־7 מיליארד שקל. אלא שבחודשים האחרונים נסדק סיפור ההצלחה של ארית ובזמן שמדד ת"א 35 עלה ב־16% מתחילת השנה, נפלה מניית החברה הביטחונית בכ־60%.

● אאורה פרסמה הצצה לנתוני המכירות של הרבעון השלישי. כך מבצע חבר תרם למכירות
● אחרי ניסוי מוצלח עם ענקית מסתורית: המניה הישראלית שזינקה ב-40% ביום אחד

המפסידים הגדולים מהנפילה הם שורה של גופים מוסדיים, שרגע לפני כן ובזמן שהמניה נסחרה בסביבות רמות השיא רכשו מידיו של בעל השליטה בארית, צבי לוי, מניות ב־400 מיליון שקל. השקעה שעליה הם מופסדים על פי ההערכות בכרבע מיליארד שקל, לנוכח ירידה של 73% במניה מאז.

כך, ניצל לוי, איש עסקים חרדי מטבריה ששומר על פרופיל תקשורתי נמוך, זינוק של 6,630% תוך שלוש שנים במניית ארית - שאת השליטה בה רכש שני עשורים קודם תמורת מיליוני שקלים בודדים. קודם להשקעתו החזיקו ביצרנית המרעומים לפגזי ארטילריה ומרגמות שהוקמה בסוף שנות ה־70 שורה ארוכה של בעלים. זאת בשנים שבהן ידעה ארית משברים ואף עמדה בפני פשיטת רגל.

לוי, יחד עם המנכ"ל חיים שטפלר, העבירו את ארית תהליכי הבראה משמעותיים שהעמידו אותה בעמדת זינוק טובה לקראת השנים האחרונות, שבהן חוותה החברה גאות בעסקיה על רקע מלחמת רוסיה־אוקראינה ולאחריה מלחמת חרבות ברזל. זאת בעת שהביקוש בצה"ל לחידוש מלאי התחמושת זינק לצד הצטיידות ביטחונית מוגברת של מדינות ברחבי העולם.

כל אלה הביאו, כאמור, את מניית ארית לשיא בסוף חודש ינואר והעמידו את שווי מניות הבעלים לוי על כ־2.8 מיליארד שקל על הנייר. מספר שבועות קודם לכן הוא מכר נתח ממניותיו (7% מהחברה) תמורת כ־395 מיליון שקל. אלה הצטרפו למימוש נוסף שביצע אשתקד בהיקף נמוך יותר תמורת 50 מיליון שקל

מי שרכשו מלוי את המניות רגע לפני שנגעו בשיא היו משקיעים זרים גדולים, אליהם הצטרפו גם חברות הביטוח מנורה והפניקס ובית ההשקעות מור. אלא שמאז איבדה, כאמור, מניות ארית כ־73% מערכה, כשאותם משקיעים רואים כיצד השקעתם רושמת הפסד של כ־245 מיליון שקל, גם לאחר שמביאים בחשבון את הדיבידנדים הגדולים שחילקה ארית מאז.

לאחר המכירה והקריסה במחיר המניה נסחרת ארית בשווי של כ־1.5 מיליארד שקל כשלוי מחזיק 39% מהמניות בשווי של 615 מיליון שקל. לצידו בעלי המניות הגדולים הם הפניקס (8.3% מההון), הראל (5.7%) ובית ההשקעות אי.בי.אי (5.1%).

ירידה בצבר ההזמנות ודיבידנד ענק

מאחורי הקריסה במניית ארית בחודשים האחרונים עומדת גם הצטננות ההתלהבות של משקיעים מהסקטור הביטחוני בכללו, על רקע רגיעה בזירות המלחמה השונות והערכות ששווי חלק מהחברות בתחום משקף תמחור בועתי. מניית ארית נפגעה יותר בעיקר בשל שחיקה בביצועיה העסקיים. כך, בסיכום המחצית הראשונה עמדו הכנסותיה על כ־133 מיליון שקל, ירידה של כ־14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צנח בכ־45% לכ־52.4 מיליון שקל. זאת, בין היתר, בשל הפסדים מהשקעות בני"ע בהיקף של כ־25.5 מיליון שקל (שמאז התאיינו לחלוטין, כתוצאה מעלייה בשווי תיק הני"ע של החברה).

במבט קדימה, החברה צופה כי תסיים את 2026 עם הכנסות של כ־340 מיליון שקל, ירידה של כ־42% ביחס לאשתקד. נכון לסוף הרבעון השני לחברה צבר הזמנות בהיקף של כ־672 מיליון שקל, הרחק מאחורי הצבר בתקופה המקבילה אשתקד (1.1 מיליארד שקל).

עם פרסום הדוחות הודיעה ארית על מהלך שנועד להיטיב עם בעלי המניות: חלוקת דיבידנד חריג בהיקף של כ־529 מיליון שקל. מתוכו כ־317.4 מיליון שקל חולקו בחודש שעבר, בעוד שהיתרה מותנית באישור בית המשפט לחלוקת הרווח ממכירת כ־11% ממניות החברה הבת רשף (בה מרוכזת פעילות ייצור המרעומים של ארית), שבוצעה בסוף 2025. חרף ההודעה על החלוקה הנדיבה, שלחו המשקיעים את מניית ארית לירידה של כ-12% באותו יום.

בצל הסנטימנט השלילי סביב המניה, בחודש שעבר דיווחה ארית כי קיבלה מחברת בל, אחת מחברות הביטחון הגדולות בהודו ושותפתה האסטרטגית, הזמנה בהיקף של כ־16 מיליון דולר. במקביל, היא זכתה במכרז לאספקת מרעומי ארטילריה למדינה בצפון אמריקה, ובנוסף, בחודשים האחרונים דיווחה החברה גם על כניסה לשוק האירופי, באמצעות הסכם לייצור ושיווק מרעומים למדינות נאט"ו, ועל הקמת בסיס ייצור בארה"ב.